פורום השדים האדומים

קוקוס,יאנקה,טיש,גילי,

נראה לי שאין שחקן גדול ככל שיהיה ,ואדום בנשמה שלא שיחק בשלהי הקריירה בקבוצה נוספת,
בשבילי אם נתמקד באלו שמרבית הקריירה הייתה בהפועל השחקנים
קוקוס
גילי לנדאו
והגדול מכולם ללא שום מתחרים הוא שייע

נראה לי שאין שחקן גדול ככל שיהיה ,ואדום בנשמה שלא שיחק בשלהי הקריירה בקבוצה נוספת,
בשבילי אם נתמקד באלו שמרבית הקריירה הייתה בהפועל השחקנים
קוקוס
גילי לנדאו
והגדול מכולם ללא שום מתחרים הוא שייע

שייע פייגנבוים, יעקב חודורוב, גדעון טיש, אלי "קוקוס" כהן, שים בן יהונתן (הנוקאאוט ), אריה בז'רנו, ג'ימי טורק, יעקב אקהויז, גילי לנדאו, מוריס ז'אנו, שי אבוטבול.

מה עם יאנקה?

נכון, שי אבוטבול הוא כנראה לא בליגה של גדעון טיש, ינק'ה אקויז ואלי כהן, אבל מה לעשות שלא כולנו בני 50.
בשבילי לראות שחקן של הפועל, שאני שומע עליו מאז שהוא היה בנערים של הפועל, מסיים קריירה בהפועל, בתקופה שזו תופעה נדירה ולא שכיחה כמו פעם, זה כבוד וגאווה גדולה.
אני לא משלה את עצמי וברור לי שגם בשביל שי אבוטבול הפועל זו האופציה הטובה ביותר וזה לא שיש לו הצעה לעשות מיליונים בקבוצה אחרת, אבל אין בכלל עוררין על האהבה והמחויבות שלו להפועל. לעומת שחקנים אחרים שזוכים לאהדה לא ברורה מצד הקהל, לשי מגיע כל שיר.
הלוואי והוא יסיים את הקריירה בהפועל, גם אם בתור שחקן ספסל, אם זה מה שהמאמן יחליט.

אני יכול לתת רק את מי שראיתי :
אלי "קוקוס" כהן - קשר אחורי שהקדים את זמנו בעשרים שנה בערך. גם בעוד חמישים שנה אני לא אשכח את החמצה
בנגיחה שלו אחרי שסיני הדביק כדור לקורה בני יהודה בתקווה , במשחק הירידה שלנו ב 1989.

גילי לנדאו - אליל ילדותי. בבית של אבא שלי יש עד היום בובת ברבאבא עם המספר 9 מצויר בטוש שחור על הגב.
24.5.86 זה היום הראשון שאני זוכר כאוהד הפועל, רק לא ידעתי אז שבגלל גילי אצטרך לעבור את כל שנות
התשעים בדרום ת"א כאוהד הפועל כמעט יחידי בשכבה. לכל מי שמתבכיין היום, זו באמת חוויה מחשלת. לא
מומלץ.

שי אבוטבול- הגשים את החלום של כולנו, להיות אוהד שזוכה גם לשחק בקבוצה.
לא הכי מהיר, לא הכי חזק, לא הכי מדויק, אבל הכי הפועל.

ואגב, למרות חצי עונה בבוורן ועונה בבני יהודה, סיני הוא עד היום השחקן הכי גדול שראיתי בהפועל.מי שלא היה ביציע של אוהדי הפועל כשמתחילים להתחבק בקרנות, לא מבין על מה מדובר.

ספר לי עלזה, הייתי אוהד הפועל היחידי(!) בישיבה של מאות תלמידים, לא בכיתה, לא בשכבה אלא בכל הישיבה (מקביל לתיכון) אתה יודע מזה לבוא לבית ספר אחרי הפסד בדרבי?! (אצל הדתיים/ימניים אין יותר מדי אוהדי הפועל חחח)
אתה מתכוון השחקן הכי טוב שאי-פעם שיחק בהפועל?
כי לדעתי כדי להיות השחקן הכי גדול אי פעם בקבוצה מסויימת (לא הכי טוב, הכי גדול במובן של סמל) צריך לשחק אך ורק באותה קבוצה (אא"כ אין עוד שחקן גדול ששיחק רק באותה קבוצה) שלא נדבר עלזה שסיני גם לקח אליפות עם עוד קבוצה (ולמה באמת הוא עזב לבני יהודה?)

נכון, שי אבוטבול הוא כנראה לא בליגה של גדעון טיש, ינק'ה אקויז ואלי כהן, אבל מה לעשות שלא כולנו בני 50.
בשבילי לראות שחקן של הפועל, שאני שומע עליו מאז שהוא היה בנערים של הפועל, מסיים קריירה בהפועל, בתקופה שזו תופעה נדירה ולא שכיחה כמו פעם, זה כבוד וגאווה גדולה.
אני לא משלה את עצמי וברור לי שגם בשביל שי אבוטבול הפועל זו האופציה הטובה ביותר וזה לא שיש לו הצעה לעשות מיליונים בקבוצה אחרת, אבל אין בכלל עוררין על האהבה והמחויבות שלו להפועל. לעומת שחקנים אחרים שזוכים לאהדה לא ברורה מצד הקהל, לשי מגיע כל שיר.
הלוואי והוא יסיים את הקריירה בהפועל, גם אם בתור שחקן ספסל, אם זה מה שהמאמן יחליט.

:


.מי שלא היה ביציע של אוהדי הפועל כשמתחילים להתחבק בקרנות, לא מבין על מה מדובר.

ערן זהבי

מבחינת הנושא עצמו של האשכול-

בשבילי יש שחקן אחד, כזה שגם ראיתי משחק,
שעונה על התיאור

שחקן נשמה אמיתי, ששיחק אך ורק בהפועל,
כמעט לא החסיר משחקים,
זכה איתה בשלוש אליפויות וגביע
(ואפילו הבקיע בדרבי הגמר את הראשון)

שחקן ענק, בלם אחד הטובים שהיו בארץ, שיחק גם בנבחרת,
אבל תמיד היה צנוע, עושה את העבודה שלו בשקט
בנאדם שהוא מודל אמיתי לילדים ולשחקנים צעירים

וקוראים לו יעקב אקהויז

יאנקה