אמנם אני אוהד הפועל, אבל איכשהו נשארתי אופטימיסט. אולי אני עיוות של הטבע.
אז לגבי התחזית האופטימית, אנחנו במקום השני ועוד מאוד-מאוד מוקדם להספיד את הקבוצה, למרות הכדורגל החלש שהיא מציגה ולמרות החורים בהגנה ולמרות שכנראה פרנסמן ואובמה עשו "בן המלך והעני" בחודש האחרון, כי רק כך אפשר להסביר את מה שאנחנו רואים מדי משחק.
אני חושב שהסבלנות עלולה עוד להשתלם בסופו של דבר, רק חבל שהיא המצרך הכי נדיר מסביבנו. הכל עוד יכול להשתנות לרעה, לטובה, לרעה שוב ולטובה בשנית. הסגל שלנו טוב מאוד, לדעתי. אני חושב שמריו עוד יכול לחזור ליכולת הנפלאה שהציג בסוף העונה שעברה, שחוטבא רכש מעולה, שברגע שנוסא יבין שהוא לא סופרסטאר ושהוא צריך לעשות גם הגנה ושעליו להשקיע באימונים ולהתאמן על סיומת, נרוויח שחקן אדיר, שאלרואי כהן יכול להגיע לרמה שגילי ורמוט היה בה אצלנו, שלמחמוד עבאס פוטנציאל גדול, שטוטו ודמארי הם חוד מטורף. לפחות על האחרון, אני חושב שרובכם מסכימים. חוץ מזה, אני לא בטוח כלל שטוטו יעזוב בינואר. טביב יאחז בו ככל שיוכל, לפי ניסיון העבר.
לגבי קשטן, אני שוב אזכיר את המילה סבלנות. הוא עובד לאט ובעקשנות- זה נכון, אבל הקבוצה מלאה בשחקנים חדשים שעוד לומדים את השיטה ואחד את מהלכיו של השני. הדברים האלה לוקחים זמן. לפעמים אפילו חצי עונה ואפילו עונה מלאה לא מספיקות, ולפעמים כן. קשטן מאמן מנוסה, בעל ידע רב ולא פעם התחיל עונות ברגל שמאל, כאשר בהמשך דברים השתפרו, שחקנים התחברו וקבוצותיו הציגו יכולת טובה. גם לשאר מאמנים ובשאר קבוצות בארץ ובאירופה לא חסרות דוגמאות לקבוצות גדולות שהתחילו את העונה בצורה צולעת והגיעו לשיא בדיוק בזמן כדי לחגוג אליפות בתום העונה.
אז כן, עם כל הניהול השערוריתי ועם כל הרפש שאני קורא על הקבוצה מדי יום, יש מקום לתחזית אופטימית ואני בוחר לצדד בה, כי אחרת אני אשקע בדיכאון עמוק.
