|
הכתבה מידיעות (מצטער אם יש טעויות הקלדה פה ושם.. )
צומת המוביל
בשבועות הראשונים זה נראה רע מאוד, אבל לאט-לאט מצליח דרור קשטן להשליט את דרכו על הפועל ת"א.
השחקנים יישרו קו, המערכת נרגעה, התוצאות התחילו להגיע- ופתאום הוא משקיף על כל הליגה מלמעלה.
מצד שני, הכדורגל שלו משעמם והאוהדים לא מרוצים.
כשהליגה תחזור מהפגרה, יגיע המבחן האמיתי שלו.
אחרי הקרב באיינהובן כינס דרור קשטן את שחקניו התשושים וביקש מהם לצאת לפגרה עם חיוך רחב על פניהם בדמות ניצחון בסכנין. והפועל ת"א ניצחה. הראשונה לעשות זאת העונה בדוחא סטדיום.
במקביל, מכבי חיפה סיימה בעוד תיקו מביך, מכבי ת"א הפסידה לבית"ר ירושלים, ושקטן בן ה-67 יוצא לפגרה כשהוא משקיף מלמעלה על כל הליגה. וכל זאת, דווקא במערכת הכי מבולגנת בחודשים האחרונים.
מי היה מאמין לפני כמה שבועות שמתחם חודורוב יהיה שמח כל כך. אחרי יותר מעשור, מאז עונת הדאבל בפיקודו, הפועל ת"א של זקן השבט מובילה את הליגה בפער של 3 נקודות.
אפילו כשזכו בדאבל לפני שנתיים, עם שער הבאזר של ערן זהבי, לא הצליחו האדומים להוביל באופן סדיר את הליגה.
מכבי ת"א המידרדרת אמנם קרובה, אבל חיפה כבר במרחק 7 נק' ממנה. בזמן שחדר ההלבשה בכפר גלים מפולג מאין כמוהו ומכבי ת"א (עם התקציב הגבוה בליגה) מזגזגת בין ההצהרות שהקבוצה בשלה לאליפות לבין טענות שהיא עדיין בתהליך בניה, קשטן יכול להיות מרוצה.
יתכן כי דווקא בעונת מעבר, בלי סגל כירוני, בטח לא בהשוואה לזה ששיחק במועדון בעונה שעברה- דווקא גנרל משמעת ומאמן אנלוגי כמו קשטן יכול להיות הגורם המכריע במאבק על האליפות.
אפילו אם הצפייה בכדורגל שמציגה הקבוצה שלו היא לא חוויה מרנינה.
איך הוא עושה את זה? יש כמה סיבות לעובדה שהפועל ת"א מובילה. את הטבלה. לא כולן קשורות לקשטן, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שלמרות שהמאמן הזועףמנהל קרב עיקש על תפיסת עולמו, ובדרך מכעיס אנשים ושחקנים במועדון, מבחינה מקצועית זה לא פוגע בקבוצה. אפילו להפך.
הביקורת על היותו מיושן, יחד עם האימונים האנלוגיים, האינטנסיביות היתרה ושאר הדברים שהובילו לכותרות בתקשורת, לא נעלמה.
שחקנים בקבוצה עדיין לא מפרגנים לו. גם האולטימטום שהציב בפניהם על ההדלפות מרגיז אותם. אבל בסופו של דבר, הם נאלצו להתיישר עם דרכו הייחודית, שלא מוכרת במועדונים אחרים. קשטן נותר חשדן, כמעט פרנואיד, ולכן טיפל בנושא ההדלפות בצורה חסרת פרופורציות (ההדלפות, אגב, לא הפסיקו), אבל כשבמקביל מגיעות הצלחות על המגרש קשה יותר להתווכח עם המאמן הקשוח.
ועדיין, המבחנים הגדולים עומדים בפניו.
הפועל ת"א עדיין לא שיחקה בדרבי, לא פגשה את מכבי חיפה, לא התאחרה בקריית שמונה. כל אלה מחכים לה במחזורים הקרובים עד סיום הסיבוב הראשון.
הדרבי, למשל, עשוי להיות נקודת ציון לעונה כולה.
בעבר הסביר משה תאומים כי בחר לא להמשיך להעסיק את קשטן, מאחר שמאמן הפועל ת"א לא יכול להפסיד משחקי דרבי. בקדנציה תחת מוני הראל החזיר קשטן את הכבוד, אבל תחת אלי גוטמי ההגמוניה האדומה בעיר הייתה אבסולוטית.
אם קשטן יעבור את הדרבי בשלום וישמור על המקום הראשון, תהיה לו נקודת זכות חשובה אצל אחד הנכסים החשובים של המועדון- האוהדים.
אוהדי הפועל לא אוהבים את הכדורגל של קשטן. בתקופת גוטמן הם זכו לביצועים וריגושים בלתי נשכחים.
קשה להם להתמודד עם העובדה שביבאן פרנסמן נכנס במקום רועי גורדנה בסכנין, שבאדיר עולה כמחליף במצב של 2:2 בוורשה. אחרי ההפסד הביתי לראפיד בוקרשט הם כבר הספיקו לקרוא בשמו של גוטמן וקיללו את קשטן והשליכו לעברו חפצים.
קשטן הגיב על כך במסיבת עיתונאים, אבל מקום ראשון יחד עם ניצחון בדרבי יעניקו לו מניות רבות.
האוהדים הם לא בהכרח כפויי טובה. הם פשוט התרגלו לטוב, ובנתיים קשה לומר שהפועל ת"א הנוכחית מפגינה כדורגל וירטואוזי ומסחרר ששובה את הדמיון. מצד שני, קשטן נאלץ להתמודד עם נטישה כמעט חסרת תקדים של כוכבים לאירופה. שכטר, ורמוט, אניימה, שהר וזהבי עזבו והשאירו אותו בלי אבק כוכבים.
מצד שני, שאר השלד נשאר- קנדה, פרנסמן, באדיר, פצ'אלקה, אבוטבול, ידין, תמוז. לזה תוסיפו את הקרדיט שנתן לרועי גורדנה, ואת שני המגנים גל שיש ואיאד חוטבא.
קשטן הבין שהפיתרון לקבוצה חסרת ברק הוא השיטה הקשטנים המיושנת. סדר וארגון.
לראיה, הקבוצה ספגה את מספר השערים הנמוך בליגה- שישה בלבד.
לאור הסגל שעומד לרשותו, קשטן כנראה מוציא את המקסימום מהקבוצה שלו, לפחות מבחינת תוצאות.
אחד ההישגים שלו הוא ההחייאה של אלרואי כהן, שתג המחיר שלו - 1.3 מליון יורו לק"ש- הכביד על רגליו. פתאום הקשר מתחיל להזכיר את היכולות שלו מתחילת העונה שעברה.
כשבוחנים את הצלחתו של קשטן, צריך לקחת בחשבון שני גורמים חשובים. הראשון הוא שני הכוכבים של הקבוצה- טוטו תמוז ועומר דמארי. כנראה מדובר בצמד הקטלני ביותר בליגה שלנו. לדמארי כבר יש 8 שערים, תמוז כבש 7. בלעדיהם אין לקשטן התקפה.
הגורם השני הוא חולשת הליגה שלנו. בזמן שיריבותיה הקבועות בצמרת מקרטעות, לא פלא שמספיקות לה 23 נקודות כדי להוביל את הטבלה- אחד המאזנים החלשים מבין המובילות בכל הליגות באירופה.
בחירת הזרים חצויה. קשטן קיבל בנדוניה את הבלמים פרנסמן ופצ'אלקה. אדל הוא שוער ליגה לגיטימי, אך רחוק מהניגרי שמחמם את הספסל בליל.
קשטן בחר באיגיבור, שהגיע תמורת 850 אלף יורו מנוברגיה ויש לו ים של כישרון, אבל הסיומת שלו גרועה, הוא מתקשה לא ליפול אחרי כמעט כל מהלך ומתנהל לעיתים בשכונתיות במהלך המשחק.
מירקו אורמוש שחקן כנף מוכשר ביותר, אבל עדיין סימן שאלה גדול. לא במקרה מחפש קשטן קשר יצירתי.
גם ההתמודדות עם העומס נעשית בדרכו. בניגוד למוטי איווניר ואלישע לוי, קשטן לא דוגל בינתיים ברוטציות מסיביות אחרי המשחקים באירופה. בסכנין זה הצליח, בנתניה ואשדוד פחות.
הוא לוקח על עצמו סיכון גדול, מאחר שהשחקנים שלו עלולים להגיע לקו הסיום של העונה עם הלשון בחוץ.
כך או כך, הפועל הנוכחית אפילו לא מתיימרת להיות קבוצה אטרקטיבית. זו אולי אחד הסיבותלכך שבתקופה האחרונה הוסרו תמונות ההישגים של השנתיים האחרונות מהמסדרונות: אדריכלי העלייה ההיסטורית לליגת האלופות וכוכבי הדאבל הוזזו למשרדים צדדיים.
בהפועל החדשה, עם אלי טביב כבעלים יחיד וקשטן כמאמן, כבר מחכים לתואר הראשון כדי לעצב מחדש את אזור חדרי ההלבשה בחודורוב ולכתוב מחדש את ההיסטוריה.
גם בחדר ההלבשה ובסביבתו נאלץ קשטן להתמודד עם לא מעט קשיים וסכסוכים.
אלי טביב בחר בו מאחר שהאמין שבעונת מעבר כזו צריך איש משמעת שיעשה סדר בארגון החדש והמבולבל. תחילה טענו בסביבתו של הבעלים כי מי שהיה אמור לשמור על חדר ההלבשה דווקא איבד אותו, אבל בשבועות האחרונים חל שינוי במגמה. הדומיננטיות הקשטנית מתחילה לחלחל במועדון.
קשטן הספיק להתעמת בשלושת החודשים האחרונים עם מספר לא מבוטל של שחקנים.
הוא מחק את אווירת האבא המלטף של גוטמן ונשאר רס"ר, בלי לתת הנחות לשחקנים.
שי אבוטבול, סלים טועמה, אביחי ידין, דדי בן דיין שהוקפא אחרי האדישות במשחק בליטא, ואפילו מריו פצ'אלקה - כולם הספיקו להתעמת עם המאמן בתקופה קצרה.
עם ידין (קשטן היה הראשון שזימן אותו לנבחרת) הוא הלך עד הסוף, אפילו בנטילת סיכון שיאבד שחקן חשוב כל כך.
בסופו של דבר הבין השחקן שאסור להסתבך עם שלטון המשמעת, הוריד פרופיל ועכשיו מתחיל להיראות כמו הקשר המצויין מהעונה שעברה.
קשטן חייב לטביב לא מעט מהרגעת הרוחות במועדון. הבעלים, שעסוק בימים האחרונים בחתונת חברת ההנהלה, בתו ליהי, שפך מים על התסיסה בקבוצה, כולל הביקורות כלפי קשטן (גורמים במועדון צוטטו אחרי ההפסדים לנתניה ואשדוד כי המאמן נשאר רק כי אין אלטרנטיבה אחרת). המדיניות שלו: אף גורם במועדון לא מדבר עם התקשורת. גם אם מאחורי הקלעים מופרת השתיקה, מעמדו של קשטן עלה בעקבות הגיבוי מטביב.
שלשום ישב טביב יחד עם היו"ר דורון אוסידון באצטדיון ר"ג וצפה בהפסד של מכבי ת"א, מי שנראית כרגע (לפחות כל עוד חיפה ממשיכה לקרטע) כיריבה הגדולה ביותר שלו על האליפות.
השניים הבינו כי עם חיזוק אפקטיבי בינואר הקרוב, הפועל ת"א מסוגלת לקחת אליפות ולחזור בקיץ הבא למוקדמות ליגת האלופות, לכסף הגדול.
קשטן כבר ביקש להתחזק בבלם, ככל הנראה על חשבון פרנסמן, ובקשר יצירתי (גילי ורמוט לא יחזור לאדום).
בהנהלה נתנו לו אור ירוק, וכעת השאלה היא כיצד מערכת הסקאוטינג הטירונית שלו, הכוללת את יעקב הלל, תתפקד הפעם.
בניגוד לחיפה ומכבי ת"א, קשטן לא מעסיק תחתיו עוזר. הוא מקבל את ההחלטות בצורה ריכוזית, אבל יש לו צוות נאמן שריכז סביבו.
רון ציבלין הוא הממשק בין המערכת הגוטמנית לקשטנית, וגם אחרי לכושר הגופני המצויין שבו נמצאים השחקנים.
קרובים אליו גם רופא הקבוצה, ד"ר משה לוינקופף ומאמן השוערים יום טוב טליאס, שאחראי על ההצלחה היחסית של אדל.
בינו לבין היו"ר אוסידון היה נתק, אך לאחר התערבותו של טביב ושיחת סולחה, הוגדרו תחומי האחריות של השניים.
כעת קשטן מסתכל קדימה. התוצאות והיכולת של הקבוצה משתפרות, המערכת הניהולית נרגעה, השחקנים יישרו קו. אבל המאמן לא יכול להרשות לעצמו להירגע.
אם יצליח לחזק את הקבוצה, להביא ניצחון בדרבי הקרוב ולזכות מחדש באמון הקהל - ייתכן שדווקא הוא יהיה זה שיחגוג במאי עם צלחת האליפות.
_________________
לא רוצים טביב בהפועל!!!
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
