http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4134777,00.htmlציטוט:
והרי הענין שלכם ברגעים ה"דרמטיים" הנ"ל הוא לא בספורט עצמו, אלא ברכילות סביבו. ברגעי השיא יוצא כל הזבל. על מה המאמן רב עם השחקן, מי קיבל בונוס יותר גדול או קנס יותר כואב, ולמה הכוכב שלנו הבריז ולא הגיע לאליפות? "בדיוק, זה ספורט במיטבו", אתם רוטנים בעודכם רכונים מול הטלוויזיה, נוגסים בכנפי עוף ברוטב מתקתק, כשהבטן משתפלת לכם על הברכיים. "מי התותח במקום ראשון? מי הלוזרים במקום השני? מי האפסים במקום האחרון?" חוץ מזה לא מעניין. מציצנים נהייתם.
ועוד
ציטוט:
חוסר הספורטיביות האמיתי מתמצא לא בזהות האלופה, אלא בחוסר החשיבות של הקביעה הזו. תקציב מכבי גדולה משאר תקציבי הקבוצות גם יחד. נכון שזה נוצר במקור מכסף ציבורי של ערוץ אחד ויחיד, והיה גם ניהול של אנשים עם חזון וניצול הזדמנויות קיצוני ולעיתים דורסני. אבל זה מה שקרה בעבר. תורת המשחקים לא דנה בשאלה איך נכנסים לשיווי משקל. מה שמעניין זה איך אפשר לשבור אותו.