הייתי יוצא בהרגשה של היום..מאוכזב, מותש, עצוב, נגעל.
אני כבר לא יודע את מי להאשים, ואני גם לא מחפש את מי להאשים..באמת שלא. ואני כבר לא מדבר על טביב.
מצד אחד קשטן, חתיכת זקן דביל שמהסס לעשות חילוף מול מ.ס אשדוד. למה הוא כזה מקובע. דוגמא לכך היא, למה רועי גורדנה לא נכנס מלכתחילה?
ואם לא מלכתחילה, למה לא לפחות במחצית השניה, שאתה רואה שכלום לא זז?
מצד שני השחקנים, למה אין לכם מחויבות לסמל? למה? מה כבר אפשר לבקש? זה לא שאנחנו בעיצומה של עונה ואפשר להגיד מדי פעם "הם עייפים".
אנחנו מדברים פה על די תחילת עונה והשחקנים כאילו קשה להם להתרכז בליגה בגלל מפעלים אחרים בגלל עומס. בלי כוח לכלום, בלי רעב..
אני רק רוצה שהאווירה והחוסר חיבור בין הקהל לקבוצה הזה ייגמר כבר, שנראה את הפועל שלנו, שנלחמת, שרוצה, שנותנת.
גם אם נפסיד, לפחות שיהיה בלחימה, שאפשר יהיה להגיד "הם ניסו ורצו, לא יצא".

אנחנו מתגעגעים.