אוגוסטוס היל כתב:
Fez כתב:
אוגוסטוס היל כתב:
אתם לחלוטין טועים שזה כלי ללא ביסוס. זה רק כלי ששעשה מטמורפוזה והפך להרבה יותר יומרני ממה שהוא יכול לתת. זה הפך למשהו מגוחך לגמרי.
אגב, במקומות עבודה, גם מרכזי הערכה נמצאו כבעלי תוקף נמוך יותר מאשר ראיונות (אאלט 3 ראיונות אצל אנשים שונים).
יש ארגונים גדולים מאוד (למשל, אינטל) שמשתמשים בעיקר בראיונות כדי למיין.
אתה לחלוטין לחלוטין טועה (בקונטרה ל-"לחלוטין" שלך), ואני באמת מכיר את הנושא מלפני ומלפנים.
מה שאתה אומר על "מטמורפוזה" זה חסר כל משמעות, מכיוון שעצם ה-premise של גרפולוגיה (שכתב יד מעיד על היבטים כמוסים ועמוקים באישיות) הוא חסר בסיס. זה כמו שאני אגיד לך שהומאופתיה זה רק כלי שעושה מטמורפוזה וכו', והרי ברור שזו אמירה חסרת משמעות, משום שלשם כך אתה צריך לקבל premise שלמים יש זיכרון (שגובר ככל שמדללים אותו ומקנה חסינות בדיעבד וכו' - כמובן שאני מפשט) וברור שזהו premise מגוחך שמתנגש חזיתית עם כל מה שאנחנו יודעים על העולם הזה. ברגע שה-premise הבסיס אינו ולידי ברור שגם אי אפשר לבנות עליו שום דבר מבוסס.
זה שארגונים משתמשים בזה ככלי מיון זו בדיוק הבעיה פה וזה פשוט עניין מגוחך שמעיד באיזה עולם אפוף פסבדו-מדע אנחנו חיים.
אתה מוזמן להאזין לסקירה של הפודקאסט "ספק סביר" ולעיין בלינקים:
http://www.safeksavir.co.il/shows/show-10/ א. צודק לגבי החלוטין
ב. בוא נתחיל מהסוף. לגבי הומאופתיה (שאני מודה שניסיתי ולי זה לא עשה כלום), אתה טוען (וכנראה בצדק) שזה סותר את כל מה שאנחנו יודעים על העולם. מאחר ו"אנחנו" מייצג את העולם המדעי ובא מישהו חצוני שמערער על הנחות היסוד, אנחנו מתקשים לבחון אותו כי אנחנו משתמשים בכלים שאנחנו מכירים בעוד הוא בא ואומר שיש אלמנטים בעולם שהצירים דרכם אנחנו מתבוננים לא יכולים להבין. האמת שלדעתי זו דוגמא לא לגמרי דומה לגרפולוגיה (שכן באה במקור מתוך הדיסציפלינה), אבל בכל זאת...אגב, ההומאופטית שהלכתי אליה היא רופאה, בוגרת טכניון ועדיין חסידה גדולה של ההומאופטיה הקלאסית. קטונתי. אין לי באמת מושג.
הבסיס של הגרפולוגיה הוא זרמים די קונבנציונאלים בדיאגנוסטיקה, רק שמישהו לקח אותם 16 צעדים קדימה והחליט שמתוך הדרך בה אני כותב אפשר לדעת מי אני ומה אני. זו כמובן שטות, אבל זו שטות לא יותר גדולה מכלים דיאגנוסטים אחרים, חלקם סטנדרטיים למדי, שעשו מהם מישמש ומשתמשים בהם בצורה לא מקצועית.
בקיצור, באופן מוגבל מאוד, הדרך בה אני מבטא (ציורית) את העולם שלי יכולה לשקף חלקים פנימיים מסויימים בי.
כמובן שאין קשר בין זה לבין הגרפולוגיה של היום.
אני די מצוי בנושא, עסקתי באבחון שנים רבות.
גרפולוגיה נסמכת על ההנחה שאנשים עושים השלכות, ולכן יש ביטוי למאפיינים של אישיותם בכל מעשה שהם עושים. בכלל זה, גם בכתב שלהם.
אבל לנסות ולהעריך אישות של אדם על סמך האופן שהוא כותב (ולא על סמך התכנים) זה אחת מהרחבות התנאי המוגזמות. יכול להיות אדם אחד עם אינטואיצה כזאת או אחרת, שיצליח להפיק מכך אמירות רלוונטיות לגבי מועמד. אבל מזה להניח שזה כלי תקף זה חתיכת הגזמה.
מה גם שזה לא עמד במבחני תקפות רבים.
יש הרבה מאוד שרלטנים בתחום הזה. וכמו שאוגוסטוס אמרת קודם, כל כלי, לא כל שכן כלי בעייתי שכזה, שלא בוחנים אותו במשולב עם עוד כלים נוספים לאישוש הנחות הייסוד, הוא כלי חלקי ולא טוב.
וזה, כמובן, בלי קשר לבעייתיות הגדולה שיש גם לריאיונות הפרונטאליים (אפקט ההילה וכו...)
והומאופתיה זה בכלל קשקוש (רומריו, תנוח) אני יכול להבין שיש לצמחים מסויימים סגולות כאלו ואחרות. אבל ההנחה של ההומאופתיה הקלאסית- שלמים יש זיכרון. תעשו לי טובה...
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
