http://red-fans.com/Article.asp?id=2993אי שם, במרחק אלפי קילומטרים מכאן, יושב לו אלי טביב על כורסא ומחייך. הוא מחייך כי הקבוצה שלו עלתה לשלב הבתים של הליגה האירופאית, הוא מחייך כי השוער שלו היה בסדר גמור מול בני יהודה והוא מחייך כי הוא הביא הביא רכש מקרואטיה.
מדי פעם, תוך כדי ישיבה על הכורסא, הוא שולח SMS לדורון אוסידון. משהו בסגנון ''שמע, תתקשר ל – one ותודיע להם שאני במגעים עם הגלאקסי על בקהאם''. אחר כך אלי טביב עולה לנוח וכשהוא קם בערב הוא שולח לאוסידון ''קבל ביטול, בגלל הסופה איירין אין טיסות ודיוויד לא יגיע להפועל''.
אי שם במרחק אלפי קילומטרים אלי טביב יושב על כורסא וצוחק על כולנו. הוא צוחק כי אנחנו אוכלים את הספינים המגעילים שלו, תוקעים גרעפס ואומרים ''תודה, היה לנו טעים". הוא צוחק כי רק לפני כמה חודשים כל בלומפילד עמד על הרגליים וקילל אותו והיום בקושי 50 איש עושים זאת, הוא צוחק כי הוא רואה שאחרי כל משחק אנשים מתתלהבים מלחיצת היד של אוסידון בתחתית שער 5, והוא צוחק כי הוא יודע שמבחינתו - זאת רק ההתחלה.
הקהל של הפועל ת''א הוא קהל נאמן, תומך, יצירתי, שנון וחדשני - אבל הקהל של הפועל ת''א הוא כנראה גם קהל בעל זיכרון קצר. ההתעלמות ממעשיי טביב ושליחו אוסידון מראה כי ניצחון על מכבי פ''ת ועליה לליגה האירופאית על חשבון קבוצות פח (שגם מולם הפועל נראתה רע) מוכיחה כי אלי טביב ניצח לא רק בבמבי המפורסם, הוא ניצח גם בקרב על דעת הקהל.
לאחר שהתחזקנו בטל בן חיים וכעבור מספר דקות נחלשנו משמעותית בדמות אבידת אותו בן חיים, ועם החתמת קשר בינוני מהיידוק ספליט (ותשאלו את דאבור רופניק מה הוא חושב עליו) ומגן העל (וכולי תקוה שיום אחד הוא יהיה כזה) עומרי אטיה - נראה כי טביב החליט להפסיק את מסע הרכש ולהסתפק בשלושת הבלמים שנראה שאין איש אחד בבלומפילד, אפילו לא מיסטר ''הבט, היריב היה עיקש'', שמרוצה מאחד מהם.
אבל ככה זה אצל אלי טביב: לא החשיבה המקצועית היא שעובדת אלא הרצון לייצר כותרות (טל בן חיים היא אחת מצויינת, אפילו שלא חתם. מי זוכר עכשיו שצריך בלם?) והרצון להיראות כמו בעלים אולטימטיבי להפועל ת''א.
''אז למה עשיתם מנוי לליגה ולאירופה"? אני מבין את המחרימים, מבין את מחרימי המנויים לליגה ומבין את מחרימי הליגה האירופאית. מבין, אבל לא איתם. כל עוד אלי טביב הוא הבעלים של הפועל ת''א, אני שבוי שלו. אני שבוי כי אני לא מסוגל לשבת בבית בידיעה שהקבוצה שלי משחקת ואני לא איתה למרות שיכולתי, שבוי כי בלומפילד הוא כמו בית בשבילי ואין סיכוי שאני מעביר את השבתראשוןשני שלי על הכורסא בבית במקום על כיסא 112 בבלומפילד.
אז כן, אין ספק שלקנות מנוי לליגה ולאירופה לא תורם למה שאני כל כך מייחל לו, עזיבתו של אלי טביב, אבל בקרב הזה אני מוכן להפסיד ולא לשבת בבית. אני אגיע לבלומפילד כי שום אלי טביב שבעולם לא ישאיר אותי בבית. אני אגיע, אצעק לטביב, אוסידון וחבריהם מה אני חושב עליהם אבל גם אשיר לשי אבוטבול וגל שיש.
אני חושב שמה שיתרום הרבה יותר לעזיבה של אלי טביב היא אם כל יושבי בלומפילד, ללא יוצא מן הכלל, ידאגו להזכיר לו בכל משחק מה הם חושבים עליו, ידאגו לשאול את השאלות הנכונות (איפה הכסף?) ויבינו שאלי טביב הוא לא בעלים ראוי להפועל ת''א. הלוואי ובקרוב יחודש גל ההפגנות נגד טביב ואנשיו ושהמשפט ''נעיף אחד ואז את השני'' שנשמע בימיו של הראל במועדון ובינתיים הפך ל – ''העפנו אחד, הידד לשני'' יחזור להיות ''אחד עף, עכשיו תור השני''.
אוהדי הפועל ת''א, על כולנו ללמוד מהחודש האחרון, מהיחס לשי אבוטבול, דרך הראיונות של זהבי, ורמוט, שכטר ובונדר וכלה באי הבאת הרכש המתאים. לכל זה יש מסקנה אחת: הגיע הזמן לקום, להשמיע קול אחד ומאוחד - אלי טביב: החוצה! אבל עד אז, אלי טביב ימשיך לשבת על הכורסא במיאמי עם חיוך גדול, ודורון אוסידון ימשיך לנסוע למלאבס כשהוא מנסה לזרוק שם מהאוטו את סלים טועמה כדי לפנות מקום לטל בן חיים, ומי בכלל צריך בלם?
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
