הפועל כתב:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4113204,00.htmlציטוט:
בני דורי כבר חוו מהפכה - שקטה, לא אלימה ואכזרית - אשר שינתה את חייהם לבלי הכר. במשך 40 שנה מאז מלחמת העולם השנייה ועד אמצע שנות ה-80, היתה נהוגה באירופה וגם בארץ שיטה כלכלית שהעדיפה יציבות תעסוקתית וסוציאלית כמגן מפני ההידרדרות שקדמה למלחמה. השיטה הקודמת הסתאבה אמנם במשך הזמן ולקתה בפרוטקציוניזם, אך רבים מהורינו עבדו במקומות מאורגנים שאפשרו להם להתפרנס, לחיות ולהזדקן בכבוד. לעולם לא אשכח את הרגע שבו הפך אבי ז"ל, שהיה פועל בניין ב"סולל בונה" אף שהיה אופוזיציונר מר לשלטון מפא"י, לעובד "יציב" המוגן מפיטורים.
המהפכה התאצ'ריסטית לא היתה "תהליך הדרגתי" ולא "פעלה באחריות במסגרת התקציב הקיים". תוך שנים ספורות הצליחו נציגיה הנחושים להשתלט על מוקדי כוח כלכליים ופוליטיים, על מערכות העיתונים ועל החינוך האקדמי-כלכלי ולהחריב את הסדר הקודם עד היסוד. "שוק העבודה הגמיש", שהשתלט מאז על אורחות חיינו, לא פסח על איש: איש אינו יודע מה יוליד יום ואיש אינו יודע מתי וכיצד ייאבד את מקום עבודתו.
התאצ'ריסטים הוכיחו שאפשר לקיים מהפכה ולהשלימה תוך זמן קצר וללא אלימות. הם אף גרמו לנו להאמין שכל דרך אחרת הנוגדת את האידיאולוגיה הכמו-דתית שלהם אינה אלא הבל ורעות רוח, בולשביזם קומוניסטי מיושן. גם לאמונה הזאת כמו לתאומתה הבולשביקית קמו הוגים, תועמלנים ומדעני כלכלה שהוכיחו כביכול את תקפותה, אך גם היא איננה בת-קיימא וגם קריסתה שלה, כמו קריסת הכלכלה הבולשביקית היא בלתי נמנעת.
הוא טוען בחצי השני איך
ציטוט:
"לא ניתן לקיים לאורך זמן כלכלה המבוססת על חובות בסדרי גודל כאלה ובהיקפים שלא נודעו כמותם בתולדות האנושות, מבלי להגיע בסופו של דבר לקריסה של אומות, קונצרנים ומשפחות. גם כלכלת החובות, כמו כל משחק פירמידה אחר, נזקקת לצמיחה מתמדת שתאפשר מחזור והגדלה של החובות הקיימים, וכמו כל משחק פירמידה אחר נגזר גם עליה לקרוס. כך אירע עם מניות הבנקים בשנות ה-80, כך נוהלו עסקי הסאב פריים בארה"ב וכך מנוהל היום כל העולם כולו. לא מדובר על מגזר כזה או אחר, או על כלכלה של ארץ נחשלת יותר או פחות, מדובר בשיטה עצמה. "
רק שהקשר בין חובות ובין תאצריזם הוא לכל היותר רעוע. תאצר למיטב ידיעתי הפחיתה את החוב הלאומי של בריטניה בצורה משמעותית (כמו שהאידיאולוגיה שלה אומרת שצריך לעשות). הטוב בואי נט כתוב טוב והוא מעניין אבל הוא לא ממש מעמיק או מבוסס.
לא נראה לי שהוא מתכוון לזה שהממשלות הגדילו את חובן או את חלקו בתקציב או כל דבר כזה, אלא שהכלכלה שלנו כולה מבוססת על אשראי, מינוף, נגזרות וכיוצא באלה כלים שמטבעם הם בועתיים.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
