EISEN כתב:
כמה דברים לי אליך -
קודם כל - דבר עם איש מקצוע דחוף. אני מקווה שהכלב עדיין יכול ללמוד משהו בגיל כזה. וכמובן שהמאלף צריך להסביר לך איזה שינויים לעשות כדי שהכלב ירגע. מה שנקרא "לאלף את הבעלים".
דבר שני - תכניסו אותו הביתה. נראה לי שככה הוא מרגיש הכי בטוח. עדיף לכלב להיות משוחרר בתוך הבית מאשר קשור מחוץ לבית. זאת הרגשת חוסר בטחון רצינית בשבילם להיות קשורים בחוץ.
דבר שני - תעשה איתו טיולים עם רצועה כמה פעמים ביום. זה מחזק את הקשר בין הכלב לבעלים, ככה הוא מבין שיש מי שמחזיק אותו קצר, על כל המשתמע מכך.
דבר רביעי ואחרון - לא יודע איך הקיבוץ שלך מתנהל, אבל בגדול אם מישהו מהקיבוץ תובע מישהו אחר מהקיבוץ זאת תקלה חמורה.
אני חטפתי ביס רציני מכלב של חבר קיבוץ, ולא סתם כלב אלא פיטבול.
הלכתי למיון, שמו לי את הרגל באמבטיה של יוד, אולי איזו זריקה קטנה (אני כבר לא זוכר), וזה הכל. לא רואה סיבה לתבוע אף אחד.
כמו כן - חשוב מאוד שתשמור על האישור שהכלב שלך קיבל חיסון נגד כלבת.
הבעלים של הפיטבול שנשך אותי לא מצא את האישור, ובגלל זה לצערי הכלב הלך להסגר.
כמה הערות - א. מסכים שהוא חייב להפגש עם מאלף. (לא מספיק "לדבר" צריך להפגש. ופגישה עולה כסף). חייב, ובמהרה.
ב. לא הייתי מכניס אותו הביתה או משנה משהו משיגרת חייו בלי להתייעץ לגבי זה קודם עם מאלף. כלבים רגישים מאוד לכל שינוי בשיגרת חייהם. גם כך הכלב עבר שינוי רדיקלי בשיגרת חייו (החלפת בעלים). לא צריך להיחפז ולשנות גם את הרגליו כדוגמת היכן הוא קשור או איפה הוא רגיל לרבוץ. אני לא פוסל את זה, רק אומר שכדאי להתייעץ עם מאלף לפני שעושים שינויים נוספים בשגרת חייו.
ג. טיולים כשהוא קשור אליך זה דבר נחוץ מאוד לחיזוק הקשר והבונדינג בין כלב לבעליו. בנוסף גם חשוב להריץ אותו כדי לפרוק ממנו את האנרגיה והמרץ (שבהצטברות הופכים לאגרסיביות). כלב עייף הוא כלב פחות מתוסכל ופחות אגריסיבי.
ד. שלא יסמוך על טוב ליבם של אף אחד - שיעשה ביטוח נגד פגיעה בצד ג'. 600 ש"ח בשנה ונחסכים ממנו כאבי הראש והדאגות של "מה יקרה אם". הוא פשוט יהיה מכוסה במקרה של תביעות כספיות.
ה. לא יודע איך זה בקיבוץ שלו - בת"א גם כלב מחוסן ייכנס באופן מיידי להסגר של 10 ימים במידה ונשך. אוטומטית. חיסון או לא חיסון. והסגר של 10 ימים זה לא כמו כלא - זה יותר כמו צינוק. כלבים נשברים שם וחוזרים דפוקים בשכל.
ודבר אחרון - נראה שכרגע יש לכלב צורך לגונן על בעליו - זה צורך פסול! (למרות מה שאנחנו חושבים על כלבים). חשוב להבין - בניגוד לדיעה הרווחת על כלבים, כאילו תפקידם הוא להגן עלינו - זה לא רצוי. לא כדאי שהכלב ירגיש שתפקידו להגן על בעליו - כי להגן על הבעלים משמע לנבוח ואולי גם לתקוף כל בן אדם חשוד שנכנס הביתה או שמתקרב לבעליו. אם רוצים כלב שמירה פרופר - אז אדרבא, אבל אז אין להתפלא שהוא תוקפני ומנסה להגן בשינייו. אם רוצים כלב משפחה - זה לא כלב שמירה. כלב משפחה לא אמור לחשוב שתפקידו לגונן עלינו אלא להפך - הוא צריך להפנים שאנחנו מגוננים עליו. כלב שמירה סותר את הייעוד של כלב משפחה.
נכון, זה מחמיא ומרגיש נחמד כשיש לך כלב זאב אימתני ותחושה טובה לדעת שהוא מגן עליך - אבל עדיף שכלב הזאב יהיה מפחיד רק במראה וכבשה באופי. לא רוצה שכלב ייגן עלי. לא צריך את זה. הבעלים הם אלה שמגוננים על הכלב, לא ההיפך.
שוב, אלא אם כן רוצים כלב שמירה. אבל כלב שמירה לא אמור להתלטף.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
