teknoboy כתב:
its-sick כתב:
teknoboy כתב:
its-sick כתב:
rottemiko כתב:
ידיעת המוות שלנו, של בני האדם, מבדילה בינינו לבין שאר היצורים, שלא מודעים לסופיותם..
אני מבין מזה שאת לא צמחונית...
נראה לך שהפרה שאתה אוכל היתה מודעת לסופיותו של קיומה?
אני יודע שכל בעלי החיים עושים ככל יכולתם בכדי לא למות. אם מודעות היא היכולת לכתוב על זה ספר, אז לא. אם המודעות הזו פירושה רצון לחיות- אז כן.
לא יודע מה זה מודעות. רוב בני האדם אני לא יודע מה בדיוק הם חושבים אם בכלל. די ברור לי שרובם משתמשים בהרבה מילים שאין להם מושג מה בדיוק הגדרתן.
האם הם מבינים מוות? האם אני מבין מוות? למה שזה יהיה שונה מפרה?
הרצון להישאר בחיים שונה מאוד מההבנה (מבעוד מועד) שאתה הולך בסופו של דבר למות. האמת שאני לא מבין מה הקשר ביניהם בכלל.
לגבי השאלות שבסוף, אני מסכים איתך אם אתה אומר שרוב האנשים לא באמת מבינים שהם הולכים למות (לגביך אישית אין לי מושג). רוב האנשים מתים תוך שהם מנסים בכל כוחם להיאחז בחיים, גם אם זה חסר סיכוי או טעם. וזה כולל גם אנשים שכביכול השלימו עם מותם הקרב ובא. אז אני לא יודע אם רוב האנשים מבינים ומפנימים את העובדה שהם עומדים למות בעוד לא כל כך הרבה זמן, אבל נראה לי שהם יותר קרובים להבנה הזו מהפרה הממוצעת.
דווקא כן צמחונית, וגם הרבה מאוד שנים..
מעבר לזה, מתנצלת, שיעורי הפילוסופיה האלה עשו לי שטיפת מוח..
הנקודה היא שהפרה "לא רוצה" למות מתוך יצר הישרדות נטו, היא יודעת כשמשהו מסוכן, או מפחיד, אבל היא לא יושבת וחושבת על איך היא תשרוד עוד שנה, או איך תוכל לזכות לחיים בעולם הבא, או האם תצליח להנציח את עצמה, אולי בעודה בחיים אפילו, בעוד שבני האדם עושים בחייהם בעיקר את זה. אנחנו לומדים (חלקנו), על מנת שיהיו לנו הסיכויים הטובים ביותר להקים משפחה (השכלה זה אטרקטיבי, כנראה, ואם לא ההשכלה כתוצר ישיר, אז המשכורת הנובעת ממנה), וזו דרך אחת לשמר את עצמנו. דרך אחרת היא הבריחה לדת, לחיים בעולם הבא, וכל הסיפור הזה.. עוד דרך היא יצירה, אמנות, תהילה. כל דבר שמנציח את קיומנו בעצם..
ומי מאיתנו לא אומר לעצמו שכשהוא ילך, הוא רוצה לדעת שהוא הצליח להשפיע, להזיז, לשנות משהו. שזכרו עדיין קיים בעולם..
עד כאן (חפירה) להיום!