teknoboy כתב:
Frank Serpico כתב:
אוי נו, אתם בעצמכם מבינים שהדוגמאות שנתתם טיפשיות ולא רלוונטיות.
צבע החמאס לא מייצג כלום עבור מרבית האנגלים או האיטלקים (ואני לא מדבר על מסגדים כאלו ואחרים בלידס או במזרח לונדון), כמו שהכתום לא בדיוק מייצג את גוש קטיף עבור ההולנדים. אפשר להמשיך בדוגמאות טיפשיות כך עד אין סוף, אבל זה לא בדיוק יקדם את הדיון.
הצבע הירוק (=חמאס, =איסלם) רלוונטי מאוד ומייצג משהו ברור מאוד בציבור הפלסטיני. זה לא סתם.
זה כאילו נבחרת ישראל היתה בוחרת לעלות כולה כתום, מכף רגל ועד ראש, במוקדמות מונדיאל 2006. היתה לזה משמעות עמוקה עבור הציבור הישראלי אני מניח. אף אחד בהולנד לא היה מיתמם ואומר "אבל זה צבע בית אורנג', מה אתם רוצים?"
נכון, ירוק הוא אחד משלושת צבעי הלאום הפלסטיני. אבל אני בספק אם הבחירה בירוק איסלמיסטי מלא, מכף רגל ועד ראש, היא מקרית בלבד.
חבל שלא בחרו בצבעי הלאום המובהקים - אדום-שחור למשל, או אפילו אדום-שחור-ירוק. אלו צבעי הלאום הפלסטינים. (כמדומני הם היו לבושים כך פעם). ירוק זה דגל החמאס (והאיסלאם) באופן מובהק.
זאת האסוציאציה הפרטית שלך,
ואני מניח שהיא בלעדית לנבחרת פלסטין . הרי לא תלך ותטען שמ*בי חיפה לובשת ירוק בגלל פופוליזם איסלמיסטי.
חוץ מזה, בהנחה שאורנה כתבה נכון, אז בכלל קפצת פה מתוך רפלקס פבלובי.
מה זאת אומרת "האסוציאציה הפרטית שלך"? היא לא פרטית שלי והיא בהחלט בלעדית לנבחרת פלסטין (ולעוד כמה נבחרות ממדינות מוסלמיות, אני מניח). הלא על נבחרת פלסטין אנחנו מדברים, לא על מכבי חיפה, ולא על נבחרת אירלנד. (או שהתבלבלתי באשכול). אתה רק מחזק את מה שאני טוען - בהקשר של
נבחרת פלסטין (לא בהקשר הפרטי של פרנק סרפיקו, ולא בהקשר הרחב של נבחרת אירלנד/אנגליה/איטליה/מכבי חיפה/הפועל חיפה) ירוק מסמל חמאס וירוק מסמל איסלאם. אתה שוב מביא דוגמאות לא רלוונטיות. תתמקד בבקשה בנבחרת פלסטין. לא בנבחרת הנערות של בתי הספר הקתוליים של קונטיקט.
לגבי ההערה של אורנה, אני בהחלט מקבל אותה, והיא גם עלתה בדעתי, אלא שהמשחק היה משחק ביתי, ולפיכך הנחתי (וזה לא כל כך מופרך) שבמשחק ביתי נבחרת פלסטין משחקת בתלבושת הראשונה שלה.
ויתרו לנבחרת אפגניסטן? לא ויתרו? אינני יודע, הכל בגדר השערות. מה שבטוח זה שירוק איננו "סתם עוד צבע" במציאות הפלסטינית. לטעון כך זה להיתמם. בריבוע להיתמם. במציאות הפלסטינית יש משמעות רבה לסימבוליקה, לסמלים ולצבעים. משמעות רבה יותר מאשר בקרב חברות נינוחות, שלוות ולא מהפכניות כחברה הפלסטינית.