פורום השדים האדומים

האימה, הו האימה

"אולפן שישי", ערוץ 2, שישי, 20:00

מאת מורן שריר

עוד "אולפן שישי" ועוד הופעה מוטרפת של רוני דניאל, הפעם קיצונית מהרגיל. הנושא: משבר היחסים עם טורקיה. דניאל לא פירשן ולא הביע דעה. הוא הודיע באופן חד-משמעי שלישראל אסור להתנצל בפני הטורקים ושמדובר בהשפלה לאומית. את מי שלא מסכים אתו ראוי להעמיד מול קיר. כשהפרשן לענייני חוץ ערד ניר ביקש להשמיע עמדה אחרת, מתונה יותר, דניאל איבד את העשתונות. תחילה הוא נראה המום שמישהו, ועוד איזה ג'ובניק מדסק החוץ, מעז לקטוע אותו ולהיכנס לדבריו (למרות שדניאל הפריע לניר מוקדם יותר).
כשדניאל התעשת, הוא איבד את עשתונותיו בשנית. במקום לענות לטענות באופן תרבותי, הוא הקציף, ניסה להשתיק את ניר בפראות וביטל את דבריו כ"קשקוש מקושקש". דניאל קרא לעמיתו בשמו המלא "ערד ניר", כאם שנוזפת בבנה באופן פורמלי ודרש מהמנחה יאיר לפיד שיעניק לו את זכות הדיבור הבלעדית. בעניין הטורקי, השיב דניאל לניר במשפט הגס מאוד: "אתה, אם אתה רוצה להתכופף, יכול. אני לא". ניר סירב להתכופף ועמד על שלו באופן מרשים. בתור וטרינר בדימוס, הוא בוודאי מכיר שיטות להרגיע פרצי זעם שכאלה אבל הוא שמר על איפוק של דיפלומט.
לא ברור בכלל מה עניינו של הפרשן הצבאי ביחסים הדיפלומטיים בין ישראל וטורקיה. זהו נושא מדיני, ואכן בערוץ 10 דיווח על הפרשה הכתב המדיני צ'יקו מנשה. אבל בחדשות 2 יש מבנה ארגוני שונה שבו רוני דניאל הוא פרשן בכיר לענייני הכל. דניאל, סא"ל במילואים שראה קרבות כלוחם ועיתונאי, חי את המלחמה המתמדת. המבנה האישיותי שלו לא ערוך לימים של שלום. השאלה אם המלחמה מספקת פרנסה לדניאל או שסיקורו של דניאל מעודד התלקחות היא שאלה שראוי לבחון בפעם אחרת. בינתיים מה שברור הוא שתפישת העולם של דניאל מושפעת מ-46 שנים של חשיפה לקרבות ומערכות יחסים בין מפקדים לפקודים.
במידה מסוימת דניאל מזכיר את קולונל קורץ מהסרט "אפוקליפסה עכשיו". קורץ הוא מפקד אמריקאי שהלחימה בוויטנאם שיבשה עליו את דעתו. קורץ הקים לעצמו אימפריה בג'ונגל הקמבודי, שם הוא משמש משהו בין מושל צבאי לבין אליל ששבט שלם סוגד לו. בקורץ, כמו גם בדניאל יש יסוד ילדותי, כמעט נאיבי. רוני דניאל אינו ציניקן. הוא מאמין בלב שלם במה שהוא אומר ומתרגז כשמנסים להראות לו שיש דעות אחרות. הוא לא מסוגל להכיל דעות שונות משלו. אין ביכולתו להקשיב, ודאי שלא להבין או להשתכנע. בסוף הסרט, כשקורץ נאלץ להתייצב מול גורלו, הוא חוזר שוב ושוב על המלה "האימה" ("the horror"). רוני דניאל ראה הרבה אימה בחייו והוא מנסה להטיל גם עלינו את האימה הזאת. אין סיבה שנחלוק אתו את הנטל הזה.