גיא האדום כתב:
השריף כתב:
השריף כתב:
הפועל כתב:
ואיך אתה היית מרגיש אם אלף איש היו צועקים לך שאתה בן זונה?
אני בשני המקרים הייתי מרגיש די דרעק עד כדי הסחת דעתי.
כמדומני שזו בדיוק הפואנטה.
האבחנה שלך בין יציע שלם שקורא למישהו בן זונה כדבר "סביר ולא פוגע באף אחד" (!) לבין השלט הזה, היא בסה"כ ההבדל בין דרך התבטאות שהתרגלת אליה כלפי שחקנים עד כדי שהיא נחשבת בעיניך מקובלת, לדרך התבטאות חדשה שטרם הכרת.
מהותית הן זהות.
אלף איש שצועקים למישהו שהוא בן-זונה לא מוזיזים לאף אחד את הביצה.
וגם לא כל הקללות ה"רגילות".
זו הסיבה שאני משתדל להיות מקורי יותר.
לזכותו של יוצר השלט, הוא אכן היה מקורי, ולכן הצליח ליצור השפעה אמיתית, אבל מכיוון שהיה מלוכלך מדי, זה פסול.
נסכם. הקו האדום נחצה בשלושה אספקטים: 1. קללות פרסונליות ולא כלליות (כמו "בנזונה").
2. ביזוי של מישהו שמקורב לשחקן, ולא של השחקן עצמו.
3. ביזוי בעל אופי מיני בוטה ומלוכלך, שגובל בהטרדה מינית.
אתה מודע לזה שהקללה "מילר בן זונה" עונה גם היא לכל שלושת הרכיבים האלו נכון? היא פרסונלית (מופנית למילר עצמו), היא מבזה מישהו שמקורב לשחקן (אמא שלו) ולא אותו עצמו ויש לה אופי מיני מובהק (מה בדיוק זונות עושות?).
רק שלקללה אחת אתה רגיל ולשנייה לא.
לעניות דעתי אתה טועה:1. הקללה "בנזונה", גם אם מוצמדת לשם ספציפי כלשהו, עדיין, במהותה, כללית ולא פרסונלית. אם תרצה, לא הושקע כל מאמץ מיוחד בהתאמת הקללה למאן דהוא.
2. היא לא באמת מבזה אמא של מישהו. פשוטו כמשמעו היא אמנם מבזה את אמו של הנמען, אולם בפועל, כשאתה אומר למישהו בנזונה, זה שווה ערך ל"זבל", "מניאק" או "מזדיין". נהוג, לדידי, לתפוס זאת ברמה הפרסונלית, משום השתגרותה של הקללה לשפת היומיום.
3. ראה סעיף 2. לצעוק למישהו "בנזונה" זה כמו לצעוק לו "X", כלומר, הקללה איבדה כל קשר למשמעות המילולית שלה, והיא נתפסת כסוג של קללה ללא משמעות.