פורום השדים האדומים

בצל הניצחון האדיר ואחד המשמחים שהיו בעיניי בתקופה האחרונה,נקודה אחת מאוד הפריעה וגרמה לעצבים.
אני נכנס חצי שעה לפני המשחק ורואה מסביבי אולי 400 אוהדים,400 אוהדים במשחק ליגה מול חיפה,עד תחילת המשחק המספר נהפך ל600 (והייתי לארג') כשבמפגשים בשתיים-שלוש העונות האחרונות הבאנו מספרים של 2000 לפחות,אז מה השתנה?
המצב מחורבן?לגמרי. הבעלים בן זונה?אין יותר בן זונה ממנו. התחושה מגעילה?נוראית. הייתה תחושה צורמת של הפסד לפני המשחק?לכולנו היה ברור שנקבל 3 4 חתיכות.
אבל בכל זאת,זו הפועל תל אביב שמשחקת בקריית אליעזר ואוהדי הקבוצה בחרו להפקיר אותה ולהשען על זה שהבעלים בן זונה,שאין מצב רוח וחשק לראות את זה יותר,ככה זה שבשנים האחרונות התרגלם לראות טוב ותחושת הכשלון זרה לכם,אתם בוחרים במודע מסיבות כאלו ואחרות פשוט להמנע מהפסד שהיה ברור לכולנו שנספוג.

אתה הפועל.
אתה הכי הפועל שהיה איי פעם.
וכל מי שלא הגיע הוא לא.
רק אתה ועוד 400 לוחמים שהגיעו אתמול.

דבש?? הקהל התרגל שמשתינים עליו בקשת. ואף אחד לא אוהב שמשתינים עליו.
למשחקי בית אני לא אבוא כל עוד טביב בקבוצה. למשחקי חוץ אני ישתדל כמו תמיד. אין לך מה לבוא בביקורת לקהל הנפלא של הפועל שנותן את הנשמה ומקבל רק רע מכל כיוון אפשרי (בעלים, תקשורת, משטרע, בית דין וכו')
ואם כבר טביב מדבר על לצפות מהשחקנים להתערב, אז אולי הגיע הזמן שהם יקחו חלק פעיל במאבק, בצורה כזאת או אחרת, האפקט שזה ייתן להאבק הוא עצום. לעודד אותם אני מעודד כל השנה, אולי שיעודדו אותנו קצת?

אולי הניצחון היה משמח עבורך. עבורי בכלל לא.
לא קפצתי בגולים, ובטח לא חגגתי בסיום המשחק.

סליחה אבל טביב הוציא לי את כל החשק מכדורגל.
אני יותר טרוד באיך להציל את הקבוצה שלי.

שום תגובה צינית או תגובה שמנסה להבין את הקהל לא יסתירו את העובדה שמאות נשארו אתמול בבית והפקירו את הקבוצה.
מאות שהיו שם בעבר ויהיו שם אם היינו במאבק האליפות.
מאות שאם באמת היה אכפת להם, ובאמת מאמינים שצריך לא להיכנס,
היו מביאים את התחת שלהם לקרית אליעזר ומפגינים מחוץ לאיצטדיון לאורך המשחק.
אבל הכי קל והכי כיף זה להישאר בבית.

פותח האשכול, מסכים עם הכל, חוץ מהכמות. לא היית לארג׳ ולא נעליים. זה יציע של 1600 מקומות והוא היה הרבה יותר מחצי מלא.
חוץ מזה, אתה צודק. אין לי בעיה עם אוהדים שהחליטו לא לבוא כל עוד טביב כאן, אבל מי שהיה בסוף הסיבוב הקודם כשהיינו למעלה, שיבוא גם עכשיו.
ולכל הציניקנים, שמחפשים להצדיק את עצמם ולזלזל בפותח האשכול, ממש בושה שאוהד הפועל אשכרה חושב שהפועל לא צריכה לשחק מול יציע ריק לחלוטין. בושה. רק לכם זה נראה הגיוני.

אם היית מראה לי לפני שנתיים את עצמי מגיב לגולים ולניצחון ענק כזה על חיפה בחוץ, הייתי חושב שנדפקתי.
אבל כשהקבוצה כולה בסכנת חיים, ואני לא מגזים, לניצחון גדול ככל שיהיה יש משמעות שולית.

יאללה יאללה.
הייתי בדרבים באוסישקין שאנשים נלחמו על כרטיסים ושילמו עליהם מאות שקלים, ושנה אחרי זה שיחקנו דרבים באוסישקין מול 400 צופים בלחץ שאנשים עשו טובה שיצאו מהבית בכלל. ואין לי טענות לאף אחד מאלו שלא באו.

בפעם האלף - זה כולה כדורגל, ואנשים באים בסופו של דבר גם בשביל קצת להנות. מי שמצליח להנות בתוך כל הסחי ואגם הדרעק שהפועל שוחה בו, שיהיה בריא, וכל הכבוד לו (אם כי הוא קצת חולה בנפשו).
אבל גם הוא יכול להבין את מי שאין לו ממש חשק לצאת מהבית ולנסות להרגיש כאילו הכל כרגיל, וקצת לרדת מההטפות האלה.

אתם מפספסים פה נקודה חשובה - יש לא מעט אוהדים, כולל אותי, שכל מה שקורה בקבוצה הזו בשנה וחצי האחרונות פשוט מוציא את החשק מלבוא למגרש.

והבעיה של הקהל שלנו היא לא שהוא קהל של הצלחות, כי כולנו ראינו כמה קהל הגיע דווקא בתקופות הרעות.

תכל׳ס.
מקסימום לא יילך, אפשר תמיד להפסיק או יותר טוב, לעבור לקבוצה אחרת, מסודרת ומצליחה יותר.
טוב שלא אמרת שמדובר ב- 22 מטומטמים שרצים אחרי כדור.

אבל אנחנו מדברים על אוהדים ואוהדי קבוצת כדורגל, לא על לקוחות ובילוי/בידור.
עם לקוחות אני לא מתווכח, גם לא עם כאלה שרואים בספורט בעיקר בידור.
הייתי נותן דוגמא את האמריקאים, אבל גם מהם צריך ללמוד איך ממשיכים להגיע גם אחרי הרבה שנים של כלום והשפלות, כמו אוהדי הניקס.
אוהד קודם כל מגיע.
ומה לעשות שהוא נמדד ברגעים הפחות חשובים והפחות כיפיים.

מי שבא לפני סיבוב ולא בא עכשיו, הוא אוהד הצלחות. מה לעשות?

בתקופה שבא כולם מדברים על החרמת משחקי בית וחרם מנויים, הגעה למשחקי חוץ זה הדבר הכי חשוב, כשי שכולם יבינו שלא באים לא בגלל שיש קבוצה רעה אלא אל ורק בגלל טביב. אחרת לא תהיה שעם משמעות לירידה בכמות המנויים.
חוץ מזה, מי שלא היה אתמול הפסיד פשוט ערב ענק, היה כל כל כיף. מי שטוען כאן שהוא לא שמח והיה אדיש וכל זה, אין לכם מושג כמה כיף זה היה. תחושת ״אנחנו הפועל ושכולם יזדיינו״ מושלמת פשוט.

בתקופה שבא כולם מדברים על החרמת משחקי בית וחרם מנויים, הגעה למשחקי חוץ זה הדבר הכי חשוב, כשי שכולם יבינו שלא באים לא בגלל שיש קבוצה רעה אלא אל ורק בגלל טביב. אחרת לא תהיה שעם משמעות לירידה בכמות המנויים.
חוץ מזה, מי שלא היה אתמול הפסיד פשוט ערב ענק, היה כל כל כיף. מי שטוען כאן שהוא לא שמח והיה אדיש וכל זה, אין לכם מושג כמה כיף זה היה. תחושת ״אנחנו הפועל ושכולם יזדיינו״ מושלמת פשוט.

כשהבעלים של הניקס יכעס על כרמלו כשהוא מוחא כפיים לקהל אחרי משחק, נראה כמה הם ינהרו למשחקים.

כן, הטיעון החדש, מוציא את החשק.
לכולנו הקבוצה הזאת והמצב הזה מוציא את החשק.
אבל ממתי באים רק כשיש חשק?
שוב, מה אנחנו לקוחות? אנחנו מנויים בתיאטרון?

אין מה לעשות חוץ מלהגיד שאתה טועה.
אני לא אוהד הצלחות. ולא נסעתי השבוע לקרית אליעזר.
נסעתי לשם בעונות יותר טובות וגם בהרבה יותר גרועות. ככה שאני בטח לא צריך ציון לשבח מכמה אוהדים שרוצים לאונן על עצמם בפורום שהם מס' 1.

כל השבוע הזה, הדיבור של השחקנים, של הבעלים, של הקהל כולו, הוציא גם לי את החשק מלראות את הפועל השנה.
כן אשכרה התייאשתי. לא מגיע להפגנה או לצעדה, לא רוצה לבוא לבלומפילד יותר השנה, לא רוצה. פשוט יצא לי החשק.
אני לא מתבייש בזה, ולא מסתתר מאחורי איזה פוזה אחרת.
אני מאסתי מהעונה הזו, בתקווה שאיזה נס יקרה ונשתחרר מהאלי טביב הזה.

למה שיהיה לי איכפת ממשחקים כל עוד טביב מנסה לחסל את הקבוצה? המשחקים עצמם זאת הדאגה האחרונה שלי כרגע. כל מה שחשוב זה להוציא את טביב מהקבוצה.

נרקומנים הייתם ונרקומנים תשארו, ואני בטוח שגם עונה הבאה תתרמו בשמחה עוד 1000 שקל לכיסו של טביב/אמיר דן שיופנה כנגדכם, אבל לפחות אל תטיפו לאחרים.

תאמין לי אם אני אגיד לך שבקושי שמחתי בגולים? במצב של הפועל היום, מה שקורה במגרש זה בעיני החלק המשני. לא מסוגל לשמוח כשאני רואה מה טביב עושה למועדון.

נראה לי שכדאי שנפסיק לחלק ציונים אחד לשני ונתרכז בחלאה שמנהל לנו את המועדון.
כל הכבוד למי שנסע אתמול, הבאתם לכולנו המון גאווה ביחד עם 14 הלוחמים שעל הדשא.
כולנו הפועל.

לא. לא כולנו הפועל.
ואותם אנשים אוהבים להזכיר לנו את זה בכל ערב כזה "מרגש".
לצערי שום דבר לא השתנה במרקם העדין של שער 5 שגם במאבק של "כולם" חייבים כמה אנשים שם לעשים את עצמם לפני כולם.

אתם האוהדים מס' 1!!!
מעודדים 90 דקות!!!

זה לא עניין של חלוקת ציונים.
אני מדבר מכאב אמיתי.
כואב לי שבמצבים כאלה הרבה אנשים נשארים בבית ומשאירים מעטים בחזית במגרשים מול שונאי הפועל.
אתמול ניצחנו, אבל זה היה כואב מאד במגרש ובדרך לאוטו אם היינו מושפלים, כמו שרבים חשבו שיקרה.
כמו שזה כאב להגיע ליד אליהו לדרבי למשחק שאתה יודע שתקבל 50 הפרש בראש, כשאתה נלחם על כרטיס מספסר בשביל להיכנס לראות את המחזה הזה, אבל מה שהכי כאב שרק כ-20 איש איתך בכאב הזה, כאילו שולחים אותך לבד לחזית לאכול את החרא הזה, וכשיופיעו כשיהיה נוח (ואני עוד לא הזכרתי שמשכנעים את עצמם שהם הלוחמים ואנחנו הנרקומנים).

חבר, שמע. אתה צודק במאה אחוז. עממה, יש לנו שלושה אירועים שהם כולם "צו שמונה כולם להגיע!!!1". כדורגל ,כדורסל ומחאה. וחלקינו, עם כל האהבה להפועל יש גם דברים שאין שליטה עליהם . ולא כולם יכולים להספיק הכל תמיד. אז נכון שזה לא מספרים שצרכים להיוצ במשחק בקללה, אבל קח את המצב בפרופורציה, לסיטואציה ולמצב. ולא צריך להתרגש כשפעם ב-100 שנה אנחנו יורדים מעט מהסטנדרטים שלנו לטובת סטנדרטים אחרים.

לקבל החלטה.
מצד אחד אתם תמיד מדברים על לחזור לימים שהיה חרא ושכל הטרמפיסטים יעלמו מהיציע
ואז כשהם נעלמים אתם לא מפסיקים לבכות על איפה הם.

אז או שתבינו שיש אנשים עם דפוס אהדה שונה משלכם (כמו שאנחנו מקבלים את הדפוס שלכם)
או שתמשיכו לילל עד קץ הימים.

כן כן, הטיעון החדש "מה אנחנו מנויים בתיאטרון"
לא, אנחנו אוהדים כדורגל. ובאנו להנות מכדורגל ומהמועדון שלנו.
זה לא איזה כת שחייבים לבוא ולעבוד בה את האלוהים. כולה להיות אוהד כדורגל

מי שלא נהנה מלבוא לראות את המועדון שלו כשהוא עושה הכל כדי לנכר את עצמו ממנו ולא מגיע
זה לא הופך אותו לאיזה בנאדם רע ואוהד חרא, כמו שזה לא הופך את מי שמגיע לאיזה קדוש.
זה בסה"כ הופך את מי שלא מגיע לאדם נורמלי שלאהוד מועדון כדורגל זה בשבילו לא בהכרח דת פנאטית
ואת מי שכן מגיע לאדם עם סף סבל יותר גבוה בסה"כ (או סתם התמכרות קשה) לא לאיזה אוהד-על וקדוש מעונה

מי שבא ליהנות מכדורגל,
וכשאין הרבה סיבות ליהנות הוא מחליט לא להגיע,
אז יכול להיות שהוא נורמלי, אבל הוא יותר לקוח מאוהד.

מבין אותך. גם כשאנחנו רדפנו אחרי הקבוצה בליגה הארצית לא כולם באו, גם בשנות התשעים לא היה תענוג לבוא ולראות את ה 3000 הפסיכים הרגילים, ואיך שהקבוצה חזרה להראות כמו קבוצה גם המספרים בקהל השתנו.
כל אחד והמצפון שלו, באמת שבמצבנו הדבר החשוב הוא להתעסק באיך מנערים את הנגע הזה מאיתנו.
אני מבין (ולא מסכים) עם כל מי שגם בנצחון אתמול לא שמח עד הסוף כי כולנו כואבים את מצב הקבוצה, וזה מה שצריך לעמוד בראש מעיינינו.
שוב, סחטין למי שנסע אתמול, כל הכבוד למי שמגיע היום לכדורסל, מחר יש לנו אירוע לא פחות חשוב ואולי יותר חשוב משניהם ביחד.
הלוואי שנשלים טריפל.

אנטיגונה
villa crespo