המכתב הזה הוא מכתב שנכתב ע"י אבי, אוהד הפועל מזה עשרות שנים.
מר טביב שלום רב!
שמי אבי ואנחנו לא ממש מכירים. לכן אתחיל דווקא במספר מילים עלי: אני בן 55, בן מושב במרכז הארץ, עסקתי ועוסק שנים רבות בניהול ברמות שונות, עדיין משרת במילואים (כיום בהתנדבות עקב גילי) כקצין בתפקיד בכיר ביחידה צפונית. אני אוהד הפועל תל אביב מילדותי, מנוי יחד עם בני רועי (העומד לפני גיוס בצה"ל ליחידה מובחרת) בשער 7. אני, מר טביב, אוהד אחד מתוך כתשעת אלפים ומשהו מינויים שמכרת השנה. גם רכשתי לבני ולי מנוי לליגה האירופית, בשנה שעברה גם היינו מנויים בצ'מפיונס, אנחנו מגיעים מידי פעם למשחקי החוץ של הקבוצה, השנה למשל הגענו לעודד גם בקריית שמונה. גם בטדי במשחק הדאבל היינו, באנו להגיד תודה.... באוקטובר 2010 בזמן הדרבי קיבלתי התקף לב בערך בדקה ה70, בהחמצה של שכטר. (הדרבי שניצחנו 1:0 משער של זהבי בדקה ה-3). נשארתי במגרש עד הסוף, כי דרבי לא עוזבים באמצע, ורק אז פוניתי באמבולנס לאיכילוב ועברתי צינתור למחרת בבוקר. באותו שבוע היינו בני ואני אמורים לטוס למשחק הצ'מפיונס של הפועל נגד שאלקה 04. (את כרטיסי המשחק מכרנו בבית החולים... את עלות כרטיסי הטיסה הפסדנו). שלושה שבועות אח"כ כבר חזרתי לבלומפילד למרות התנגדות הרופאים. בשער 7 בני ואני עומדים כל המשחקים מעודדים ושרים. אנחנו באים לעבוד וליהנות. ככה זה בשבילי להיות אוהד הפועל ת"א.
כשזכית בהפועל ת"א בהליך הבמב"י הייתי מאלו שנתנו לך הזדמנות. באותו הערב הגעתי עם בני למשחק של הפועל ת"א בכדורסל בהדר יוסף והתראיינתי לצוות החדשות של אתר one שבו גם הבהרתי את דעתי שצריך לתת לך הזדמנות ולא פסול אותך מראש למרות עברך בכפר סבא, מתוך תקווה שלמדת והפנמת מאז.
לצערי, מאז, לאורך התקופה שחלפה הוכחת לי מר טביב שטעיתי. אתה בטח יודע שיש רגע שבו אדם לפתע מבין מה קורה ופועל לפיו. זה אותו הרגע שבו מחליט מנהל או בעלים לפטר עובד, זה הרגע, שבו עובד מחליט לעזוב מקום עבודתו ולהתפטר, אני מניח שזה גם הרגע שבו מחליטים בני זוג להתגרש (בזה למזלי לא התנסיתי). זה גם הרגע שעבר עלי אתמול, שבו הבנתי מר טביב שאתה ואני לא יכולים להיות באותה הקבוצה, אתה פשוט לא ראוי להיות בעלים של הקבוצה שלי.
שתבין, אמנם אני לא אוהב את שיטות הניהול הצנטרליסטיות שלך, אבל מכבד אותן, ומבין שהן חלק מאישיותך ומקבל זאת. אבל אני לא מוכן לקבל מספר דברים שהבנתי שהם עקרוניים אצלך, ואני מתעסק רק בעובדות ולא ברכילויות, ככה שלא תשמע ממני מילה אחת על קמצנות, ניירות טואלט, וקטנוניות, אפילו לא על משחקי אגו (גוטמן, אבוקסיס).
1. מהרגע שהחלטת שאתה בעלים דומיננטי ופעיל, לא יכול להיות שתעלם במיאמי ותנהל משם, גם ברגיעה. על אחת כמה וכמה ברגעי משבר שכאלה. לא יודע מה אתה עושה שם שיותר חשוב מהפועל ת"א, בעיני זו בריחה ופחדנות. לא מסוגל לראות מנהיג, מנהל, מפקד בצבא שמתחבא רחוק מאחור ברגעי משבר. 2. לאחר התפטרותם של שדרת המנהלים שלך (שאתה מינית), הבטחת מינוי מהיר של מנהל. המינוי המהיר והיחיד עד כה היה של דובר ואיש יחסי ציבור. אתה מבין מר טביב... האדמה בוערת, יש בלאגן בקבוצה, הכול מתפרק לנו, ואותך מעניין רק יחסי הציבור ושאתה תיראה טוב בתקשורת. משהו בסדרי העדיפויות שלך לא מסתדר לי. 3. מוסר תשלומים ירוד שאני לא מוכן לקבל. לא יכול להיות שכל שחקן ששיחק ועזב, או ספק שעבד איתך, או בעל קבוצה שמכר לך שחקן ירגיש רע ממך ויידרש לוותר על סכומי כסף שסוכמו כדין, כדי לראות משהו ביד. תרבות הבסטה היא לא התרבות שלי. בעיני, שחקנים, עובדים, ספקים, אוהדים, כולם במכלול אחד שבונים יחדיו את הקבוצה ומקנים לה את ייחודה. כן, גם שחקנים שהיו ועזבו הם חלק מהתרבות הארגונית של הקבוצה. 4. בתך ליהי, אולי בחורה מוכשרת ברמות על אבל בטוח שלא כשירה והיא חסרת ניסיון לנהל עסק כמו הפועל ת"א. תבדוק כמה שנים הכשיר מיכאל שטראוס את בתו עופרה לפני שנכנסה לתפקיד ניהולי זוטר לא כל שכן כמה שנים לקח לה להיכנס לנעליו. אפילו בענף הכדורגל תבדוק עם יענקלה שחר איך הוא מכשיר את בנו להיכנס לנעליו כדי שיוכל בעתיד לנהל את מכבי חיפה. לזרוק ככה צעירה (אפילו אם היא מוכשרת ואני לא מכיר אותה) לתפקיד שמחייב ידע וניסיון, מעבר לפגיעה בה שזה לא העניין שלי, זו פגיעה בארגון שנקרא הפועל ת"א, זה זלזול באינטליגנציה של האוהדים. מבחינתי ככה אתה מתייחס אלי כאוהד ואני לא מוכן לזה. אגב גם את עסקיך במיאמי מנהל/ת בחור/ה בגיל 23? 5. מה פתאום החלטת שאתה לא מאשר שלטים מסוימים בבלומפילד? גם אני חושב שהפועל ת"א בחו"ל מייצגת לא רק את הפועל אלא גם את ישראל. אבל אין לי בעיה שאנשים שחושבים אחרת ממני יציגו דעתם בשילוט. אין בתוכן השלט עבירה על החוק או ניבול פה או גזענות אז מה הבעיה שלך בדיוק? מה זו סתימת הפיות הזאת? ממתי בעלים נאבק באוהדים סתם ככה בלי סיבה? 6. ולא אמרתי מילה על עסקאות לא הגיוניות כלכלית (דמארי) שמקווה שיתבהרו בעתיד הקרוב.
מר טביב... קבוצת כדורגל היא לא עסק רגיל. היא עסק אמוציונאלי מאוד. תקרא את מילות השיר "אדומה שלי" של אריק איינשטיין, ותראה שאפילו בנות הזוג שלנו לא מקבלות מילות אהבה שכאלה, או שירי אהבה, כמו שקבוצתנו האהובה מקבלת.
ואתה אלי טביב נכנסת כבעלים לקבוצתי האהובה, קיבלת הזדמנות, ונכשלת. נכשלת בתחומים שאין כפרה ואין מחילה עליהם. מילא בתחום המקצועי, שזה קרה בעבר ויכול לקרות לכל אחד, אבל נכשלת כמנהיג, כמוביל מוסרי, כשותף לאוהדים, והכי גרוע בעיני, אתה לא מפנים ולא לומד דבר מהטעויות של עצמך. רוקנת את קופת המזומנים המלאה ופתחת להפועל ת"א קופת שרצים.
מר טביב, עד היום הייתי פסיבי בהתנהלות מולך. עכשיו, כשהבנתי הכול אהפוך למתנגד פעיל נגדך, כפי שהחוק מרשה לי. שתבין את גודל הסערה שמתרחשת בליבי, לפני 10 ימים נפטרה אימי ז"ל. לפני 4 ימים קמתי מהשבעה. לא תכננתי בכלל בגלל האבל להגיע השבת למשחק מול מכבי נתניה. אבל עכשיו, מר טביב, אנחנו בסיפור חדש. בשבת בבוקר אגיד קדיש בבית הכנסת לזכר אימי ז"ל, ואחה"צ אגיע עם בני, לבושים אדום כרגיל, עם הזקן של האבלות ועם כרזות הקוראות לך להתפטר. וזו רק ההתחלה.
מר אלי טביב, אתה ואני לא יכולים להיות באותה הקבוצה. הייתי שנים לפניך ואהיה שנים אחריך. ושלא יהיו לך אי הבנות, זה לא מחאה של 100 ילדים מוסתים כמו שטענת, זו מחאת המוני אוהדי הפועל ת"א. מכל השערים. מכל הגילאים. כולנו בעלי מכנה משותף אחד: אנחנו אוהבים את הפועל תל אביב ודואגים לה. אתה מר טביב הוא יוצא הדופן. אתה תצטרך למכור את הקבוצה ולעזוב. וככל שתקדים לעשות זאת כך ייטב.
בברכה אבי אוהד הפועל ת"א, אחד מתשעת אלפים ומשהו מנויים של הקבוצה.
_________________ "יש! פולין! פולניה!" (בנאדו)|"זו הגרלה קלה" (שטראובר)|"אין סיכוי שנפסיד בחנוכה" (אליהו)|"ניקח אליפות כי אנחנו הקבוצה הכי טובה בארץ" (קינן)|"בלי שירי שואה" (פניני) תודה רבה אבא. מכל הקבוצות דווקא הפועל.
|