פנאטי בלב כתב:
להבנתי (המוגבלת), קלי הגיע בעיקר כדי לשמש (במקום מיימון) כמחליף לגייטס. המשבצת הזו הפכה עוד יותר אקוטית עכשיו ששולדבראנד פותח בחמישיה ומקבל הרבה יותר קרדיט בעמדה 4. אם התיאוריה הזו מחזיקה מים, הרי שהרוטציה בזרים צפויה ליפול בעיקר על אובאנון וסקוט, וכנראה גם על תומפסון.
זו אכן הקונספציה של קטש אבל היא פשוט גרועה ולא עובדת בכלל. אין שום דבר אקוטי בלשחק 40 עם סנטר. למעשה אף קבוצה בליגה לא מקפידה על כך.
ירושלים משחקת עם דיון תומפסון/ג'ונס 20-25 דקות במשחק. בשאר הזמן הם משחקים עם טוני גפני, שמסתדר יפה בעמדה הזאת אבל משחק דווקא על היתרונות היחסיים שלו לעומת סנטרים (במשחק האחרון נגדנו הוא כל הזמן הוציא את גייטס החוצה ולגייטס לא היה מה לעשות מולו). אפילו במשחק האחרון שהם רשמו את תומפסון וג'ונס ביחד, פרנקו שיחק איתם ביחד רק 26 דקות ובשאר הזמן שם את אליהו ב-5.
ראשל"צ כשקרמייקל לא על המגרש שמים את ג'רמיס סמית, שהוא שחקן של שני מטר בלחץ (וגם שחקן חלש). נסטרנקו הוא נון-פקטור התקפי אז זה לא משנה מי שמים מולו.
לאילת כשיוטר על הספסל יש את כדיר, אבל גם הוא לא סנטר במימדים שלו ואפשר להתמודד איתו. ביר-כץ לא מסוגל לשים סל אז זה לא משנה מי שמים מולו.
לחיפה וחולון יש שתי אופציות בצבע (צ'וברביץ'/אופווייבו ורוזפלט/אוונס).
לנס ציונה כשוואט על הספסל אין מישהו שאפילו דומה לסנטר, אין להם אפילו עוד שחקן שהעמדה הטבעית שלו היא 4, הכי קרוב זה טל דן. וביום ראשון הם עשו לנו ככה בית ספר.
בהרצליה יש רק את רייט שהוא בעצמו לא סנטר קלאסי, וכשהוא על הספסל יש להם את ג'ונסון הקציצה או זלמנסון שהוא גם נון-פקטור מהסוג של נסטרנקו וביר-כץ.
אפשר להמשיך עם קבוצות התחתית שזה אותו סיפור (אפילו יותר גרוע).
אפילו מכבי, שבונים סגל עמוק עם שני סנטרים לעוד שני גיבויים, משחקים כרגע בלי כלום בפנים.
בעיות הרבה יותר אקוטיות זה דקות משמעותיות של מתן ועוד בעמדה 4, העובדה שאין לנו ריבאונדר בעמדה 4 (וגם לא בעמדה 5), שכל פעם שאחד משני הגארדים הזרים צריך לרדת לספסל אנחנו נשארים עם שני זרים למרות שהתרומה מהישראלים שלנו נמוכה, הניסיונות המביכים לשחק עם גייטס וקלי ביחד, קו אחורי קצר שהוביל כבר לקרדיט מופרך והזוי לבלאט וגוט. ההתייחסות לכמה דקות במשחק שמשחקים בלי סנטר כאילו זה סוף העולם חסרת פרופורציות לחלוטין, והפיצוי על כך יוצר בעיות שגורמות נזקים הרבה יותר גדולים.