yos כתב:
Working Class Hero כתב:
נמאס כבר לחזור על זה אבל...
איפה בדיוק המילים האלה נחשבות טאבו ואסורות בשימוש יומיומי?
בצבא? כשכל חייל מספר שהטירונות שלו היתה שואה והמפקד שלו היה נאצי?
בבי"ס? כשהילדים בכיתה מתווכחים איזה מבחן היה יותר שואה ואם המורה לתנ"ך יותר נאצית מהמורה לספרות?
מתי מישהו ניסה לאסור את השימוש במילים האלה חוץ מאשר באיצטדיון בלומפילד?
יש מישהו בישראל שלא מכיר לפחות 3 בדיחות שואה?
אני לא אחד שמתרגש ממילים שנזרקות לאויר במגרשי כדורגל (ואלוהים יודע מאיפה צצו פתאום אנשים
שחושבים שהם יכולים לשנות את הדברים האלה שנמצאים כמעט בכל תרבות כדורגל באירופה),
אבל כששרים "איפה אבא של רגב" זה נשמע לי הרבה יותר גרוע מאשר שירים שכוללים מילים שמתייחסות בצחוק לרייך השלישי.
העיקר שבעיניכם זה בסדר לשנוא ולקלל ולאחל מוות אבל אוי אוי אוי רק לא להגיד את המילה שואה.
א. שים לב שאתה משתמש בדוגמאות שלקוחות מהווי החיים של אנשים שהם מתחת לגיל 21. איפהשהו בסביבות גיל 21 אתה מסיים להבין שהמילים האלה בעייתיות. לגמרי!
מצטער לומר - בעולם שמסביבי (גם בקרב אלו שסובבים אותי, וגם ברחוב) אין זכר לשימוש בביטויים כאלה. לא זכור לי אי פעם ששמעתי מישהו סביבי משתמש בביטויים הללו - לא בעבודה, לא בלימודים, לא במשפחה, לא בתור לסופר ולא בבנק. יוצא לי לריב לא מעט עם אנשים ברחוב (

), בכביש, ולא זכור לי אי פעם שימוש בביטויים הללו. המקום היחידי, היחידי, שאני נתקל בביטויים הללו זה רק בבלומפילד (ובהדר יוסף).
(למען האמת, גם כשהייתי בתיכון, לא היה מקובל אז שימוש בביטויים מעולם המושגים של השואה).
אני זוכר עוד את ההלם והמהומה שנוצרה כשמפוני גוש קטיף השתמשו בקריאות "נאצים" כלפי שוטרים וחיילים, ובכלל שימוש בטרמינולוגיה נאצית. עצם ההלם מוכיח כי כנראה זה עדיין טאבו ועדיין לא נפוץ בקרב עולם המבוגרים (מעל גיל 18 או 20).