הפועל כתב:
התיאוריה שלי היא שבנאדם נחמד לא היה שם זין על כל העולם וחושב כל הזמן שהוא השחקן הכי גדול בהיסטוריה ועושה הכל כדי להשפיט את כל הסביבה שלו, ומשפר את המשחק שלו בצורה כ"כ קבועה וקונסיסטנטית, ואחרי פרישה, ועם סופרסטארים אדירים בסביבתו ונגדו, וכו' וכו'.
אין לי הוכחה מדעית לזה. חושב שזה שטויות? תפאדל, לא נעלבתי.
אתה מחבר כאן ביחד שורה של דברים.
מצד אחד יש את הצורך לנצח את כל העולם ולשפר את המשחק שלו כל הזמן. ומצד שני יש את "לא שם זין" "וחושב כל הזמן שהוא השחקן הכי גדול בהיסטוריה ועושה את הכל להשפיט את הסביבה שלו". אני פשוט לא רואה את הקשר בין שני הדברים האלו. נתתי כאן מספר דוגמאות לזה. אני חושב שהדוגמא הכי טובה היא רפאל נדאל. שחקן שגם אלו שלא אוהבים את סגנון המשחק שלו יודו בכך שהוא (1) סופר נחמד מחוץ למגרש, (2) צנוע. שחקן שטוען בכל הזדמנות שפדרר שחקן גדול בהרבה ממנו ושהוא לא באמת בין הגדולים (ושאלה נפרדת היא אם הוא באמת מאמין בזה או שהוא סתם מנומס). (3) ידוע כשחקן שאולי עובד הכי קשה מחוץ למגרש וקורע את עצמו עד לגרימת נזקים בריאותיים אמיתיים. (4) משפר את המשחק שלו כל הזמן ו(5) שחקן שלעולם לעולם לא מוותר על נקודה על המגרש ולעולם לא מפסיק להלחם גם את הסיכוי לנצח הוא קלוש.
אגב, התאור הזה לא ממש מתאים לג'ורדן עצמו. ג'ורדן זה שחקן שפרש שלוש פעמים מהממשחק, מהם פעמיים בשיא, מהם פעם אחת כדי ללכת לשחק בייסבול (שם הוא נכשל). אני לא רואה את נדאל מוותר לעצמו באופן שכזה. לא מתאים לאישיות הווינרית שלו.