פורום השדים האדומים

מבחינת עידוד הם לא משהו בכלל
אבל מבחינת מעורבות במשחק והשפעה עליו יש לנו המון מה ללמוד מהם

משום מה, יש נטייה לאנשים לחשוב, ששירים בלבד, זה המדד היחידי לאיכות של קהל אוהדים. טעות חמורה!
לטעמי, קודם כל יש להחשיב את מידת המעורבות של הקהל במשחק(ושוב- זה ממש לא אומר רק לשיר). יש בוז, יש "נו", או משהו דומה לזה, כשצריך לדחוף את הקבוצה קדימה בהתקפות. בזווית הזאת, תסלחו לי, אבל הקהל שלנו מאוד מאוד חלש ורגוע, לפעמים רק מטעמי נאחס מזורגגים. נשמע קהל רגוע וחמוד.

קהל עלוב. מה שווה בוז עם אפס עידוד?
לעומתם.. הייתה אווירה מטורפת ביציע אצלנו. היה עידוד מצויין רוב המשחק.

לפי מה שכתבת הבנתי שה"נו" וה"בוז" תומכים משהו בקבוצה?
חוץ מלעצבן אוהדים אחרים(הנורמאליים שלא עושים כול שנייה "יש" ו-"נו") זה ממש לא עוזר

בטח שזה עוזר ואלו כמה מהמרכיבים החשובים ביצירת "איצטדיון ביתי". חלק מזה, זה גם ליצור אווירה עויינת ליריבה ולשופט. חלק מזה, החלק הבולט בזה יש לציין, זאת דחיפת הקבוצה קדימה להתקפות(וזה יכול להתבטא ב"נו", או "יש", או "יאללה" או "קדימה" וכו').
היות ואתה ה"נורמלי" כנראה ואני מהלא נורמלים, שמעדיפים "להפריע" לשחקנים ממנוחתם ולצעוק ולדרבן אותם בהתאמה למהלכי המשחק, ולא להיתקע רק עם שיר, ללא קשר למה שקורה על הדשא, או גרוע מכך- לשתוק מטעמי נאחס בזמן התקפה ולהרוג ככה את השחקנים שלנו(מה זה פה, קונצרט?), היות ואתה הנורמלי, אולי תגדי לי בבקשה, מה המרכיבים לדעתך, שעושים את האיצטדיון ביתי, חם, דוחף, תומך ולוהט? האם רק שלטים, בלונים ולשיר שירים?

בוז צורם - לא אנחנו בנתיים. מקסימום, "בוזון" קטן ומלטף, או בוז נחמד ועויין, רק ברגעים מעטים מאוד.
בנוגע ל"נו" שאתה ניתפס עליו, בכוונה נתתי עוד כמה דוגמאות, חוץ מה"נו" ספציצית (אותו אני מעריך מאוד ועושה בגאווה רבה וימשיך לעשות כל עוד אני חי ואני בבלומפילד).
תגיד "נו", תגיד "יאללה", תגיד "קדימה", תגיד "סבתא חיה מתה", וואטבר, רק תקרע את הגרון כשאתה עושה את זה ואל תתקע עם איזה שיר או תשתוק מטעמי נאחס, כשצריך לדחוף. תאמין לי שאלרואי כהן למשל, יקבל הרבה יותר כוח, כשאחרי איזה מהלך מבריק, הוא ישמע שאגה טיבעית כלשהי מהקהל ולא שקט עם שיר קבוע.
למשל, כשאתה תלמד את הילד שלך לרכוב על אופניים, כשתשחרר אותו ל"מעופו", אתה תשיר לו איזה שיר "דני עולה עולה עולה" וכו'? או שתדרבן אותו במילים מלהיבות?
אתה, בתור אותו "דני", מה היית מעדיף?

צריך שילוב של השניים.
אבל אני מסכים עם כל מילה של דינו.

בתור ספורטאי תחרותי לשעבר,בוז לשופט מהקהל במידת הצורך גורם קריטי מאוד.(כמו כן ליריב\יריבים במקרה של משחק מלוכלך וכו')
שאגות והבעת התלהבות כלפי השחקנים לאחר מהלך טוב\מסירה טובה\דריבל כנ"ל.

לעומת זאת,צעקות "נו נו נו" מלחיצות ונסיון לצעוק לשחקנים מה לעשות מתוך היציע לרוב לא מועיל.

נכון השופט היה בן זונה
אבל מדהים לראות את המעורבות של הקהל שלהם במשחק ואיזה לחץ הוא מפעיל על השופט
אני לא בטוח שהוא היה אונס אותנו כל כך בלי הלחץ שהם הפעילו עליו לאורך כל המשחק בלי הפסקה
איפה הם ואיפה אנחנו