יובל כתב:
בלומי, סלח לי אבל אלו שטויות. אף אחד לא אומר שאסור להחתים שחקנים ערב סגירת חלון ההעברות. ברור שמותר ובמקרים רבים אפילו רצוי. מותר גם למכור שחקנים. מותר גם לבקש משחקנים לעזוב. רק שזאת בחירה שלהם אם הם רוצים לעזוב או לא. האם במי מהמקרים שהבאת השחקן, שעד לאותו רגע שיחק בקבוצה באופן שגרתי, שמע בפעם הראשונה שיש אפילו כוונה להעביר אותו אחרי שהעסקה כבר נסגרה? האם במי מהמקרים האלו הוא שמע על זה כאשר הוא קיבל טלפון מנשיא הקבוצה היריבה שמודיע לו שהם קנו אותו? אם יש מקרים שכאלו תביא אותם והם יהיו בסיס רלוונטי לדיון הזה. ואגב מרטין פנין הוא הדוגמא הקלאסית לכך שאי אפשר להעביר שחקן למועדון שהוא לא רוצה לעבור אליו ושלדעתו, בצדק או שלא, יקבור לו את הקריירה.
ולבסוף, לפותח האשכול, אם חוזרים על סיפור שקרי מספיק פעמים הוא לא הופך לאמת. חשבתי את יש צורך להזכיר את העובדות הישנות האלו אבל בגלל שיש כאן ילדים שעוד יכולים להאמין לשקר ה10,000 כלשונו, אולי למענם עדיף לחזור על חלק מכריע מהעובדות. באותו קייץ כמעט כל הסגל סיים חוזה בקבוצה, כולל סלים. ההנהלה המבריקה בראשות אורנשטיין החליטה להתעלם מהמציאות הזאת כל העונה ובסופה להביא איזה גאון, למיטב זכרוני קראו לו אריה רון, לנהל את המו"מ עם השחקנים. שחקנים בתחילת הקיץ החליטו לעזוב על ימין ושמאל. קשטן, המאמן המסור שהרוויח באותה תקופה בערך פי 2 מהשחקן הכי יקר בקבוצה, השאיר רשימה של שחקנים שהוא רוצה (וסלים היה בה) ונסע לחופש. עם טועמה רון הגאון החליט לנקוט בטקטיקה של מו"מ (שהוא לא המציא אותה אבל הוא מימש אותה בצורה שערורייתית ורשלנית) של דחייה ומשיכה וככה הקבוצה סירבה במשך זמן בכלל לשבת עם סלים ובהמשך הם משכו אותו בהצעות נמוכות במיוחד לאורך כל הקייץ. קשטן עדיין בחופש ומסרב להתערב.
אחרי שסלים חתם אצל הלוזון, למיטב זכרוני ב170 אלף, התרחשו שני דברים. ראשית, הודלף לתקשורת שהפועל הייתה מוכנה לשלם 160 אלף. מכאן מגיע שקר ה10,000 המפורסם. האמת היא שזה לא שלסלים היו שתי הצעות סופיות והיה ביניהם הבדל קטן. בפועל, הייתה קבוצה שהייתה מוכנה לשלם לו X והייתה הפועל שלא ממש דיברה איתו במשך חודשים. הדבר השני שקרה אחרי שסלים חתם זה שקשטן קשישא החליט להתעורר והוא פנה לסלים וביקש ממנו להפר את החוזה שלו עם הלוזונים. סלים ענה לו, כמו שהיה צריך לענות וכמו שהוא צריך לאמר להפועל עכשיו, שחוזים צריך לקיים. אפשר להתווכח אם טועמה היה צריך להמשיך ולהמתין עד שרון הגאון ואורנשטיין הטיפשון יסכימו לשבת איתו באופן רציני. אני אישית לא הייתי מחכה אבל כל אחד וסגנונו. את הסיפור הזה צריך להבין
מודה שגם אני לא זכרתי את הפרטים (ולצערי אני כבר לא ילד בן 20), ולכן כל הכבוד לגיא שהביא אותם.
מקווה שזה יביא לרגיעה בדיבורים הלא ממש מכובדים על סלים, אבל האמת שאני לא מאמין, יש הרבה שלא נותנים לעובדות לבלבל להם את האג'נדה.