אין מה לעשות, חברים
אנחנו לבד בסיפור הזה.
לגמרי לבד.
אם קיוויתם שהתיקשורת תירתם למאבק שלנו,
אם קיוויתם לאמפתיה מהציבור הרחב,
להבנה של התפקיד החשוב שאנחנו ממלאים (לדעתי)
במאבק לניקוי אורוות כללי של הכדורגל הישראלי
מכל הטינופות שחדרו אליו,
אם ציפיתם לעזרה מבחוץ-
תחשבו שוב. לא יקרה.
אנחנו לבד.
אנחנו נלחמים כאן בכוחות אופל. בכוחות רשע.
במאפייה אחת גדולה (הקשר טביב- שרף כדוגמה אחת מייצגת)
שהמטרות שלה שונות לחלוטין משלנו, ולא רק שהאהבה שלנו
לא מעניינת אותה- רבים מהאנשים האלה ישמחו לראות אותנו נופלים,
ובעיקר אנחנו נלחמים בעובדה הבסיסית המצערת ש-
מה לעשות, שונאים אותנו.
כל העולם כולו שונא את הפועל.
ואני יודע שחלק לא קטן מאיתנו מת על זה,
ובלי להיכנס עכשיו לסיבות לזה, ולשאלה כמה מהשינאה הנוראית הזאת
הרווחנו ביושר (כן כן, אני יודע שאני מסתכן בסקילה באבנים-
אבל לשירי השואה יש חלק בזה)-
אבל רק צריך להפנים. יש לשינאה הזאת מחיר.
אף אחד לא הולך לעזור לנו. בשיט.
העבריין הולך לפרק לנו את הקבוצה חתיכה אחרי חתיכה
רק בשביל לראות אותנו סובלים.
ואף אחד מבחוץ לא הולך לנקוף אצבע בשביל למנוע מזה לקרות. להיפך
הם ילקקו אותו טוב טוב. הטור החלאתי של זאב קם (מי האידיוט הזה לעזאזל)
הוא רק ההתחלה. כבר עכשיו לאף אחד לא מזיזה העובדה שאסור לנו להכניס שלטים
למגרשים, עוד מעט גם המשטרה תמצא תירוצים להכנס בנו ולהעיף אותנו מהבית שלו
כי אנחנו "זורקים אבנים על ילדה בת ארבע" והציבור הרחב יצדיק את זה
כולם נגדנו, חברים.
עצוב, אבל זה המצב
(אני אישית כבר חוסך את הכסף לעמותה של קבוצת האוהדים
החדשה שתצטרך לקום יום אחד , כנראה לא בעוד הרבה זמן)
