Kyahs כתב:
מצטער, אני יודע כמה שאתה אוהב את המשפט הזה, אבל קיצוניים משני הצדדים לא מסוכנים באותה מידה, כי זו פשוט לא אותה סקאלה כאן.
אם, נניח, כמו שהיו דתיים שלא היו רוצים שבחדר בצבא (ובוא נגיד שכרגע גרים בו רק חיילים חילוניים) יהיה חמץ בפסח, היו גם חיילים חילוניים שלא היו רוצים לאפשר לחיילים דתיים להתפלל בבוקר, אז היינו מסכימים שזה רע וזה רע.
אבל זו הדרך של הכפייה הדתית, לא החילונית. החילונים רק רוצים שיתאפשר להם להמשיך לעשות פעולות בסיסיות - כמו לאכול מה שהם רגילים לאכול כל השנה גם בפסח - ומבחינתם שהדתיים ימשיכו לעשות מה שהם רוצים.
אבל כאמור, לחילונים אין רגשות שניתן לפגוע בהם ואין אמונות שעלולות להיפגע - אז הם יתיישרו לפי הדתיים.
אני לא סתם אוהב את המשפט הזה. אני מאוד מאמין בו.
אני מאמין בקונצנזוס. גם אי הייתי בצבא , אמנם לפני הרבה זמן.
גם אותנו "הכריחו להתכנס בחדר האוכל בתקופת הימים הנוראים ל"כנס התעוררות". לא ריאתי בזה אסון גדול. ישבתי שעתיים שמעתי מנקודת בטי שטויות.
לא קיללתי את הצבא , לא חשבתי שזה אסון לאומי. אני לא שומר מצוות ובאותה תקופה אכלתי חופשי טרפה.
מצד שני כיבדתי את הדתיים. במועדון שלנו (מועדון של המדור שלנו שבו גם ישנו בתורנויות) לא עשינו טוטסטים בפסח.
ביעור חמץ ? השאנו זאת לשניים שלושה דתיים שזה היה באמת חשוב להם. אם היו מבקשים עזרה הייתי עוזר.
השאלה היא מהיכן אתה בא. האם מכיוון השינאה או האנטי או מכיוון האהבה. ד"א לא רק בנושא זה . ברבים מהין תחומי החיים.