ראיתי שני משחקים שלו מהעונה האחרונה באיטליה - המשחק באמצע העונה נגד אורלנדיה שהיה משחק ממוצע שלו, והקרב על ההישארות במחזור האחרון שהיה אחד המשחקים הכי טובים שלו כל העונה, וההתרשמות שלי ממנו הייתה בסך הכל בסדר. הסקירה של פז עליו בעמוד הראשון די משקפת אבל אני אנסה לפרט קצת יותר.
הדבר הראשון ששמים לב אליו זה שהוא באמת אתלט מעולה. אכן נראה שהוא איבד לא מעט מהאתלטיות המפלצתית שלו
כנער בתיכון, בעיקר הניתור, אבל הוא עדיין קופץ גבוה, רץ מאוד מהר את המגרש ועם רגליים מאוד זריזות יחסית לגודל שלו, גם לא נראה שהוא מתעייף מהר. זה הופך אותו לפוטנציאל אדיר בעיקר בהגנה: הוא יכול לתקוף חזק בפיק אנד רול, לצאת לקלעים, לקבל גארדים בחילופים ולהתמודד איתם יפה באחד על אחד, אבל גם יש לו את הגודל לשמור בפוסט. כבר השוו אותו הרבה לג'וש אוונס שמחוץ לצבע שמר נהדר, אבל לדעתי זה קצת "לא חוכמה" אם אתה פורוורד דקיק שלא יכול לשים גוף בצבע (במיוחד אם התכונות שלך בהתקפה מכריחות אותך לשחק כסנטר) - ואם אתם זוכרים, לא מעט סנטרים חגגו עליו בפנים, משחקנים טכניים ואגרסיביים כמו מרכוס דאב ועד סנטרים שפשוט היו גדולים עליו פיזית כמו גייטס. בכל אופן בחזרה לג'אדג', מעבר לתכונות האתלטיות שלו הוא גם נראה מאוד מחויב, לא מתעצל ולא שומר כוחות, הראשון לרדת להגנה, מאוד אקטיבי. הבעיה איתו, וזו בעיה מאוד גדולה, היא שהוא מממש מעט מאוד מהפוטנציאל שלו בתור שחקן אתלטי, פשוט כי הוא שחקן מאוד לא חכם. חילופים, עזרות ורוטציות לא נכונים ולא במקום, לא יודע מתי לקפוץ (בגלל זה הוא לא מהווה איום חסימה), שחקנים בורחים לו, סל ופאול לא מחוייבים. מזה גם נובעת בעיית העבירות שלו, אבל לדעתי זה הסימפטום היותר שולי, הבעיה היותר גדולה היא כשזה עולה בסלים. אם רוצים להסתכל על הצד החיובי אז אלה הדברים שהכי ניתנים לשיפור, במיוחד אצל שחקן צעיר, בניגוד ליכולות אתלטיות שזה נתון מוחלט וגם יותר מאופי וגישה לדעתי, כמו שנכווינו העונה.
מבחינה התקפית הוא לא יותר משחקן משלים כמו שכבר אפשר היה להבין, אבל עם פוטנציאל להיות שחקן משלים טוב. הוא נראה כמו שחקן פיק אנד רול לא רע, אוהב לחסום ולהתגלגל מהר, אבל מצד שני הוא גם לא איום כזה גדול. הוא אתלט טוב שמסוגל להטביע, אבל כאמור הוא איבד מהאקספלוסיביות שלו והוא לא מהסוג של אוונס שאפשר להעיף בשבילם כדורים לאיזור הטבעת והם כבר יסתדרו. מבחינת מספרית, היו לו 0.8 הטבעות למשחק העונה ולשם השוואה לאוונס היו 2.2 העונה באיטליה ו-1.8 אצלנו. ממה שראיתי גם אין לו חורים בידיים סטייל קרטיס קלי שהופך אותו לשחקן בלתי אפשרי בפיק אנד רול, אבל גם לא איזו משאבת כדורים עם קואורדינציה יוצאת דופן. היכולת שלו לסיים בצבע, שזה יהיה המבחן הכי חשוב שלו בתור סנטר משלים, כרגע לא יותר מסבירה. יש לו סייז ואתלטיות כך שיותר קשה להגנה להפריע לו בזריקה, אבל הטאץ' שלו לא מדהים, ויעידו על כך גם האחוזים הבינוניים מהשדה. הוא מחפה על כך בריבאונד התקפה, כולל על החטאות שלו (אני כבר רואה את הפרשנים שונאי הזרים אומרים עליו שהוא מאלה שמחטיאים בשביל לקחת את הריבאונד). אבל אני משוכנע שבליגה שלנו יהיה לו הרבה יותר קל לסיים בגלל היתרון בסייז בהשוואה לליגה האיטלקית. יש לו גם קליעה סבירה מחצי מרחק ובייבי הוק נחמד כמו שאפשר היה לראות בסרטון מימי המכללות, אבל צריך להבין שאלה זריקות באחוזים נמוכים (וזה חשוב בכדורסל המודרני שהולך לכיוון של יעילות ובחירת זריקות), ואם השחקן לא מתמחה בזריקות האלה אז הן פשוט לא יעילות גם אם הוא מבצע אותן ברמה סבירה. מקסימום צריך לקחת אותן פעם בכמה זמן בשביל שההגנה לא תרמה ותתן לו שלושה מטר לזרוק או תחליף עליו אוטומטית, אבל בטח שאין מה לבנות על זה בתור נשק קבוע. יש לו גם נטייה קצת להשתולל, עם עבירות תוקף וזריקות לא לעניין, הוא יצטרך למתן את זה. האחוזים שלו מהקו לא מדהימים, אבל הוא גם ככה לא שחקן מטרה ששולחים אותו לקו וכל עוד האחוזים שלו נשארים באיזור ה-55 עד 60 לפחות, שזה יותר יעיל מזריקה מהשדה, זה נסבל בעיניי עבור סנטר. בסך הכל סקורר הוא בטוח לא יהיה, אבל להיות שחקן משלים יעיל של נגיד 13 נקודות למשחק באחוזים גבוהים יש לו סיכוי בהחלט טוב אם הוא ינצל את היתרון הפיזי שלו בליגה הזאת ויעשה את התפקיד שלו כמו שצריך.
הנקודה הכי חזקה שלו היא הריבאונד וזאת התכונה שהוא בוודאות יביא ברמה הכי גבוהה. גבוה, פיזי מאוד, מנתר, הולך על כל כדור, עושה בוקס אאוט כמו שצריך. העונה הוא היה אחד הריבאונדרים הכי טובים בליגה האיטלקית, אמנם "רק" מקום 12 בריבאונדים למשחק אבל זה אך ורק בגלל שהוא לא שיחק הרבה דקות, רוב אלה שלקחו יותר ממנו גם שיחקו יותר ורובם גם לקחו פחות ריבאונדים פר דקה. אם שחקן כמו מיימון, שהוא גם נמוך וגם לא מסוגל לקפוץ מעל עיתון, לקח בליגה הזאת ריבאונדים בקצב גבוה מאוד רק על כוח ולחימה, שחקן כמו ג'אדג' שיש לו בנוסף לכך גם את הנתונים ישלוט בריבאונד בלי בעיה. אין לי ספק שאם הוא שורד כאן לאורך זמן, וגם מקבל את הבמה ומשחק מספיק דקות, יש לו סיכוי טוב להיות הריבאונדר הכי טוב בליגה.
הגבוה השני שיבוא לידו כבר יהיה חייב להיות בהתאם לסגל הישראלי, אבל כמובן שבכל מקרה נצטרך להביא שחקן ברמה יותר גבוהה ובעיקר סקורר יותר טוב. אם לא מצליחים להביא ישראלי יותר בכיר ונשארים עם יהונתן, אז הזר השני צריך להיות פורוורד שיכול לשחק 4 ליד ג'אדג' ו-5 ליד יהונתן, דיימון סימפסון כזה. אם מביאים את כדיר למשל אז צריך להביא שחקן לעמדות 3-4 עם קליעה מבחוץ, אין טעם להביא עוד שחקן פנים. לדעתי אם איכשהו רות'בארט נשאר מחוץ למכבי וירושלים (אני לא מבין למה שירושלים תקח את כדיר ולא אותו, אבל נניח שזה קורה) אז אני מסכים עם מה שהוקיץ' כתב באשכול אחר, ההחתמה הזאת באמת מיותרת כי בסגל של 7 שחקנים בערך יש לך שני שחקנים שלא יכולים לשחק מחוץ לעמדת הסנטר.
אני חושב ה-best case שלו הוא דווקא איליי הולמן לעניים - מפלצת בריבאונד, עם נוכחות הגנתית, יכול לשמור כמעט כל שחקן בליגה, מביא הרבה מלחמה, ובהתקפה מנצל את היתרון בנתונים הפיזיים שלו על כל הליגה כדי להיות שחקן משלים מאוד יעיל. במקרה כזה הוא יהיה שחקן יותר טוב ממה שאוונס היה אצלנו ושחקן שלם יותר בעמדת הסנטר, בזכות הריבאונד והיכולת לשמור בצבע. במקרה הגרוע הוא יהיה לדעתי סוג של ג'רון מיימון רק הרבה יותר גדול ואתלטי - שחקן שרוצה מאוד, אבל שילוב רע של שחקן לא מוכשר מצד אחד וגם לא חכם מצד שני שפשוט לא יספיק. הרבה יהיה תלוי ביכולת שלו להבין את המשחק יותר טוב, לחתוך את כמות הטעויות שלו ולהפוך לשחקן בשל, כי כל השאר כבר פחות או יותר ידוע (אף אחד לא ייקח לו את האתלטיות והמלחמה, ולשחקן מוכשר התקפית הוא כבר כנראה לא יהפוך). בהתחשב בזה שאת הנתונים הפיזיים יש לו, זו שנה שנייה שלו ומבחינה סטטיסטית עקומת השיפור באה לידי ביטוי בתקופה הזאת, והעונה הלא רעה שהוא נתן בליגה קצת יותר טובה מהליגה הישראלית, יש לו סיכוי טוב לעשות את קפיצת המדרגה.