moshiko כתב:
הכדורגל של הפועל ת"א בעונת הדאבל היה היפה/התוסס/השמח/היצירתי ביותר שאני זוכר משנות ה-80 עד היום. זה רשום על שמו של אלי גוטמן כמנצח של תזמורת מוכשרת. ההישג הבולט שלו שרוב השחקנים הגיעו באותה העונה לשיא היכולת בעידן הפועל ת"א: דאגלס, ידין, שכטר, וורמוט. כמובן שאניימה היה מעולה אך הוא היה מעולה עונה לפני ועונה אחרי.
בגלל כל זה, מאכזב במידה רבה שהאליפות הושגה הודות לשיטת הקיזוז ובצירוף נדיר של תוצאות במחזור האחרון וביחס שערים. בעונה כזו מדהימה עם שחקניים ביכולת שיא ובכדורגל כה יפה, הגענו לאליפות עם השפיץ של השפיץ של השפיץ של הנעל. זה ה"אבל" הגדול של אלי גוטמן.
ואם חיפה היתה מפסידה עוד כמה משחקים בעונה הזאת , לא היה לגוטמן "אבל" ?
אתם שוכחים שיש בליגה עוד קבוצות ומכבי חיפה בעונה הזאת צברה נקודות בצורה מטורפת
(כולל פתיחה של 10 נצחונות רצופים, שבשילוב עם הפתיחה הבינונית של הפועל שעוד לא התחברה, יצרה את הפער מהם לאורך כל העונה).
להפועל היה מאזן מצוין בעונה הזאת. הפסד אחד בלבד, כמות שערים אדירה ויחס שערים עצום.
כל הכבוד לחיפה שלמרות שהיתה להם קבוצה פחות טובה מאיתנו הם הצליחו לנצח כל כך הרבה משחקים
ותודה להם על זה, כי זה הפך את האליפות הזאת לבלתי נשכחת בשניה האחרונה של העונה בטדי.
אבל זה שחיפה הצליחו לצבור כל כך הרבה נקודות לא מוריד כלום מהיכולת והתוצאות של הפועל בעונה הזאת
(שכללה גם גביע ומקום ראשון היסטורי בשלב הבתים באירופה), ובטח לא מוסיף לגוטמן שום "אבל".