|
בחודשים האחרונים מתנהל מעל דפי יומון מק"י בערבית, אל-איתיחאד, ויכוח חריף בשאלת היחס למהפכה העממית בסוריה ולמשטר של בשאר אלאסד. הויכוח מתנהל בין מחמד נפאע, מזכ"ל מק"י ועורך אל-איתיחאד, המבטא את עמדתה הרשמית של המפלגה, לבין מספר חברים במק"י ובחד"ש. במאמר, המתפרסם כאן לראשונה בעברית, משיב נפאע למתנגדיו וטוען, כי מול האמפריאליזם ראוי לקומוניסטים ומהפכנים להתייצב להגנתו של המשטר של אסד, גם אם יש כלפיו ביקורת. עוד טוען נפאע, כי החברים המתנגדים לעמדתו, והקוראים לרפורמה במשטר אסד או להפלתו, מעמידים עצמם נגד הקו של המפלגות הקומוניסטיות בעולם, ונגד המסורת של המפלגה הקומוניסטית בישראל.
מערכת אתגר ראתה לנכון לתרגם ולפרסם מאמר זה של מחמד נפאע מכמה סיבות. ראשית, חשוב שגם מי שאינו קורא ערבית, ייחשף לעמדתם של מנהיגי חד"ש ומק"י כפי שהיא מתפרסמת בעיתונות הערבית. שנית, יש במאמר הזה התייחסות מתמיהה לברה"מ ולתקופת סטלין, שמועלית לראשונה על ידי הנהגת המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בפעם הראשונה מגנה בכיר במק"י את הביקורת העצמית של מנהיג ברה"מ, ניקיטה חרושצ'וב, בועידה ה-20, שכוונה נגד פשעי סטלין והכתה את העולם הקומוניסטי ואת העולם כולו בהלם. בכך הוא מערער על הנחות היסוד, שהיו הבסיס הפרוגרמתי של מק"י מאז 1962.
אנחנו מפלגה מהפכנית ולא אגודת צדקה
מחמד נפאע
חופש הביטוי במשטר הקפיטליסטי פירושו חילופי שלטון בין המפלגות של המשטר.
חופש הדעה אינו קנה המידה היחיד לדמוקרטיה אמיתית.
בפעם הראשונה נקטו מספר חברים מתוך המפלגה בעמדת אופוזיציה מוחלטת לתנועה הקומוניסטית כולה.
העמידה נגד האימפריאליזם כיום, אחרי ההתמוטטות [של בריה"מ] הרבה יותר קשה מקודם, והיא דורשת עמדה אמיצה.
אחת המטרות של מלחמת יוני 67 התוקפנית היתה הפלת המשטרים המתקדמים במצרים ובסוריה.
על עמדות היסוד של מפלגתנו הקומוניסטית בנושא הסורי, נקטו מספר חברים מתוך המפלגה, בפעם הראשונה, בעמדת אופוזיציונית לחלוטין לתנועה הקומוניסטית כולה, דבר מטריד ומקומם. מסיבה לא ברורה, בחרו חברים אלה לא להתייחס לעמדותיהם במאמרים שפרסמו בעיתון "אל-אתיחאד". זה דבר מוזר ביותר. האם מדובר בנושא כל כך פשוט וקל?! האם זהו נושא משני ושולי?! מדובר בנושא בסיסי ביותר, במיוחד משום שבריה"מ כבר אינה קיימת עוד. בעבר היתה טענה, שהיום כבר התבטלה, שאנחנו בכיס של בריה"מ, ומאמצים כל מה שמחליטים שם, כאילו שזה בפני עצמו בושה וחרפה.
עמדת המפלגות הקומוניסטית לגבי המצב בסוריה נסמכת על המניפסט הקומוניסטי, ולא על סיפורי אלף לילה ולילה. המהות של המניפסט הקומוניסטי היא המאבק נגד הקפיטליזם והאימפריאליזם, ותפקידה של המפלגה המהפכנית. הבה נשוב וניזכר, כי המילה "מהפכנית" פירושה שינוי המשטר מיסודו, בשיטות ובאמצעים מהפכניים. את השינוי הזה אי אפשר לעשות תוך השענות על חופש הביטוי בלבד, מאחר וזה כמעט בלתי אפשרי, בגלל שקריו ופשעיו של המשטר הקפיטליסטי, ואתו המפלגות הרפורמיסטיות.
חופש הביטוי בבריטניה מתבטא בחילופי השלטון בין מפלגת השמרנים למפלגת הלייבור. חופש הביטוי בארה"ב מתבטא בחילופי השלטון בין המפלגה הרפובליקנית והדמוקרטית, תוך שמירה על אופיו הקפיטליסטי של המשטר. שיעור המשתתפים בבחירות נמוך מ- 40% מכלל בעלי זכות הבחירה, וכך הדבר גם בישראל. אין הכוונה לזלזל לחלוטין בחופש הדעה והביטוי, אבל ליחס לו חשיבות כה גדולה זוהי טעות חמורה. הדמוקרטיה של המשטר הדמוקרטי דומה לחופש הניתן לכלב ולאפרוח. תכניס את הכלב והאפרוח לאותו מקום, ואמור להם שנתת להם חופש ודמוקרטיה. כך היה עד שהגיע המניפסט הקומוניסטי, שנשען על מאבק העובדים בשלזיה, ליון, בריטניה ומדינות אחרות, והדגיש את היקף כוחו של מעמד הפועלים המאורגן והנהגתו החלוצית המהפכנית המתגלמת במפלגות הקומוניסטיות.
אחת המטרות של התקופה שנקראה "דו קיום בשלום", שיזמה בריה"מ, היתה להכשיל את התוקפנות של האימפריאליזם כלפי העמים שנשענו על הגוש הסוציאליסטי. כיום, כאשר אנו רואים כיצד משטרים דיקטטוריים וכוחות פוליטיים עומדים מול ארה"ב ללא תמיכה בינ"ל כמו שהיתה להם בעבר, האין זו גבורה? למרות שהם משטרים דיקטטוריים, האם לא מתבקש מאתנו להפגין סולידריות אתם נגד הפלישה, הכיבוש והאיום בהתערבות?! האם טעתה מפלגתנו הקומוניסטית כאשר טענה שמטרת, או אחת ממטרות מלחמת יוני התוקפנית (1967) היתה לחסל את המשטרים המצרי והסורי העוינים לאימפריאליזם?! האם היתה מפלגת הבעת' בזמנים ההם יותר דמוקרטית ממה שהיא היום?! באותה תקופה המפלגה הקומוניסטית הסורית היתה חשאית, ופעלה בתנאים קשים יותר מהתנאים הנוכחיים.
האם מה שאפיין את משטרו של עבד אל-נאצר היה היותו דמוקרטי, או התנגדותו לאימפריאליזם?! עבד אל-נאצר, המנהיג הלאומי הנצחי, פיזר את כל המפלגות, וביניהן המפלגה הקומוניסטית. נאצר ניסה לעשות זאת בתקופת האיחוד [בין מצרים לסוריה], והקומוניסטים (הסורים) ברשות ח'אלד בכדאש התנגדו לזה. מאז זכורה הסיסמא: "יחי העם הערבי, הלאה ח'אלד בכדאש!", וראינו לאן הוביל האיחוד הזה.
עלינו לשאול: מה יותר גרוע, משטר דיקטטורי המתנגד לאימפריאליזם ומגן על עצמו מפניו, או משטר דמוקרטי למהדרין, אך קשור לאימפריאליזם?! שלא לדבר על משטר שהיה גם דיקטטורי וגם שותף לאימפריאליזם, כמו המשטר במדינות המפרץ?! ישנו מי שיגיד, האלטרנטיבה השלישית, האחרת. כאילו שאלטרנטיבה כזאת קיימת, ואנחנו דוחים אותה.
כאשר החליטה מפלגתנו הקומוניסטית להחזיר את חברנו זכרונו לברכה, תופיק זיאד, מביקורו ביפן כדי להצביע עבור נציג המערך נגד נציג הליכוד, מדוע לא הציעה המפלגה באותו זמן אלטרנטיבה שלישית, אחרת? מדוע נקטה עמדה זו, ולא אמרה: אני מציעה להרכיב ממשלה ברשות המפלגה הקומוניסטית, ולכן אמנע מהצבעה! באותו היום אמר תופיק זיאד לנציג המערך: אנו תומכים בך, לא משום שאתה יותר טוב מהשני, אלא משום שהשני יותר גרוע ממך. האם מפלגת הבעת' יותר גרועה מהמערך?! בשביל מה נחוצה העמדה המתחמקת והמעוותת הזו?!
אנו אומרים זאת מתוך הבנה מלאה לאופי האלטרנטיבה שמציעים למשטר הקיים בסוריה מנהיגי ארה"ב, אירופה, מדינות המפרץ, האחים המוסלמים, התנועה האסלאמית ו"הברית הלאומית הדמוקרטית הישראלית הקטרית" (הכוונה לבל"ד - המתרגם). האלטרנטיבה היא האחים המוסלמים ובני בריתם בקרב האינטלקטואלים הסורים, אליהם מוזרמים כספים ונשק, והם שקוראים להתערבות מועצת הביטחון, ובעקבותיה ברית נאט"ו.
ישנו טיעון שהוא שיא הגיחוך, האומר: המשטר העיראקי נתן את הצידוק להתערבות, וכך גם המשטר הסורי נותן צידוק. מי מחליט מה זה צידוק?! ומדוע ארה"ב להוטה כל כך לשפוך כספים למען רפורמות וזכויות אדם?! הנה העם הערבי הפלסטיני ללא זכויות. לפחות תמלא ארה"ב את הבטחותיה אליו.
הצידוק של ארה"ב בעיראק, לטענתה, היה סדאם חוסין ונשק ההשמדה ההמונית שלו. כל החיפושים לא העלו בנמצא נשק כזה, אבל זה היה אחרי כיבוש עקוב מדם, ומה התועלת בהודאה אחרי הכיבוש?! הצידוק של ארה"ב באיראן הוא הכורים הגרעיניים; בלבנון, חזבאללה וההתנגדות שלו; בסוריה, דריסת זכויות האדם ביד המשטר; ובקובה, המשטר הסוציאליסטי. ומה הוא הצידוק שלה בקוריאה הצפונית, ובוונצואלה? המטרה האמיתית היא חיסול כל מי שאינו נמצא במעגל ההשפעה האימפריאליסטי, האם יש צורך להוכיח את זה?!
במצרים של מובארכ, לעומת זאת, ובתוניסיה של זין אל-עאבדין, ובסעודיה, קטר, כווית וכו', הכל בסדר, אין גנבות, אין שחיתות, יש חופש דעה וחופש ביטוי, וזכויות לנשים ודמוקרטיה עד לרוויה.
האם הזאב זקוק לצידוקים כדי לטרוף את הכבשים?! זאב אחד ראה טלה ליד נחל מים, ואמר: המים מלוכלכים. אמר הטלה: המים זורמים ממך אלי, אתה יושב על מקור המים. ענה הזאב: אינני מתכוון לפעם הזאת, אלא לשנה שעברה. אמר הטלה, נולדתי רק השנה. אמר הזאב, אם זה לא היית אתה, אז אולי הייתה זו אמך או אחד מקרוביך. אמר הטלה: אכול אותי אם כן, ושיתקע לך בגרון.
היכן היו ארה"ב וגרורותיה שעה שישראל הפציצה את עזה בצורה נפשעת, והרגה ופצעה אלפים!! איפה ארה"ב מול מפעל ההתנחלויות הגזעני!!
רבים מאיתנו לא חסכו ביקורת מהחמאס בעזה. כיצד אם כן הם אינם רואים את אותה סכנה באחים המוסלמים בסוריה, שמקבלים את התמיכה מארה"ב ומנאט"ו כדי שיתפסו את השלטון בסוריה?! למה העמדות הדו פרצופיות האלו?!
פעמים רבות הזדהינו ותמכנו, בצדק, ביריבים שלנו מהתנועה האסלאמית, מול בתי המשפט הישראלים ומול השגרירות הבריטית. בדיוק באותה צורה אין זו בושה להפגין מול הקונסוליה הצרפתית בחיפה מתוך הזדהות עם העם הסורי ועם המשטר הסורי. אני מוחה מול הקונסוליה הצרפתית, שכן צרפת פעילה בניסיון לתקוף את סוריה, כפי שעשתה בלוב ובעיראק!!
ישנם גורמים "ליברליים, שהיום הם מחוץ למפלגה", שגינו את כניסת הכוחות הסובייטים לאפגניסטן, למרות שהדבר נעשה לפי בקשת המשטר שם, מאחר ואפגניסטן היא מדינה שכנה של בריה"מ. מדוע תומכים אותם גורמים בכיבוש האמריקאי של אפגניסטן?! האם גורמים צבועים אלו הם קנה מידה למצפוניות?! או שיש כאן ריח רקוב של ציונות, ואפילו ריח של השב"כ?! גורמים אלו מסיתים נגד עמדתי התומכת במשטר הסורי, לא נגד העם הסורי והאופוזיציה האזרחית, אלא נגד התערבות מועצת הביטחון, ארה"ב וברית נאט"ו.
האם תפקידנו כמפלגה קומוניסטית ישראלית הוא להצטרף למקהלת הדורשים את הפלת המשטר בסוריה?! ומי הוא זה שמכשיל את שחרור הגולן ונסיגת ישראל?! האם אין זו ארה"ב עם הנשק שלה, והתמיכה שלה, ועמדתה במועצת הביטחון, אשר מבטיחים את העליונות הצבאית הישראלית על כל מדינות האזור גם יחד?! האם ישראל היא חלק מכוחות השלום וזכויות האדם, או מכוחות הכיבוש?!
פעם אחת ביקרנו בסוריה כדי להשתתף בהלוויית הנשיא הסורי המנוח חאפז אלאסד. עשינו זאת דווקא מפני שהוא הנשיא הסורי. מדוע אם כן עלינו לשנות את עמדתנו?!
חלק מהחברים חושבים שהויכוח איתי הוא אישי. למעשה, הויכוח שלהם הוא עם כל המפלגות הקומוניסטיות בעולם; הויכוח שלהם הוא עם העמדות וההיסטוריה של מפלגתנו. משום כך הדבר מעציב ומדאיג מאוד.
בנוסף, מה זאת ההאשמה נגדי כאילו אני לא מגנה את פעולות המשטר הסורי?! ב-13.9 פרסמתי מאמר באלאתיחאד, שפורסם גם בעיתון "אלערבי אלנאסרי" במצרים תחת הכותרת "העם והמשטר הסורי, ועימם כל אדם בעל כבוד בעולם, יכולים להכשיל את המזימה. על המשטר להתמודד עם אלו שדורשים זכויות צודקות בדרכים של דו-שיח ולא בשום דרך אחרת שמביאה לשפיכות דמים". אבל, מה לגבי האופוזיציה המחומשת בנשק, בייחוד אלה השייכים לאחים המוסלמים, שזוכים לתמיכה וגיבוי של ארה"ב, אירופה, תורכיה ומדינות המפרץ?! מדוע אנחנו נמנעים מלפרסם את פשעיהם המזויעים?! האם כל מה שמפרסמת רשת הטלוויזיה אלג'זירה קדוש?! ורשת "אלערבייה", ועיתונים בריטיים ואמריקאיים מסוימים, וכל אותם כינויים כמו "פעיל זכויות אדם", והעברת הידיעות באמצעות הטלפון הסלולארי – כמה שקרים נחשפו, שאותם גילה כביכול אותו פעיל ואותו מרכז?!
אשוב ואחזור על דברי: אם המשוואה היא בין סדאם חוסיין והמשטר הסורי והמשטר האירני מצד אחד, ובין האימפריאליזם האמריקאי ומעורבות צבאית אמריקאית וברית נאט"ו מצד שני – הרי אני עומד עם משטרים דיקטאטורים אלה, נגד אמריקה מנהיגת העולם החופשי. בכך אני עומד למעשה עם העמים, מפני שהכיבוש האמריקאי הביא ויביא להרס גדול יותר ולכיבוש ורצח רבים יותר לאין שיעור מאלה שמבצעים המשטרים הללו, ועיראק היא דוגמא לכך.
כאב לי מאד לראות את הקומוניסטים העיראקיים מבודדים בכינוסים של המפלגות הקומוניסטיות. האם זאת המפלגה של "פהד" וסלאם עאדל?! (הכוונה כאן לעמדת המ.ק. העיראקית, שתמכה בפלישה האמריקאית לעיראק בגלל התנגדותה לסדאם. פהד וסלאם עאדל היו המנהיגים המיתולוגיים של המפלגה העיראקית המפוארת - המתרגם). אך הפגנו סולידריות איתם כאשר הכיבוש האמריקאי הנפשע הסתובב נגדם וסגר את משרדיהם. האם זה כבוד לאחים המוסלמים ולאסלאם שמנהיגיהם הגיעו לעיראק על הטנקים של הכובשים האמריקאיים? האם יש להתפאר בכך שסודאן חולקה על פי תכנית אמריקאית-ישראלית?! והגעתם [של האחים המוסלמים] למאורטניה בתווך אמריקאי?!
נראה שאין מנוס מלהיזכר בכמה דברים הנוגעים לסטלין: הגיע חרושצ'וב וזרק את "פצצת" תקופת העבדות ופולחן האישיות ופשעי סטלין! אפילו אחרי שהמפלגה הקומוניסטית הסובייטית החזירה קצת ממעמדו של סטלין, ממשיכים אנשים מסוימים לראות בשמו של סטלין קללה ובושה. אני מצידי מתברך בכך שאיני ביניהם.
הבה נקרא יחד מה שכתב אחד מאלה שהיו קורבנות מדיניות סטלין:
"האם כל שנות ההיסטוריה שלנו מהוות תקופה שלא היה בה דבר זולת חריגה מהחוק, שקר ושרירות לב?! תסתכלו על תכנית החומש וחשמול הארץ, ובניית מפעל החשמל מוסקווה שהסתיימה בשנתיים וחצי במקום בחמש שנים!! וכיצד הצליח מבצע ההצלה של משלחת צ'יליוסקין באוקיינוס הקפוא, ומעבר ביליקאקוף לארה"ב דרך הקוטב הצפוני והשיר "מולדתי הגדולה והאהובה" והמראת אוסיסקין וחבריו לחלל. אחרי כל אלו הגיעה המלחמה והיתה זויה ואנשי פנפילוב וגאסטילו. אני עצמי הפכתי באותן שנים לאדם. יש כאלו שרואים בתקופת פולחן האישיות זוהמה ושרשרת של פשעים ושגיאות, אני לעומת זאת בטוח כי לא הייתה בכל ההיסטוריה שלנו תקופה שהיו בה רק שגיאות ופשעים". (מתוך "אור של כוכב רחוק" מאת צ'קובסקי) (הכוונה כנראה לסופר הסובייטי אלכסנדר צ'קובסקי שנפטר בשנת 1994 – המתרגם)
לפני מלחמת העולם השנייה שלחה גרמניה הנאצית 20 אלף סוכנים לאזור הבלטי, במטרה להביא להפיכת המשטר בבריה"מ בזמן הכיבוש הנאצי. לפני חמש שנים הודתה "קבוצת הרופאים הציונים" בברה"מ, כי היא אכן ניסתה להרעיל את סטלין.
סטלין היה ממגיני לנין על גדות ימת ראזליף (מקום בו התחבא לנין בתקופת המחתרת – המתרגם). עם זאת, היו סטיות וחריגות שבוצעו על ידי סטלין. אבל, האם כל שנות שלטונו של סטלין היו רק חריגות ופשעים?! זוהי עמדת אויבי הסוציאליזם, ולצערנו יש אחדים שהולכים שולל אחריה.
בין ה24-25 בפברואר 1956 נאם ניקיטה חרוצ'וב בפני הועידה ה20- של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. בנאומו, שערך יומיים, הוא גינה את פשעי סטלין ואת פולחן האישיות שהוא הנהיג סביבו. הנאום הכה בהלם רבות מהתנועות הקומוניסטיות בעולם, חלקן פרשו והקימו זרמים חדשים שבידלו עצמם מן הדגם הסובייטי.
האם כישלונו של חרושצ'וב במישור החקלאי למשל, הוא דבר שיש להתגאות בו?! הוא זה אשר התחיל את תהליך ההתמוטטות, עד שבא גורבצ'וב, שהביא איתו את הגלאזנוסט (שקיפות) וריבוי הדעות, והפרסטרויקה (הבניה מחדש), ובבגידה ברורה הרס את כל מה שנבנה. והנה לא עבר זמן רב ושמה של סטלינגרד שונה לוולגוגרד, ולנינגרד הפכה לפטרסבורג.
לסיום – אם ארה"ב אומרת שהשמש זורחת במזרח, גם אז עלינו להתנגד לה, רק מפני שזו עמדתה של ארה"ב? (טיעון שהעלה אחד המתנגדים של נפאע - המתרגם). אני כן אתנגד לה, כיוון שהיא ארה"ב. מדוע היא צריכה להגיד לי משהו שהוא ברור מאליו, וידוע לכולם מקדמת דנא, מה עוד, שהיא שייכת בכלל לעולם החדש, ואנחנו יודעים זאת הרבה לפניה. זאת דוגמא לא מתאימה, שהעלה אחד החברים. דוגמה טובה יותר של אותו חבר, שהעלה במאמר אחר שלו, הייתה השימוש בתרופת דילול הדם – קרטיה – מתוצרת ארה"ב, והנה אנחנו משתמשים בה.
שוב אני מצטט מהספר שהוזכר לעיל: "התעמולה האמריקאית, שכוונה נגד בריה"מ בזמן סטלין, הייתה פונה לאזרח הסובייטי כך: אתה אינך מעבד את האדמה בצורה נכונה, ולכן לא תקבל את היבולים כפי שאתה רוצה. וזאת אמת. אתה רעב. וזאת אמת. אתה עייף. וזאת אמת. לכן עזוב את עבודתך שאין בה שום תועלת, והשלך מעליך את האת והמקוש – די לטרחה, הפסק, כל מאמציך וכל תקוותיך לשווא. אלו הם השקרים של ארה"ב, המבוססים על גרעין של אמת. בתקופת סטלין חוסלה תופעת הגנבים האמריקאים, שהיו מגיעים לאזור אנאדיר בקוטב, וגונבים את הפרוות היקרות... מחליפים את הרובה בערימה של פרוות, שנדחסו היטב, כך שהערימה תהיה בגובה הרובה – למרות שהמחיר של הרובה לא עלה על מחיר של פרווה אחת בודדת."
אנו מפלגה מהפכנית, ואל לנו להיות סלחניים כלפי האויב העיקרי, בשום פנים ואופן. האויב העיקרי הוא האימפריאליזם ובני בריתו. הגיבורים של קומונת פריס ריחמו על האויב המעמדי, ולא השתלטו על הבנק המרכזי של פריז. ההיסוס והרחמנות הזאת היתה אחת הסיבות לחיסול הקומונה על ידי ביסמארק והשודד הצרפתי טייר, שהיו עד אז במצב של מלחמה ביניהם. בדיוק כמו כלבי פרא שעה שהם נתקלים בזאב מתנפלים עליו, בדיוק כך התנפל האימפריאליזם על בריה"מ, לפני מלחמת העולם, במהלכה, אחריה ותוך כדי מלחמת האזרחים.
מנגד, מפקד אנשי פנפילוב אמר לאנשיו – הרגו את הכובש הנאצי, הרגו אותו והרגישו בשמחה ואושר שעה שאתם רואים את דמו נשפך. הוא כאן כדי להרגכם, ולכן הרגו אותו ללא רחמים.
התרבות הנשגבת ביותר היא תרבות ההתנגדות לכובש לאנס ולפושע, ואין בתקופתנו פושע גדול יותר מהאימפריאליזם האמריקאי, כוחות נאט"ו ושאר גרורותיהם. כל הכבוד וההערכה למי שאומר לארה"ב "לא", אפילו אם אין אנו מסכימים איתו ועם משטרו. זו עמדת התנועה הקומוניסטית כולה, ברוח המניפסט הקומוניסטי וברוח המרכסיזם לניניזם, וברוח נקודת המוצא המעמדית האינטרנציונליסטית המהפכנית. אנו מפלגה מהפכנית אינטרנציונליסטית מרכסיסטית לניניסטית, המתבססת על עמדות מפלגתנו וההיסטוריה המפוארת של המאבק שלה.
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
