http://www.mynet.co.il/articles/0,7340, ... 86,00.htmlנכון לכתיבת שורות אלה איש לא נעצר, אין קצה חוט וכתב אישום לא נראה באופק. זה לא מפריע לתקשורת לקבוע שאוהדי הפועל זרקו את רימון העשן
1. עזוב אותך מטלפון, טביב, למה לא לנהל את הפועל באמצעות כוסות של אשל? בניגוד לבזק – זה בחינם. ואם במקרה אתה מדבר עם ליהי ולא שומעים, זה לא שחלילה הכוסות לא מתפקדות, אלא בגלל שהאוהדים האשכנזים של הפועל משבשים בכוונה את הקו.
2. אני זוכר את אותו בוקר עצוב שבו רוססו קברי הוריו של רון חולדאי בקיבוץ חולדה. זה היה בשיאו של המאבק על אוסישקין. רגע אחרי הידיעה חשתי תסכול עמוק. מאבק שלם ירד לטמיון בגלל כמה אידיוטים. עכשיו אין לנו בכלל סיכוי, אמרתי לעצמי.
אלא שאז שקע הזעם וההיגיון חלחל. מי אמר שזה בכלל אוהדי הפועל? מי הרוויח ציבורית מהמעשה? בטוח שלא אוהדי הפועל, בוודאי לא האוהדים שנאבקו למען השארת האולם. הרי מעשה כזה דווקא פוגע במאבק, לא? חמש שנים חלפו מאז. עד לרגע זה לא נמצא המנוול.
ברור, לי לפחות, מי הרוויח ממנו בקרב התקשורתי, אבל ממש לא ברור לי מי ביצע אותו. מה שעוד ברור זה מי הושמץ – קהל שלם של אוהדים, וזאת למרות שכתב אישום אחד לא הוגש, איש לא נעצר, אבל זה לא הפריע לתקשורת להאשים. את ההמון קל להאשים. את הגוף הלא הומוגני הזה, שנקרא "אוהדי הפועל". מה שלי ברור בנוגע לאותו יום מר זה שחילול הקברים הוא מעשה נתעב. אבל לא ידוע מי עשה אותו. אבל בישראל כמו בישראל לא מגנים את המעשה, אלא את מי שהכי נוח.
והנה, בשיאו של המאבק נגד אליעזר טביב נזרק רימון עשן לביתה של דנה אשכנזי. עוד קודם לכן נזרק לשם רימון. נכון לכתיבת שורות אלה איש לא נעצר, למשטרה אין קצה חוט וכתב אישום כמובן לא נראה באופק. אבל התקשורת כבר קובעת שמדובר ב"עליית מדרגה באלימות אוהדי הפועל נגד טביב". השבוע כבר לא חשתי תסכול עמוק. לא הרגשתי שמאבק שלם ירד לטמיון בגלל כמה אידיוטים. אם כבר, הוא יירד לטמיון בגלל תקשורת שמחבקת טיפוסים כמו טביב במקום לנבור בהיסטוריה העכורה שלהם ולצאת בקריאה שיסתלקו לנו מהכדורגל.
וכן, המעשה הוא מגונה. מכוער. נתעב. אבל, כרגע, לא ברור מי ביצע אותו. זה לא יפריע, כמובן, לגששים בלשים בעיני עצמם להפריח האשמות באוויר.
3. וגם אם אוהד הפועל ביצע את הגועל נפש הנוכחי, האם זה הופך את אלי טביב לאיש ראוי? למי שבמדינה מתוקנת יכול להיות בעלים של קבוצת כדורגל?
4. ההעמדה לדין של איזי שרצקי היא דבר נפלא. אני קורא להתאחדות לכדורגל להעמיד את שרצקי לדין שוב ושוב. ועוד פעם. ופעם נוספת. ושוב ושוב. העמידו אותו לדין. הגישו נגדו תביעות. אל תרפו לעולם. כי אם יש עתיד לכדורגל הישראלי, הוא נמצא בידיהם של אנשים כמו איזי שרצקי.
אנשים ישרים, שעסקיהם חשופים וידועים, והם משקיעים, באמת, בכדורגל הישראלי. רק התעוררות של איזי שרצקי, יעקב שחר ושות' נגד המוסד העלוב שעונה לשם "ההתאחדות לכדורגל" יכולה לייצר איזשהו עתיד סביר לענף הזה. ובשביל שההתעוררות הזו תתרחש – שרצקי זקוק לשעון מעורר. העמדה אינפנטילית לדין היא שעון מעורר מעולה. בהצלחה, איזי, תתעורר, ואז – תפרק אותם!