פורום השדים האדומים

נתי ,
שכחת את ג'ימי.

היה בודאות רגע נתון שכל הסגל שלנו השתייך לנבחרות. אני לא זוכר בדיוק מתי אבל זוכר טוב את הכתבה בעיתון שהסתיימה במילים ״אין ספק קבוצה עם כוחות של ממש!״.
הדבר היחיד שמשחק לרעתו של הכריש הוא הזמן והעובדה שרבים כאן לא מכירים אותו ולא ראו את הפועל שלו משחקת. בכל מקרה למי שכן ראה וזוכר כנראה שאין ספקות, הכריש!

לא שכחתי.

לא כולו.יחבס ונחמיאס לא היו בנבחרות.

בכל מקרה למיטב זכרוני,
שווייצר שאימן את הנבחרת הוא זה שזימן את ג'ימי לראשונה,
נדמה לי שזה היה לקראת אולימפיאדת מונטריאול

נכון.

כמאמן, אף לי אין ספק שהכריש הוא המאמן הכי טוב שהיה לנו וגם הכי הפועל שהיה ולא יהיה כמותו כפי שבלומי כתב.

כקבוצה נבחרת, זו של הכריש בשנת 81 היתה טובה יותר מזו של גוטמן בעונת הדאבל וריגשה אותי יותר ולו בשל העובדה שבאמת היתה לה תחרות אדירה עם ליגה יותר איכותית ואני ממש מסכים למה שנתי כתב כמו גם העובדה שההרכב של ה 11 היה ממש מושלם והיה טוב בכל עמדה בעת ההיא. המשחק בו ניצחנו את האלופה מנתניה 4:2 והיוותה את האות לאליפות הממשמשת ובאה, היה המשחק הגדול והמרגש ביותר שראיתי בחיי בארץ מהפועל, הרבה יותר מהמשחק בו ניצחנו וזכינו באליפות מול חיפה עם הגונג בעונת 86 .

יותר מה0-3 בדרבי?

המונח ליגה יותר איכותית ב-81 הוא דווקא לא המונח הנכון (בית"ר ירושלים ומכבי חיפה היו בליגה השניה ומכבי ת"א היתה קבוצה בינונית להחריד עם זאביק זלצר כמאמן), גם אם מכבי נתניה נחשבה אז לאימפריה. הפועל זכתה באליפות די בקלות כשהסגנית שלה היתה בני יהודה, עם כל הכבוד. אגב, גם מכבי ת"א זכתה כך באליפות 1992 וזו נחשבת לקבוצה הכי גדולה שלה, למרות שלא היו לה בכלל מתחרות.

הפועל של 81 היתה קבוצה גדולה כי היא לקחה את הרומנטיקה בכדורגל מלהיב ושמה אותה על תבנית מסודרת. דוביד היה מאמן של סדר על המגרש אבל עם הגאונות של סיני והאתלטיות של שבתאי לוי, זו היתה קבוצה מסעירה שלא לדבר על היופי במשחק של גילי לנדאו או על הקלאסיקה של יאנקה.
גם לקבוצה של גוטמן היה את זה, אבל יש לי חשד שרק בהפועל ת"א ורק עם השחקנים האלה היה אפשר לעשות את זה. דוביד עשה את זה בנתניה ב-71 ובמכבי ת"א ב-70 (ה-0-5 נחשב לזכותו) וגם בבית"ר ירושלים של 84 ו-85 למרות שלא זכתה באליפות: זו היתה הקבוצה הטובה בישראל. גם הנבחרת של דוביד היתה חסרת תקדים כי היא הנבחרת היחידה שעלתה לטורניר גדול תוך שהיא מנצחת בחוץ, וגם זה בפרץ של גאונות מצד המאמן שלה.

לדידי כן. אולי זה ישמע שחצני, אבל נצחון על נתניה שהיא היתה היריבה והאלופה המכהנת, נתנה כביכול את הגושפנקא שאנו ראויים לאליפות. בדרבי, ניכר היה שזה לא כוחות ואומנם כמו בכל דרבי אתה שמח שאתה מנצח את היריבה העירונית , אתה מסתובב כמו טווס מול חבריך המכביסטים ומקניט אותם, אבל הנצחון מול נתניה זו היתה אימרה חד משמעית, אנו כאן ואנו הטובים ביותר והאלופים. אגב, גם מקצועית זה היה משחק הרבה יותר מהנה מהדרבי שהיה חד צדדי לחלוטין.

בשבילי אין כמו הדרבי של ה-3-0 ב-81,
עשינו ממכבי צחוק ,
הדבר שהכי ביאס אותי שבמחצית השנייה לאחרה-3-0 בקלות היינו להחזיר את ה-5-0 מ-1970,
התחילו השחקנים שלנו לקריאות אולה לעשות משולשים למכבי,
משחק מרגש,
משחק ענק ומדובר בדרבי

יקירי,
כשכתבתי "ג'ימי" חשבתי שאולי לכך אתה מתכוון. אבל..יאנקה זומן לניבחרת ככל שאני זוכר עוד לפני ששווייצר הגיע להפועל. הוא לא היה אז שחקן הרכב בניבחרת אבל כימדומני ששחקן בסגל. לכן כתבתי "טורק".

לא יודע מה היה באותו משחק (חוץ מהפירפור של סיני את חיים בר באחד הגולים ובעוד פעם ופעמיים, וחיים בר היה שחקן שהיה לוקח או את הכדור או את הרגל) אבל עבורי הוא גם היה אחד מהמרגשים שהיו. אני הייתי מאוד שמח ונירגש במחצית הראשונה כשיירדנו ב- 2:0 למחצית. יצאתי שמח מהדרבי אבל מיצד שני לא התרגשתי כי התעצבנתי, כמו שקורה לי בכל דרבי שבו ניצחנו 3:0. כן ואני יודע שזה הדרבי שהוציא אותנו מעבדות לחירות.
אני אישית הרגשתי שיצאנו מעבדות לחירות בתיקו 2:2 בנתניה במשחק הזה הפך בנו של אלוהים לשחקן המוביל של הפועל.

זה ככה בכל דרבי חד צדדי,
ב3-0 האחרון כמעט רצחתי את ברדה כשהוא לא הכניס את הגול בדקה ה90,
ב1-0 עם דאגלס יכלנו לפרק להם את הצורה אבל זה לא קרה,
ב4-2 עד שכבר שמנו להם רביעייה היינו חייבים לספוג שניים (אחד בעדיבות הקוון),
וב0-0 הייו לנו מספיק הזדמנויות כדי לשים להם עשיריה וכנ"ל ה1-0 של זהבי ושני התיקואים האחרונים בליגה.
אין מה לעשות, כולי תקווה שיום יבוא ונשים להם 4-5 בלי מענה.

תערוך בבקשה. תתקן ל-5 בלבד.
עבור חלק מהאוהדים 4 הוא נקמה מספיק מתוקה.
עבור חלק אחר, 4 זה האסון הגדול ביותר. יותר גרוע מתיקו.

תודה.

זה אשכרה מדהים שבכל הדרביים האלה שהזכרת כאן , וזה המון המון דרבים , יכלנו להביס להם את הצורה

וכולם מהשנים האחרונות
בעצם ניתן לומר שמה- 1:0 של דאגלס ועד ה- 2:2 אשתקד היינו עדיפים בכל הדרבים:
ב- 1:0 של דאגלס שטראובר הצטיין
על ה- 4:2 חבל להרחיב את הדיבור
ב- 0:0 קורה ומשקוף
ב- 1:0 של זהבי שטראובר שוב מצטיין
ב- 1:1 היינו עדיפים , הדרבי הכי שקול בצדדים האחרונות ועדיין הגיע לנו לנצח
ב- 2:2 התוצאה המשקפת היא 8:0 ואדום לשטראובר , כנראה הדרבי הכי חד צדדי שנכחתי בו (לא הייתי ב- 4:2)

אתה שוכח שזה היה הנצחון הראשון בדרבי אחרי 5 שנים בלי נצחון בדרבי(זה לא כמו הדרבים החד צדדים של היום)ואתה כנראה שוכח שזה היה נצחון ענק על מכביסטים אמיתים(מרכוס טבק בלו נמני איווניר)לא כמו הבלופים שמשחקים שם היום.
מבחינתי זה הנצחון הכי גדול והכי כייפי במשחק שני הייתי בו.
היום אני מצטער שדחפנו את השחקנים לעשות להם משולשים מדקה 60.אבל אז בזמן המשחק שירת האולה(כן,זה היה ממש כמו שיר)וספירת 1 2 3 בקצף של שיר היה אחד הדברים הכי גדולים שחוויתי במגרש הכדורגל.
הדרבי של 80-81

שוויצר שונה משניהם כי הקבוצה שלו נסמכה ביותר על סיני. הסגלים של קשטן וגוטמן הצליחו יפה גם אחרי שכטר, חרזי, דה סילבה ותקווה (שקשטן עשה לו בערך מה שגוטמן עשה לקנדה). כן, היו טורק שסיני די יתר אותו, אלי כהן שנראה מסומם מטוסטסטרון, שבתאי שהיה שחקן של עונה אחת ובממוצע הבקיע שער ל-4 משחקים והגנה טובה שלא מביאה לבד אליפות. וכולם נסמכו על הברק של סיני שהיה מהבודדים שבעצם נוכחותו היה נראה שהקבוצה תנצח. ואפילו באמצע המגרש גרם להתרגשות גם לנו וגם ליריב.

שוויצר ידע לבחור ולמצות יכולת, ובכלל היה ענק מסוגו. מנהיג שהנהיג גם פרחחים כאילו היו ילדים טובים ובכלל לטעמי המנהיג הכגדול של הכדורגל הישראלי. אבל שני האחרים עשו אליפות בהתבסס על מכונה מובהקת:
קשטן מכונה מהסוג שמרסק את היריבות בעיקר מהאגפים בלי ששחקניו נדרשו לברק מיוחד (חוץ מתקווה לא היו ורמוט, שכטר וזהבי). אבל, בסופו של דבר נזקק לא פעם לברק של תקווה בסופי משחק.
וגוטמן מהסוג הברק שכטר-ורמוט-זהבי ניסה לחקות את בארסה ב-4 ההתקפים. בשנה האחרונה, במקום שני חלוצים כלבבו מהסוג של שכטר, סיים עם 2 סקוררים מובהקים.

מי גדול יותר ? כל השלושה ראויים.
אבל, בעיקר במקרה של גוטמן בולט שלא קיבל הזדמנות אמיתית למצות את יכולתו.
גם קשטן נפגע מדומיננטיות שחר מול סגול שנחלש משנה לשנה. אצל שוויצר קשה לי להיזכר האם קיבל תנאים מלאים.

קשטן
בנתיים בונה לנו את אחת מהקבוצות הכי משעממות וחלשות בהגנה שהיו לנו בשנים האחרונות.