פורום השדים האדומים

פשוט לא יאמן הצבא הזה הורס תחיים, תבריאות, את הכל !
שנה שלמה שאני בקרבי, לא מבין איך נשארתי ככה.
נמאס פשוט נמאס, למה אחרי כל חופשה אני צריך להיות בדיכאון.
למה אחרי כל רגילה בא לי למות?
תנו עצות איך לצאת מהשביזות..
וואי, למה אני לא עושה יומיות, בא מחר, חוזר מחר לבית?
חלאססס נמאסססס

קשה לצאת מהשביזות..
רק בסוף השירות אתה מבין דברים, אחרי כל השביזויות האלו הכל קטן עלייך בסוף.
ותזכור דבר אחד:
"עוד לא נולד הבן זונה שיעזור את הזמן" !

קח את זה בקלות, תחזור לחבר'ה שלך והשביזות תעבור לאט לאט..

גם אני חוזר מחר בבוקר לבסיס, רק שאני הגעתי הביתה אתמול בערב,
אחרי 30 יום בצבא (ריתוק על פארש)
הולך לעוד שלוש שבועות, שישרף הצבא.
יהיה טוב

כל מי שהיה לוחם עובר את התקופות האלה.
בסופו של דבר,הצבא זאת אחת התקופות היותר יפות בחיים.
תנסה להנות ולצבור חויות כמה שאפשר,אתה עוד תתגעגע לזה.

אני אתן לך את העצה שאח שלי נתן לי שהתגייסתי -
ככשואלים אותך איך בצבא, תמיד תגיד "גדול".
אם תשקר לעצמך מספיק פעמים, בסוף תתחיל להאמין בזה.
והצד השני של הנושא, אשכולות כמו זה, רק מעלים לך את מפלס השביזות.

ואם אתה מצליח להדבק במורעלות או גאוות יחידה זה בכלל טוב, השטויות האלו מאד עוזרות.
ולתפוס תחת על ג'ובניקים גם טוב למורל.

אני לא שונא את הצבא, באמת שלא, אבל אלוהים ישמור, צריכים להיות לך חיים סופר מחורבנים בשביל שזה יהיה נכון.

השירות הסדיר זה מה שאתה עושה ממנו ובעיקר איך אתה תופס אותו. אם הולכים לצבא רק בשביל להעביר את הזמן, הוא יעבור מאוד מאוד לאט, אבל אם תלך ותשתדל להנות מכל דבר שאתה עושה, ללמוד על עצמך ועל אחרים, להגדיל ראש מתי שאפשר ובעיקר להבין שזו חוויה וזכות שאין אותה בשום מקום אחר בעולם, הזמן יטוס לך.
אחרי שתשתחרר מקרבי ותטייל בעולם, תבין מה הצבא עושה לנו לעומת אלו שבמדינה שלהם אין חובת גיוס, כמה אנחנו הרבה יותר בוגרים מהם בראש ועוברים חוויות שהם היו מתים לעבור.
בשורה התחתונה, קח את השנתיים הבאות (או יותר אם עוד יש מצב לצאת לקצונה) בצורה הכי בריאה ובראש הכי פתוח שיכול להיות. אני יכול להגיד לך שבמבט לאחור החמש שנים שלי בסדיר טסו כי באמת השתדלתי לחוות ולהנות כמה שיותר, אם זה בחורף המקפיא בלבנון וברמת הגולן או בקיץ המטורף בנגב, כשאתה מזיע מחורים שלא חשבת שיש לך בגוף....
הכל עובר. תהיה גאה במה שאתה עושה ופשוט תהנה.
מבטיח לך שעוד חמש-שש שנים אתה תסתכל אחורה, תזכור רק את החוויות החיוביות ותהיה לך תחושת סיפוק אדירה.
בהצלחה

זה לא עובר, פשוט לא.
גם בשבוע האחרון באתי שבוז.
אין לי איך לנחם אותך, תנסה לא לחשוב על זה ויעבור

מה הבעיה במשפט המצוטט?

או שהיה לך שירות סופר מחורבן?
נהנתי מאוד בצבא,זוכר את התקופה הזאת מאוד לטובה ונראה לי שיש לי אחלה חיים סך הכל.

נחנקנו כבר בני-גנץ נחנקנו

אני ביום שלישי אצא הביתה (נאחס אחושרמוטה) אחרי ריתוק של 3 שבתות. מה אני אגיד לך, לא קל. לא קל לשמוע שהחברים שותים ומזיינים ואתה בבסיס כמו זונה, ועוד כשזה בריתוק וגם החברים שאיתך בבסיס הולכים הביתה זה קשה. אבל אם יש משהו שעוזר לי, זה האמונה שכל דבר הוא זמני. הזמן בבסיס הוא זמני, הטחינת צעירות זמנית וגם הצבא עצמו הוא זמני (יאללה 3 שנים מה זה כבר?).