פורום השדים האדומים

העיקר שבהארץ שולחים אותנו למודל האנגלי.

"יקום מקביל", פוסט חדש בבלוג שלי:

http://fussballogie.blogspot.de/2012/04/blog-post.html

תשמע, אתה משהו מיוחד.
ענק, כרגיל!

סוף סוף, הפוסטים שלך היו חסרים לי
כרגיל, תענוג.

משובח ומעורר קנאה.

כשאתה אומר "היינו" במשחק של אוניון נגד אווה למי אתה מתכוון?

סחטיין אחלה בלוג

כרגיל, הנאה צרופה.

שתהיה לכולם שבת אדומה נפלאה, נעימה ו- שקטה א.ב.

אולי הפוסט הכי טוב שלך.

כרגיל ללקק את האצבעות

ולא שכחתי את החולצה שאני צריך לשלוח לך

מאוד מאוד מאוד מעניין.

אני רוצה להתייחס לנושא שמובלע בפוסטים - סגנון החשיבה והמדיניות הציבורית הגרמני מול סגנון החשיבה והמדיניות הציבורית האנגלי. זה מופיע בהרבה נושאים - הפרטה מול בעלות ממשלתית, אופי הכדורגל והאהדה ועוד,..
לבלוג של קרל יש חשיבות עצומה בכך שהוא חושף לחשיבה בגרמניה. שלא כל כך מוכרת כאן מהיכרותי עם קובעי המדיניות (שנקווה שקוראים את הבלוג או לפחות את פורום שדים)
בישראל יש נטיה להסתכל מאוד על הדרך האנגלית לנהל את המדינה. זה נובע גם מקרבה תרבותית של מורשת קולוניאליסטית ושיטת משפט, גם מרתיעה מתפיסות גרמניות באשר הן, וגם ובעיקר משפה. בתחומי מדע המדינה יש מעט מאוד ישראלים שקוראים גרמנית וצרפתית ברמה המספקת. התוצאה היא שבישראל מתקיים שעטנז משונה - מצד אחד כביכול מדיניות הפרטה אבל בלי מחויבות אמיתית לתחרות כבסיס לכלכלה, ומצד שני מעורבות עצומה של הממשלה בכל תחומי החיים שהיתה גורמת לחלחלה אצל כל רייגניסט תאצ'ריסט, ומאוד קרובה למה שמקובל להבנתי בגרמניה ובצרפת.
בהקשר הזה , לבלוג של קרל יש כאמור חשיבות עצומה בכך שהוא חושף לחשיבה בגרמניה.

שתי הערות נוספות: שאלות של הפרטה מול בעלות ממשלתית קשורות עמוקות לאופי תרבותי. בגרמניה חברת רכבות בבעלות המדינה עובדת מעולה תוך מחויבות עמוקה לחברה, בישראל קטסטרופה תוך זלזול עמוק בכל מה שהוא לא הוועד. התקווה שהחזיקו בה הבריטים שהפרטה תפתור את כל הבעיות התגלתה כבעייתית (גם שם כבר לא מאמינים בה בצורה "הטהורה"). ברור שכל הפרטה חייבת בפיקוח רגולטורי קרוב לוודא שהאינטרסים הציבוריים מקויימים.

בעניין הרפורמה בכדורגל אני חושב שיש הרבה מה ללמוד ממה שמתואר לגבי ההתנהלות בגרמניה, ועדיין לא הייתי מזלזל במה שנעשה באנגליה. התיאורים שלך קרל מראים הרבה מאוד תשוקה, אבל יחד עם המון אלימות פוטנציאלית. אני לא בטוח שבישראל ההליכה הזו על הסף אפשרית. אין לנו את האיפוק

ועוד שאלה תרבותית - עד כמה הריאליטי חזקה בגרמניה? ממה שאני זוכר בעיתונות גרמניה היא לא מופת לעיתונות רצינית נטולת ציצים וגם הטלוויזיה לא זכורה לי שמשהו צרפםתי מלא בתכניות תרבות ופילוסופיה גבוהות. קרל?

אין כמו טור שישי

מאמר מאלף.
אחד הפוסטים הכי טובים שלך.

תודה

כל פוסט בבלוג הזה הוא פשוט תענוג
מחכה כבר בקוצר רוח לקרוא אותך קוטל את המודל האנגלי המשוקץ, כמו שהבטחת בפוסט הזה

20
ציינת עובדה נכונה מאד
אין בישראל מספיק דוברי גרמנית
מעניין למה

כבוד גדול למריוס אברס. לא האמנתי שאני אשמע על דבר כזה בחיים.

התקציר של המשחק של סנט פאולי נגד יוניון ברלין:
http://www.whoateallthepies.tv/videos/1 ... video.html

עצום.

וואו.
זו המילה שעברה לי בראש כשסיימתי לקרוא את הפוסט.
כאחד שאוכל הרבה קש מהרכבת כבר קרוב ל 5 שנים, התיאורים שלך מוכיחים שאפשר אחרת אם חושבים אחרת.
לא רק בעניין התחבורה הציבורית אלא בכלל בהתייחסות אלינו כאל נתינים ולא כאל אזרחים.

מה אתה רוצה?

אתה מודע לזה שהביטוי הוא "מאלף", ולא "מעלף", נכון?
אם לזה התכוונת.

הקראתי את הפוסט למישהי שלא מתעניינת בכדורגל או בפוליטיקה, אבל מאוד מתעניינת בבני - אדם.
היא נותרה פעורת פה.
קרל, הבלוג שלך הוא מופת, וכל מה שנותר לי לקוות הוא שהמילים יהפכו למנוע של עשיה.
אין ספק שגרמניה היא לא ישראל, ואי - אפשר להעתיק מודלים בצורה מדויקת, אבל אפשר לקחת דוגמה מתהליכים ומתפיסות וליישם אותן בצורה שתתאים לארץ הזו.
תודה.

מכל הפוסטים המדהימים שלך והכתיבה המרתקת נשארה לי שאלה פתוחה:

מתי לעזאזאל אתה מוציא ספר שמרכז את כל ההנאה הזאת ביחד?

תענוג

20, תרבות הריאליטי קיימת בגרמניה, אבל מאוד מאוד שולית ביחס למרכזיות שלה בישראל. יש פה תופעה מעניינת מאוד של שימור תוכניות קאלט בנות כמה עשורים טובים. למשל, יש בגרמניה סדרת מתח שנקראת Tatort (זירת פשע), שרצה על המסך כבר כמעט ארבעים שנה (!!!), ועדיין מרתקת כל גרמני, לא משנה גיל או נטיה פוליטית, למסך בימי ראשון בערב.
לא מסכים לחלוטין עם הקביעה שלך לגבי העיתונות. נכון אומנם שהיומון הפופולארי ביותר הוא ה- BILD, שזה מעין שילוב צהוב בין ידיעות אחרונות לישראל היום, אבל יש פה במקביל תרבות עצומה של מגזינים סופר-עמוקים בכל תחום שרק תבחר. אנשים צורכים את זה והתעשייה הזו משגשגת. מעבר לזה, אני נוהג להאזין לרדיו הגרמני בכל פעם שאני צריך לבצע איזו מטלה בבית שלי, ואני זוכר שלא פעם אני שומע תכני עומק גם בפריים טיים (ביקורות ספרים, למשל. לא זכור לי שאי פעם נתקלתי בדבר כזה בעשרות שנים של האזנה לרדיו בישראל).
גרמניה היא מדינה שמרנית יותר מישראל בהרבה מובנים. אחד מהם הוא הכבוד למילה הכתובה. אני זוכר שפעם נסעתי ברכבת התחתית במינכן ומולי ישבה איזו נמרה ארית יפהפייה שלוקחת בישראל את תחרות מלכת היופי מבלי לעלות בכלל על הבמה. היא ישבה מולי, אולי 30 סנטימטרים מרחק בין הרגליים שלי לשלה, ועדיין לא היתה מודעת בכלל לקיומי. היא היתה שקועה בספר עב כרס, ובמשך כל הנסיעה לא הרימה את המבט שלה. הרכבת עצרה בתחנה שלי, ולפתע היא התרוממה מהמושב ביחד איתי והתחילה לצעוד לכיוון היציאה מהתחנה. המשכתי לצעוד כמה מטרים מאחוריה, מתבונן בה מטפסת במדרגות, מגיעה אל הרחוב וממשיכה על אוטומט לכיוון הצומת. כל אותו הזמן היא לא הרימה את המבט מהספר ופשוט המשיכה לגמוע ממנו את המלים. עכשיו נסו לדמיין סיטואציה כזו בישראל.

תודה לכולם על הפרגון. כיף לכתוב ולהתדיין.
גולפיטק, פוסט על המודל האנגלי בהחלט מגיע בקרוב!


לגבי המקרה עם אברס, ממליץ להיכנס לכתבה ולראות גם בוידאו:

http://www.whoateallthepies.tv/videos/1 ... video.html


ולמי שעוד לא מכיר, קהילת הפייסבוק של הבלוג:
https://www.facebook.com/fussballogie

יש את המקרה של רובי פאולר, שבמהלך דרבי בין ליברפול לאברטון הראשונה קיבלה פנדל לא מוצדק (נראה לי אחרי שהוא נפל ברחבה בלי כוונה והשופט "קנה" את זה ושרק לפנדל).
פאולר בעט את הפנדל החוצה בכוונה.

וזה מתקשר לדברים שלך על עניין הרכבות. בכל התחנות הראשיות יש את החנויות הללו עם מאות מגזינים משלל התחומים.
השילוב של החנויות הללו עם מערכת הרכבות גורמים לאנשים לקרוא.