אמיר כתב:
גיא האדום כתב:
האמת שיכול להיות שאם נוצרה הכנסה גבוהה במיוחד למדינה היא יכולה לנצל את זה לתשלום חובות, גם אם זה מעבר לתקציב. זה אפילו צעד הגיוני בתקופה של צמיחה כלכלית וכאשר הכלכלה, לדעת מקבלי ההחלטות, נמצאת במצב מצויין.
מה זאת אומרת תשלום חובות?
הממשלה תשלם את כל הערך הנקוב של אג"ח?
עם ריבית?
בלי ריבית?
זה משהו שבכלל אפשרי לעשות טכנית אם האג"ח שהממשלה מנפיקה?
אני לא בדיוק מבין גדול בתחום, אבל זה נשמע לי די מוזר.
גיא האדום כתב:
סתם כי בא לי אדום כתב:
כתוב חוב פנימי, זה לא כולל את האג''ח/מק''מ?
איפה כתוב? בכל מקרה, חוב לאומי אמור לכלול את כל הרכיבים האלו. אם המדינה חייבת כסף למישהו (למשל, כי הוא מחזיק אג"ח ממשלתי), ולא משנה אם הוא תושב המדינה או תושב זר, זה חוב לאומי.
זה בדיוק נושא הבלגאן שיש בימים אלו בארה"ב (ושכמעט לא זוכה לכיסוי בארץ).
מה יש בחוב חוץ מאג"ח?
אני מנחש שאפילו ישראל לא לוקחת הלוואות בשוק האפור.
חוץ מזה, מק"מ הוא סוג של אג"ח, לא?
הקטנת החוב זה אומר שמחזירים יותר ממה שמנפיקים.
מחזירים קרן וריבית.
זאת תופעה ידועה שממשלות מנפיקות עוד אג"ח כדי להחזיר את האג"ח (=מחזור חוב),
וגם יש בעיה שהיקף החוב תופח כי צריך להחזיר הרי קרן+ריבית, ולשם כך מנפיקים קרן שתכסה גם את הקרן הקודמת וגם את הריבית הקודמת וכך הלאה...
כמו בסיפור של מיידוף (ואולי גם כמו בסיפור של מוני פנאן) רק שכאן זה נעשה ע"י ממשלות.
במצב של גאות כלכלית זה הגיוני להציב מטרה של הקטנת החוב הלאומי,
אבל במקרה של מדינת ישראל הבעיה, כידוע, היא שאת הגאות הכלכלית מרגישים רק הדנקנרים והתשובות, ואילו האזרחים רק קוראים על זה בעיתון.
זה לא בדיוק נכון, השאלה היא כמה ממחזרים. אם ממחזרים לצורך העניין חלק מהחוב, כאשר החלק הזה נמוך מסך ההחזר החוב ירד רק בקצב איטי יותר.
בנוסף החוב של ישראל נמדד ביחס לתוצר, לא ביחס להכנסה. נכון להיום הוא משהוא כמו 72-74 אחוז מהתוצר מה שהיה מעל 80 רק לפני כמה שנים.
בהתאם לכך ישראל משלמת יחסית ריביות נמוכות, ובהתאם לכך משמעות החוב נהיית תלויה בתוצר. לצורך העניין אם מחר ישראל תגדיל את התוצר, וסך החוב לא ישתנה, ובכך החוב יהיה 20 אחוז(לצורך הקיצוניות)
מהתוצר, אומנם יש כאן מיחזור, אך החוב לא משמעותי בשום היבט, בטח אם משווים את זה להיום.