http://www.nrg.co.il/online/71/ART2/309 ... 7101&loc=5בחזרה לעתיק: מומחי הדרבי מייעצים
אחרי חמש שנות היעדרות, דרור קשטן והדרבי שוב ביחד - 16 שנים בדיוק אחרי הפעם הראשונה שלו. אברם גרנט חוזר לספתח ב-91' ("אי אפשר היה לעצור אותנו"), אלי גוטמן נוגע במהות ("אתה מבין עד כמה אפשר לעשות את הקהל מאושר") ואלי כהן מתמוגג. רק על הקווים
קחו 16 שנה אחורה. אייפון היה נשמע אז כמו עיוות של ניקוד בג'ודו, גיל ססובר היה האיש הכי מצחיק בארץ, אייאקס היתה אלופת אירופה ולעכבר של המחשב היתה גולה. הרבה השתנה מאז. קחו שוב 16 שנים אחורה, 25.11.1995. דרור קשטן עמד לראשונה על הקווים בדרבי. תודו, כאילו כלום לא השתנה. הפועל וקשטן, טבעי כמו לנשום.
25 משחקי דרבי הדריך קשטן. שניים כמאמן מכבי ת"א ו-23 בהפועל. ביום ראשון הוא ינסה לשפר את הסטטיסטיקה, שעומדת על עשרה ניצחונות, שבע תוצאות תיקו ושמונה הפסדים. 26-27 במאזן השערים ו-48 אחוזי הצלחה.
כולם זוכרים את הפעם הראשונה שלהם. רק תחפשו מאמן שעבר דרבי תל אביבי ולא זוכר אותו לפרוטרוט. כולם יספרו על התכונה שמתחילה כבר חודש מראש, הרחש מהרחוב, החימום, המנהרה של בלומפילד, הטירוף של הקהל, הרגע בו הכדור מנשק את הרשת, השמחה והדמעות.
"הדרבי הוא משחק שונה לגמרי", מעיד אלי גוטמן, מי שעד הקיץ ניצח על ההגמוניה האדומה בעיר. "מהרגע שאתה נוחת באחד המועדונים, במקרה שלי בהפועל, מדברים רק על זה. סימנו לי: 'הדרבי מעל הכל'. כל מי שקשור למועדון - וגולת הכותרת היא הקהל - גורם לך להבין עד כמה אתה יכול לעשות אותו מאושר. ואז המשחק מגיע, וזה פשוט טירוף מוחלט. בדרבי הראשון שאימנתי, השער הראשון היה של דימיטאר טלקיסקי, לחיבור".
לגוטמן מאזן מפחיד בדרבי. שבעה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו והפסד בודד אי שם בתחילת 2008. 69 אחוזי הצלחה בדרבי, יותר מכל מאמן אחר.
"את ההפסד אני דווקא זוכר טוב", צוחק גוטמן, מופתע קצת מהאחוזים, ואולי בכלל מהשער ההוא של יוסי שיבחון, אז בצהוב. "עבור קבוצת כדורגל זה משחק נקודתי, אבל הקהל זוכר את זה לדורות. אצלי בלומפילד היה מלא הרבה. מול מכבי חיפה, מול בית"ר, באירופה. אבל בתוך המועדון אתה מבין שהדרבי זה משהו שונה לגמרי. בהכנה למשחק, מעבר לתובנות הטקטיות, הייתי משדר הרבה רוגע, שקט נפשי וביטחון עצמי. אתה פשוט יודע שהמשחק הזה שונה".
"שמעון גרשון עשה מהמשחק הזה קריירה"
הדרבי הראשון של קשטן בכלל היה בצהוב. ייבגני קשנצב מקרן ושוט של איציק זוהר לפינה השמאלית. 0:2 צהוב, מהיר ואלגנטי. אחרי המפגש החד צדדי, אמר חתן השמחה: "זה היה מסוג המשחקים שהקבוצה והקהל נהנים. גם אני נהניתי". ואוהדי מכבי אכן נהנו, כל הדרך אל הדאבל. מי שנהנה מעט פחות היה קשטן עצמו, שנאלץ לפנות בקיץ את מקומו לאברהם גרנט, שהוחזר אחרי עונה בהפועל חיפה.
עונת 96/7 לא היטיבה עם הפועל ת"א. ההסתדרות רצתה להיפטר מהמועדון וקבוצת תאומים החליטה לרכוש את הקבוצה ולפטר את המנג'ר משה סיני, שישב על חוזה שמן. קשטן, שישב עד אז בבית, הצטרף במחזור ה-17 וקיבל משימה אחת: להשאיר את האדומים בליגה.
הדרבי הראשון של קשטן באדום בכלל היה בגביע, בתבוסה 3:0 (עופר מזרחי צמד ואבי נמני). אלא שהראש של הקבוצה היה בדרבי ליגה, שנערך ארבעה ימים מאוחר יותר, ובצפרירים חולון שהיתה צמודה אל הפועל עם אותו מספר נקודות בקו האדום.
חלוץ הפועל דאז, נסים (ניסו) אביטן, היום עוזר המאמן של גיא לוי בהפועל ב"ש ומאמן קבוצת הנוער, לא שותף בגביע. קשטן ידע למה. בליגה, רגע לפני הירידה למחצית, אלון חזן הרים מימין, אביטן - עד אז עם גול וחצי מתחילת העונה - נגח פנימה. ארבע דקות מפתיחת המחצית השנייה, סרגיי פוגודין קבע 0:2 וגם שער עצמי של שרון מימר, אחרי בעיטה של קלינגר, לא עצר את החגיגות.
"לדרבי הזה חוקים משלו", צעקה הכותרת במעריב, ומאז לא עצרה הפועל עד שהבטיחה את ההישארות – 12 נקודות מעל צפרירים. "היינו מאוד לחוצים, מודה אביטן, "מעבר ליוקרה, זה היה משחק על עתיד המועדון. זה היה בדיוק בתפר שבו משה תאומים וסמי סגול נכנסו. היתה דריכות גדולה מהרגיל. אוהדי הפועל מזכירים לי את השער הזה בכל פעם שאני בבלומפילד".
- קשטן הגיע לדרבי עם מטען. ניצחתם בשבילו?
"מול מכבי, שחקני הפועל לא צריכים תמריץ נוסף. המעבר של דרור התגמד מול זה. בכלל, שבוע של דרבי לא דומה לכלום. יש חוקים מיוחדים, סדר יום אחר. מתחילת השבוע כולם 'דרבי דרבי דרבי'. מתייחסים לזה כאל קודש הקודשים".
דרבי הליגה הראשון של קשטן בהפועל היה גם הדרבי הראשון של שמעון גרשון. הבלם, שבדיוק עלה מהנוער, שמע מפליקס חלפון שקשטן מרוצה ממנו ובאימון המסכם ערב המשחק ראה איך השם שלו נכתב על הלוח בחדר ההלבשה. גרשון אכן הצטיין ולמחרת המשחק נכתב: "למחסום החדש של הפועל ת"א קוראים שמעון גרשון. יש לו אולי שם של מנהיג התנועה הקיבוצית, אבל אל תתפלאו אם יום אחד יופיע בנבחרת. גדי ברומר צריך לדאוג".
"בשבוע של הדרבי הזה, הקפטן גיא שרעבי עשה משהו שלא מצא חן בעיניי דרור והוא מיד חתך אותו. החליט שגרשון יהיה בלם הרכב", נזכר אביטן. " שמעון עשה קריירה מאותו דרבי".
עבור חלק גדול משחקני מכבי והפועל ת"א, הדרבי הקרוב עשוי להיות הראשון, להוציא את חוות הניסויים בגביע הטוטו. ברק לוי, ורד, דהן, קהת, זיזוב, דאבור ומיכה ממכבי; דמארי, גורדנה וחוטבא מהפועל. עשרה ישראלים שטרם התנסו במעמד.
"אתה לא יכול לשכוח את הדרבי הראשון", מסביר אביטן, שבעונה שעברה הפסיד לקבוצת הנוער של מכבי בגמר הגביע, "חוויתי על בשרי עד כמה הצעירים האלה מוכשרים. יש למכבי מחסום מנטלי ואולי זה דווקא טוב שהם לא יודעים לקראת מה הם הולכים. ועדיין, אני לא רואה אותם מנצחים".
"דריקס הורג אותי אם הוא לא נכנס עכשיו"
קשה למצוא הרבה הקבלות בין מכבי ת"א של נובמבר 1991 למכבי הנוכחית, מלבד אולי ההגעה לדרבי כשהפועל מוליכה את הטבלה. הקבוצה של גרנט, בעונתו הראשונה בקרית שלום, לא נספרה כמועמדת לאליפות, כשכוכבי הנבחרת ממכבי חיפה הפכו את הירוקים לפייבוריטים. אלא שהצהובים ניצחו 0:4 וטיפסו למקום הראשון ממנו לא ירדו עד לסיום העונה. רצף ניצחונות הליגה הרצופים בדרבי (7) היה הדובדבן.
"זה היה בנובמבר לא? מחזור שביעי", מפגין גרנט שליטה בחומר, "שיחקנו כדורגל טוב, אבל ספגנו 12 שערים. עובדיה צבי, שהיה שכן שלי, הרחיק אותי מול בני יהודה ובדרבי ניהלתי את המשחק מאחורי הברזלים בין שער 7 ל-8 דרך עמנואל אופיר. הגענו מאוד מתוחים, זה היה דרבי ראשון שלי וניסיתי להתרכז מבחינה טקטית. ואז גול עצמי, שער של נמני וצמד של דריקס.
"השתתפתי בגמר ליגת האלופות, ואימנתי בגמר הגביע האנגלי, אבל הדרבי הראשון היה מהמשחקים הכי מרגשים שלי. אי אפשר היה להכניס לבלומפילד סיכה. מבחינת אווירה ואיכות משחק, זה היה הדרבי מספר אחת. אי אפשר היה לעצור אותנו. אין כמו דרבי כדי לצאת לדרך חדשה".
- יש רגע מסוים שאתה לוקח איתך ממשחקי הדרבי?
"אני לא אוהב להגיע לאיצטדיון מוקדם, אבל בגלל האווירה ביקשתי להגיע שעתיים קודם. בלומפילד היה מפוצץ, כאילו האוהדים הרגישו שזו הולכת להיות העונה שלנו. זה היה פשוט מדהים. רגע נוסף היה עם דריקס. בתחילת המחצית הוא התחמם, אבל שיחקנו טוב ולא רציתי לעשות חילוף. עמנואל רץ אליי ואמר: 'דריקס הורג אותי אם הוא לא נכנס עכשיו'. תוך רגע הוא פירק את אחמד מוסא ונתן צמד, רץ מקו לקו במהירות מטורפת".
- אז שילבת בין צעירים מבטיחים, שחקנים מנוסים וזרים איכותיים. במכבי של היום זה לא קורה.
"לא ראיתי את מכבי יותר מדי העונה. אני לא בפנים, לא מכיר ולא אהבתי כשנתנו לי עצות בתקשורת. יש להם מספיק כאב ראש. בשבילי, את הדרבי של 91' מסמל הגול של נמני. הוא וזוהר קיבלו את המפתחות בגיל 19 ונתנו משחק אדיר בזמן שאורי מלמיליאן יושב על הספסל כמו מקצוען. הוא היה כוכב גדול, אבל עלה מהספסל ובישל את השער הרביעי. היה גם את אופיר שמעולם לא למד בבית ספר, אבל הבין יותר מפרופסורים איך צריך להתנהג עם השחקנים".
- בקדנציה השנייה שלך כבר ניצחת את הפועל רק פעם אחת מתשעה מפגשים. הפסדת בחמישה.
"כן, בעונה האחרונה שלי ניצחנו בדרבי ואת שתי החיפאיות. חילוף המשמרות היה בעייתי. הצעירים והזרים היו ברמה אחרת. מכבי זה לא מועדון פשוט, אבל צריכים ללמוד שם את הלקחים. שניידר וגולדהאר שמו שם הרבה כסף, אנשים שוכחים מה היה אז. לוני הרציקוביץ' הציל את מכבי כשאף אחד לא רצה בה והיא היתה יכולה להתפרק".
"הקהל נזל מהטריבונות"
כמו קשטן, גם אלי כהן אימן את שתי התל אביביות וטעם את היריבות משני צדי הכביש. "הדרבי הראשון שלי היה כמאמן הפועל ב-1997, זה היה משחק חריג, זה שזרקו בו את הבובה של הבן של אובארוב. ניצחנו 0:1, אני זוכר היטב איך דרסליה כבש מול אובארוב".
"הפועל ניצלה מירידה ולא ספרו אותנו. לאט-לאט התחזקנו, סבסטיאן סימרוטיץ' הגיע, שלום תקווה נכנס לכושר ובסוף, כולם יודעים, אליפות השרוכים. קשטן החליף אותי אחרי זה בהפועל ולקח אליפות, גם בבית"ר הוא החליף אותי ולקח אליפות, קיבל חומר טוב. במכבי חיפה זה היה גרנט שבא אחריי ולקח שתי אליפויות. לי אף אחד לא השאיר מתנות".
- יש למאמן שטיקים ששמורים רק לדרבי?
להתכונן לדרבי זה לא יום-יומיים. אתה לוקח שחקן שאתה מאמין בו, עושה סימולציות. חודש לדרבי מתחילים בהכנות, לפחות ככה הרגשתי במכבי. בדרבי הראשון שלי שם לא פתחתי עם הקרואטי איבן רזיץ', הוא היה הרפתקני ולא אחד שמשגיח על השחקן. בחרתי לעלות עם ליאור ג'אן ומושיקו מישאלוב כקשרים אחוריים כדי לנטרל את הארגנטינאי לוסיאנו דה-ברונו. באימונים לא הסגרתי את הקלפים לגבי ההרכב הנוקשה. בדרבי מאמן חייב להביא כמה נקודות מהבית".
- מה הזיכרון הכי חזק שלך מהמשחקים האלה?
בתקופתי בהפועל, שחקני מכבי היו יורדים לגליצ'ים ישר בשריקת הפתיחה כדי להטריף את השחקנים שלהם. אני זוכר איך דריקס עשה את זה, אבל יצר אפקט הפוך. פליקס (חלפון) וכל השחקנים שלנו קפצו עליו וכמעט פוצצו את המשחק אחרי פחות מדקה. בסוף סימרוטיץ' נתן הצגה.
"אמיר שלח בא אליי בסוף ואמר לי 'בחיים לא התעללו בי ככה'. אז זה לא היה כמו היום, שרק 14 אלף צופים נכנסים בבלומפילד. זה היה מדהים, עוד היו טריבונות, נכנסו בטח איזה 20 אלף צופים. הקהל פשוט נזל מהיציעים ואתה יכולת להריח את האווירה. חוויה מדהימה".
- לקשטן יש יתרון על פני איוניר?
ברור. המוניטין, הניסיון. אימנתי בדרבי חיפאי, ירושלמי ותל אביבי. וגם קשטן. יש לו יותר רוגע ושקט. הוא הפסיד, ניצח, טעה, למד. הוא שולף דברים מהעבר. איוניר אימן רק פעמיים בדרבי וסיים בתיקו. יש לזה חשיבות קריטית, הניסיון מלמד אותך איזה שחקנים מתפקדים ואיזה לא. ההכנה המנטלית לדרבי קריטית. צריך לטפטף בשקט בלי להלחיץ. זה יכול להעביר מסר הפוך לשחקנים, שהפסד הוא סוף העולם ואז השחקנים עולים עם רגליים מעופרת".
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
