יובל כתב:
במשך כל החודשים האחרונים סופר פה כמה שהמאבק אפקטיבי, שטביב משתגע ויוצא מהכלים ושדנה מתחרפנת. השיא הגיע לפני הנסיעה האחרונה שלו לחו"ל, בתקופה של הדיבורים על שבס ורמון, כשהאמירות היו שטביב מת לעזוב, שדנה מציבה לו אולטימטום, שהוא לא יכול לסבול עוד שנייה אחת של המחאה ולא מוכן לחשוב בכלל על לשים שקל בקבוצה, שזה מה שהוא יצטרך לעשות אם הוא יישאר בעונה הבאה, והוא מוכן לקחת על עצמו את החובות ולרדת משמעותית במחיר, רק שייקחו ממנו את הקבוצה. באופן כללי האווירה הייתה שאנחנו בדרך ל"ניצחון", שטביב רק מחפש למכור ושזה עניין של כמה ימים או שבוע-שבועיים עד שהכל ייסגר.
מרגע שצץ העניין עם מוזר, כל הדיבור השתנה ב-180 מעלות: לפי הפרסומים, אלה שלא הוכחשו, טביב אמור לקבל בדיוק את הסכום שהוא רצה ולא לרדת בשקל, אנחנו נצטרך לכסות את הבור שהוא יצר בעזרת מכירת שחקנים וקניית מנויים, הקבוצה תתנהל על תנאי במשך עונה בלי חיזוק. כל העניין נסחב כבר שבועיים והוא לא קרוב לסיום, הניתוק הסופי אמור להיות בכלל רק עוד שנה, ופתאום אנחנו אלה שנמצאים עם הגב לקיר וצריכים להציל את העונה הקרובה ואת הקבוצה, בזמן שפתאום טביב יכול בקלות להחזיק בקבוצה עוד כמה שנים בלי לשים שקל ואפילו להמשיך לגנוב, כל זאת כשהמאבק, שתואר כמועיל כל כך וככזה שטביב ודנה לא יכולים לסבול עוד שנייה ממנו, הושהה משום מה למרות שההסכם, בין אם הוא טוב או לא, עדיין לא נחתם ובלי שניתן שום הסבר לכך.
הייתי רוצה מאוד לשמוע הסבר הגיוני איך הקולות והאווירה התהפכו בצורה כזאת ולמה המאבק הושהה, בייחוד לנוכח ההתהפכות של המצב המתואר, כי לצערי אני לא מוצא אחד כזה.
לפי מה שראיתי עיקר המחאה היתה של קבוצה די קטנה של אוהדים שבאו כל יום לכפר שמריהו.
אני חושב שהיה להם קשה והם היו צריכים הפוגה. המו"מ עם מוזר נתן להם אפשרות לפייס דיסוננס בין הרצון העצום שלהם להציל את הפועל לבין הקשיים שלהם עם מחאה יומיומית.
אני לא חושב שיש למישהו זכות לכעוס על ההפוגה הזו. רוב אוהדי הפועל לא טרחו או לא יכלו להגיע בכמויות ולהקל בעומס שנשאו 15-20 האנשים הקבועים.
במקרה (ממש במקרה, הצלחתי להגיע לעיתים רחוקות) הייתי ביום האחרון של המחאה בכפר שמריהו. האנשים הנפלאים והקבועים שם קפצו על החדשות של "הנאמן" בשקיקה. הם מאד רצו שהמאבק יסומן כהצלחה והם יוכלו לנוח.
בשורה התחתונה, מי שבאמת התאמץ למחות הוא גם מי שהחליט להפסיק. זו היתה זכותם המלאה.
אני מקווה שהמצברים של הגיבורים הבודדים הללו התמלאו והם יכולים לחזור למאבק. אני יודע שאני לא מסוגל לעשות את הדבר הנפלא שהם עשו ולהגיע כמעט כל יום וכנראה שרוב אוהדי הפועל כמוני, כך שאין לי זכות לאמר להם לעשות זאת.
מי שחושב שהוא יכול להגיד להם להפגין כשהוא עצמו לא יכול להגיע כל יום כמותם- שיבושם לו. זה לא באמת משנה, בכל מקרה הם אלו שיחליטו.