עומרי קנדה כתב:
אתה צודק באשר לרמת המוסר שלי,היא בהחלט לא גבוה מאוד.
אין ספק שדברים שאני מתייחס אליהם בקלות ראש הם דברים שאנשים אחרים מתייחסים אליהם בחומרה רבה יותר.
אני לא גאה בזה אבל זה מה יש,אם אתה טוען שילדים קטנים לומדים מאוהדים כמוני דברים שלדעת הוריהם לא ערכיים או חינוך רע לא נותר לי אלא להצטער.
אני מאוד אשתדל לייחס קצת יותר חשיבות לרמות המוסר של הסובבים אותי כאשר אני מתייחס לדברים כמו מוות של איש מכבי בקלות ראש ולא פעם צוחק על כך.
אבל אני מאוד לא הייתי רוצה שתפסיק להביא את הבן שלך למגרשים,אני בתור ילד שגדל מגיל קטן במגרשי כדורגל ושומע מגיל קטן את אותם שירים על הבן של אוברוב או על מני לוי אומר לך שזה נכון שנחשפתי לדברים שבבית לא חשפו אותי אליהם,שירי שואה זה משהו שלא תשמע בבית שלי בשום אופן ובטח ובטח לא קללות על אנשים שמתו,אבל זה עוד דרך ללמוד על החיים.
לא חוכמה להסתיר מהילד את האמת,זה אופיים של אוהדי הפועל כיום,רמות המוסר התדרדרו ולא רק שלנו.
אגב אם זה חשוב לך אז אני בן 18 ולדעתי אני די מגובש אם כי אני תמיד מוכן ללמוד ולשנות אם ישכנעו אותי שאני טועה.
קודם כל אני מנסה לשכנע אותך ואם לא אותך, אז אנשים אחרים שקוראים כאן בפורום.
שנית, אני לא מסתיר מהילד שלי את האמת, כי זו לא האמת. זו מציאות שקיימת במגרשי כדורגל. ביום שהילד שלי יוציא מהפה שלו מילים כאלה, הוא לא יראה מגרש כדורגל עד גיל 18. לא בשביל להעניש אותו, ממש לא, אלא כי אם הבן שלי יתנהג בצורה הזו, אני לא אדע מה לעשות עם עצמי.
אתה חושב ילד בן 5 ביציע המזרחי בטדי שצועק מוות לערבים, מבין מה הוא צועק? תאמין שלא. הוא מחונך לשנוא ערבים, לשנוא אוהדי הפועל. הוא גדל על ברכי ההסתה שמשתוללת שם. הסתה שהיא דרך אגב לא רק נגד ערבים, אלא גם נגד אוהדי הפועל.
הקלות שבה אנשים מוציאים מהפה שלהם דברים מטרידה. מני לוי, אבי כהן, פנאן, שמעון מזרחי, אהובה תומר. את חלקם אני אוהב פחות, את חלקם אני לא מכיר.
אז אתה, האדם שמאחורי המשתמש עומרי קנדה, יכול להאמין במה שאתה רוצה. לחיות לפי אמות המוסר שאתה מציב לעצמך. אני יודע שאתה חושב שאתה מגובש, אבל מכיוון שחשפת את גילך, אני אומר לך שבלי שום קשר לכדורגל, רב בני ה-18 עוד לא יודעים מי הם ומה הם רוצים מעצמם. הם עוד לא עברו בחיים כלום, העתיד עוד לפניהם. דברים שאתה אומר וחושב היום, ייראו לך אחרת בעוד 5 שנים ועוד יותר בעוד 10 שנים וזה בסדר. זה ככה אמור להיות.
לי חשוב בקונטקסט הזה דבר אחד וזו הסיבה שאני טורח לכתוב בפורום הזה. חשובה לי הפועל ת"א. כמועדון. הקבוצה, הקהל. אני לא יכול לשבת פעם אחרי פעם ולספוג את הדברים האלה מבלי לנסות ולשנות, להשפיע. אין לי יותר מדי יכולת, אבל מה שאני יכול אני עושה. אני מאוד רוצה ללכת למשחק נגד ראשון ואחרי זה גם למשחק נגד רמה"ש. אני מאוד לא רוצה לצאת אחרי כל משחק ולרוץ לאינטרנט בשביל לוודא שהיום לא קרה משהו שימנע ממני לראות את המשחק הבא ויותר מזה, שייפגע בקבוצה.
אבל יותר מהכל, אני רוצה לבוא לבלומפילד, לראות כדורגל ושתהיה חוויה נעימה. אז ברור לי שכדורגל זה לא בלט ויש קללות. גם אני לפעמים פולט קללה פה ושם. זה טבעי והגיוני. יש קו שבעיניי חוצים את הגבול בין החוויה הספורטיבית לבין פאנטיות אכזרית וטיפשות. זה הגבול שאני מנסה לשכנע אותך ואת שאר האנשים פה שאולי עלולים להיות מושפעים מהאספסוף שקיים בקהל שלנו לא לחצות. לילה טוב.