joshsoos כתב:
עם כל הכבוד לדני גולפיטק וההצגות שהוא מבטיח, אני מוכן להמר שרוב האנשים ממדינות נורמליות שיבואו לבלומפילד יזדעזעו מהתנאים הפיזיים העלובים, מתרבות הספורט הוולגרית של האוהדים, מהחוויה כולה. אז כחוויה אנתרופולוגית סבבה, ומשחקים בהם יש עידוד טוב ישאירו טעם טוב, אבל כל מי שחווה כדורגל במקומות בהם יש תרבות ספורט, שבה המתקנים, הסביבה והאוהדים מפותחים יותר, ירגיש כאילו הגיע לעולם רביעי.
אני, כשהייתי בהודו, הלכתי למשחק קריקט. נהניתי מאוד. חוויה אנתרופולוגית מרתקת מאוד.
האם הייתי הולך פעם שניה ? לא.
האם הייתי עושה מנוי לאיצטדיון קריקט בהודו? סביר להניח שעוד פחות.
כנ"ל בלומפילד. תייר יהנה מאוד בוודאי מהחווייה האנתרופולגית המרתקת הכרוכה בביקור במשחק כדורגל בארץ. אם תציע לו ללכת פעם שנייה, האם הוא יסכים? ספק.
(רק שאנחנו, קצת כמו האוהדים ההודים שם באיצטדיון הקריקט, שבויים. מכורים. עדיין, בראיה אובייקטיבית מפוכחת, צריך להבין שחווית הכדורגל בארץ דומה יותר לחוויית הקריקט בהודו מאשר לחוויית כדורגל במדינה מתוקנת).
וקורמן, בפעם האלף בערך - זה היה פאקינג משחק ידידות. משחק ידידות! מה ציפית, שאוהדים יקרעו את הגרון ויחתכו את הורידים שם ?
וסבורני שממש אי אפשר להשוות בין הווייט הארט ליין המיושן, הביתי והחם, ל"חללית" המצוחצחת והקרירה באמירויות. אמנם לא הייתי בשניהם, אבל העדויות נוטות פה אחד לטובת הליין. אפילו אוהדי ארסנל, שאינם ידועים בחיבתם לליין, יהיו הראשונים להודות בכך. רובם ככולם מבכים את המעבר לשם מהייבורי.