פורום השדים האדומים

מטלי כמה כסף האירגונים החצי ממשלתיים משקיעים בקבוצות הספורט הפרטיות באוסטרליה?

התארגנות למנגל עם החברה = התארגנות למדינה
לוקחים כסף מכולם כי זה הפורמט = לוקחים כסף מכולם כי זה הפורמט
קונים חומוס וקבבים, אתה סבבה עם זה = קונים F16, טנקים, ומשכורות לרופאים, אתה סבבה עם זה
קונים מהכסף של כולם המבורגר מסויה לצמחוני פלצן - אתה סופג ובא להנות = ממנים תחבורה ציבורית כדי שעניים בלי רכב פרטי יוכלו להגיע לעבודה - תחזירו את הכסף יא גנבים.
סך הכול הגיוני.

א. אתה מפספס את העניין בין כסף שנלקח בכפייה לבין כסף שאני נותן מרצוני. ההשוואה פה פשוט עקומה.
ב. אם השוק יהיה חופשי יהיו יותר חברות ותחרות, ולעניים יהיה זול יותר לנסוע בתחבורה ציבורית. במצב הנוכחי נשפכים מיליארדי שקלים לשווא בשביל שפוליטיקאים יוכלו לצבור הון פוליטי.

ב. אם השוק יהיה חופשי יהיו יותר חברות ותחרות, ולעניים יהיה זול יותר לנסוע בתחבורה ציבורית.

שניצל תירס, גחמתו של צמחוני שלעולם לא תאכל, הוא לא מס שאתה משלם בשביל להיות חלק מהתארגנות של חבורה הטרוגנית של בני-אדם בעלי צרכים שונים ואידאולוגיות שונות?
מן הסתם התשובה היא כן, אתה בוחר לספוג את הסכום שיושקע באוכל צמחוני בשביל להיות להיות חלק מקבוצה, זה הפורמט ואלו התנאים להשתתפות. עכשיו השאלה היא למה אתה לא מסוגל לעשות את זה ברמת המדינה, שמעניקה לך שירותים שאתה בעצמך הודית שהם הכרחיים (בטחון, חלק מהרפואה), ואני מניח שאתה מעוניין להיות חלק ממנה. מה ההבדל הגדול בין הצרכים של חבר שלך הצמחוני לצרכים של בית לנערים חוסים בירוחם שגורם לך כ"כ להזדעק? גם ככה כבר לקחת להם את התחב"צ כי עכשיו שהכל פרטי אף חברה לא מוכנה להפסיד כסף ולהגיע לשם.

יש לך דוגמה למקום שבו זה קרה? שמעתי רק על ההיפך (אבל אולי זה כי אני בסוג של בועה).

1. אם תשקלל את הכסף שאתה מעביר לתחבורה ציבורית, זה יוצא זול יותר. לא בהכרח כמחיר שיופיע לך על הקבלה באוטובוס, אבל תחרות גורמת לירידת מחירים.
2. כל הרעיונות המגוכחים של תחבורה ציבורית חינם (איך זה חינם אם צריך מיליארדים לממן את זה?!) יוצאים בסוף יותר יקרים כי קל לשחק עם כסף שהוא לא שלך, אין למשרד ממשלתי איזשהו מטרה של רווחיות ולכן הוא לא פועל באופן יעיל, ולהיפך - יש פיתויים להוצאת כספים באופן לא יעיל כך שמקורבים יזכו במכרזים, תפקידים נחשקים וכד'. מכיוון שמקום העבודה לא יעיל (מה איכפת לו התייעלות, המשרד הממשלתי יקבל את הכסף מכספי המיסים של האזרח הפשוט) אז גם המחיר שלו לא אטרקטיבי.

3. בכל אופן, מספיק לתת מבט חטוף על מדינות שבהן המדינה ניסתה לנהל את השוק, את המחירים, את ההיצע והביקוש - הן פושטות רגל. ישראל לא קיצונית ברמת ההתערבות כמו ונצואלה אבל היא כן צוברת חובות שיום אחד נצטרך לשלם עליהם. ובמקום לסגור את החובות האלה מחליטים לתת פה עוד תקציבים לכל מיני דיור למשתכן של כחלון - עוד אחד חסר השכלה בסיסית בכלכלה שחושב שהוא יודע יותר טוב מכולם והוא ינהל את השוק בשביל האזרחים.

1. אז באיזה מובן זה יותר זול אם בסוף אני משלם יותר?
בסך הכול ביקשתי דוגמה אחת לעיקרון שאתה טוען שאמור להציל את העולם. הייתכן שאין לך כזאת?
2. ברור שתחב"צ בחינם בעצם עולה כסף, אבל הרעיון הוא שזאת השקעה שהציבור משקיע כדי לשפר את המצב הכלכלי ורמת החיים תעלה. איפה הבעיה פה? הרי מבחן התוצאה מראה שזה עובד. יש לך התנגדות לזה שאנשים יחיו יותר טוב?
3. בלה בלה בלה, אבל דוגמה אחת שתראה שהרעיון שלך יותר טוב ממה שקורה בוונצואלה אין לך., כל מה שיש לך להגיד זה "גם הקיצוניות השנייה לא משהו".
אני כבר לא מדבר על זה שרמת העוני במדינות שמיישמות את השיטות שלך רק עולה ועולה (שלא לדבר על ההתרסקויות הכלכליות התקופתיות שמאפיינות מדינות כאלה), ובמדינות שבהן המדינה מתערבת (מתערבת, לא מנסה לשלוט) במשק (הן בחקיקה\רגולציה והן כשחקן שמשקיע כספים) רמת החיים רק עולה ועולה.
(ואגב, כדוגמה למדיניות כלכלית פרוגרסיבית אתה מביא לי את כחלון??? אתה אמיתי? טוב שלא הבאת את הסיפור עם הגז כדוגמה להלאמה כושלת, זה באמת היה סוגר את הדיון)

הערה מנהלתית: 2+3 הם באמת דיונים שחוקים שלא נגיע בהם להסכמה כנראה, אבל בהנחה שאתה לא מסוגל למצוא דוגמה להפרטה שהביאה להוזלה, מאוד מעניין אותי להבין באיזה מובן תחב"צ יקרה יותר היא בעצם זולה יותר ולמה זה לא נכון כשהממשלה מממנת את התחב"צ לכולם "בחינם".

1. היא זולה יותר במובן שאתה משלם מיסים נמוכים יותר. אם תקבל סבסוד על מחירי נסיעות שיוזיל לך בשקל כל נסיעה, ואתה נוסע 200 פעמים בשנה, אבל הסבסוד הזה עולה לך ב200 שקל בשנה במיסים - הגעת לאותה נקודה מבחינת הוצאות על תחבורה. שום דבר אגב לא אמור להציל את העולם, הגישה המתנשאת שלך לא מוסיפה לדיון.

2. מובן שאין לי התנגדות. אין לי אידיאולוגיה עילאית שצריך לדבוק בה - אני רק לא מבין איפה מבחן התוצאה הזה שאתה מדבר עליו. אני יודע דווקא על מדינה שניסיון כזה כשל לחלוטין (לא זוכר כרגע איזו מדינה, אני צריך לחפש, אבל מאוחר יותר כשיהיה לי זמן אביא את הדוגמה הרלוונטית).

3. בוודאי שיש - אוסטרליה למשל זו אחת הכלכלות הקפיטליסטיות ביותר שיש והקפילטיזם פועל שם מצוין. באופן כללי, מדינות שמנהיגות חופש כלכלי הן משגשגות יותר. גם לוקסמבורג, הולנד, ניו זילנד, הונג קונג וסינגפור הן דוגמאות טובות.

1. התוכניות האלה (כמו תחב"צ בחינם) נועדו לעזור בדיוק לאלה שאין להם כסף, אין להם משכורת והם לא משלמים בכלל מיסים (הם גם הרוב). השיטה שלך לא עוזרת להם בכלום, רק משפרת את מצבם של אלה שגם ככה מצבם טוב יחסית.
2. אני אשמח לדוגמה אמיתית, כדי שנוכל לקיים דיון אמיתי. זה באמת מעניין.
3. יפה, יש מדינות מצליחות של שוק חופשי (ויש כשלונות) ויש מדינות מצליחות עם התערבות ממשלתית (ויש כושלות). נראה שעצם שאלת השוק החופשי לא ממש קובעת משהו בהקשר הזה.

1. חשבתי שהתחבורה נועדה לעזור לאנשים להגיע לעבודה. אם כך, לא ברור איך לאותם אנשים אין משכורת. אתה כבר לא מבקש השתתפות בין אנשים כדי לממן משהו גדול לטובת הכלל, אלא שממש קבוצה מסוימת של אנשים (שחטאם הוא להרוויח ממוצע ומעלה) תממן קבוצה אחרת של אנשים.
2. אוקיי, בדקתי טיפה לעומק. הכל שאלה של איך בוחנים את זה. בטאלין שבאסטוניה יש כבר 5 שנים תחבורה ציבורית חינם, כשהמטרה היתה להפחית את העומס בכבישים. בפועל, זה לא כל כך הצליח - מי שעבר לאוטובוס בחינם אלה הולכי הרגל/רוכבי אופניים בעיקרם, העומס בכבישים לא ממש ירד וזיהום האוויר דווקא עלה. אבל זה לא בדיוק עונה על השאלה מהפן הכלכלי - כמה המהלך הזה עלה וכמה הוא החזיר מבחינה כספית. אז אני חוזר בי חלקית.
3. יש רמת מתאם גבוהה מאוד בין שוק חופשי לשגשוג של מדינה. נכון, מתאם ולא סיבתיות, אבל להתעלם מהנתונים זו עצימת עיניים.

למשל כאן:
https://www.heritage.org/index/ranking
רק לעבור על רשימת המדינות ולהבין כמה חופש שוק טוב למדינה.

או כאן, השוואה פנימית של המדינות בארה"ב:
https://www.nationalreview.com/2017/04/ ... s-growing/

אפשר גם לראות את זה בהשוואה בין ארה"ב לברה"מ (ז"ל), צפון קוריאה לדרום קוריאה, או כתבה על השפעות מערב/מזרח גרמניה גם לאחר האיחוד: https://www.theguardian.com/world/2015/ ... est-really

1. אני חוזר ואומר שמדובר במחיר שמשלמים כולל המיסים.
2. מן הסתם אין לי נתונים על הפרטה ומחיר לפני/אחרי, ובמיוחד כזה שמשקלל את התשלום העקיף ששילמת לפני כן. הסברתי כבר - זה לא חכמה להגיד שהמחיר לפני ההפרטה הוא "אפס" ולאחר ההפרטה הוא יותר גבוה. זה מובן מאליו, כי במחיר לפני ההפרטה פשוט לא חישבו את מה ששילמת.

3. ואם במה שניסו/לא ניסו עסקינן, רוב העולם המערבי המצליח הולך לכיוון של הפרטה ושוק חופשי. גמישות בשוק העבודה, קלות עשיית עסקים - זה הכיוון ואלו המדינות המצליחות. גם במדינות הסקנדינביות שכל כך אוהבים להביא פה כדוגמה יש הרבה יותר חוופש שוק מאשר בישראל.

אגב, הפרטת שירותי התקשורת הוזילה את שיחות הטלפון. פעם בזק היו מונופול ושיחת טלפון היתה דבר יקר, שלא לדבר על שיחה לחו"ל.

א- הוכחה שהוא היה מזכ"ל או מנכ"ל המפלגה? לא מכיר את זה. וגם גוגל לא אז אודה להוכחה.
ב- הוכחה לכך שהמפלגה שותפה לאירועים של חננו? אני לא מכיר מידע כזה ואופתע מאוד אם זה המצב. לגמרי לא מתחבר למציאות שאני מכיר.
ג- הספר ה"מתועב" הזה, כלשונך, אינו הוביל להרשעה נגד מחבריו.

אגב, הפרטת שירותי התקשורת הוזילה את שיחות הטלפון. פעם בזק היו מונופול ושיחת טלפון היתה דבר יקר, שלא לדבר על שיחה לחו"ל.

והנמלים כיום? אנחנו מממנים משכורות עתק לאנשים שעושים עבודה שהרבה אנשים אחרים יכולים ורוצים לעשות. אנחנו שופכים שם סכומים עצומים ומקבלים אפס שירות, שביתות על ימין ועל שמאל כי אסור לפטר אף אחד חס וחלילה - הכל על חשבון האזרחים.

אתה מפספס שוב ושוב את עניין הבחורה אל מול עניין הכפייה.
ועם כל הבעייתיות שבכפייה של מס - כבר כתבתי שאני כן חושב שריך להיות כזה ברמה מסוימת, עבור דברים שהם הכרחיים. עם זאת, לתת לפוליטיקאים לשחק עם סכומי עתק כרצונם, או אפילו לא רק לפוליטיקאים, גם לאדם שהוא מומחה בתחום - רק עבור לנהל "נכון" את השוק ולקבוע מה יעלה כמה (ואנחנו לא מדברים על רפואה עכשיו), זה מעוות לטעמי.

4. red in blood - זה בדיוק העניין, כשחברה היא ממשלתית זה כן מונע לשכור מנהלים טובים כי כבר יש מנהלים שלא יזוזו מהכיסא שלהם. בוא תנסה להחליף מנהלים בחברות ממשלתיות. רוצה לפטר מישהו? שביתה. רוצה לקצץ תקציב? שביתה. רוצה ליצור אפשרות לתחרות במשק? שביתה. בדיוק כמו שהיה עכשיו עם נמל אשדוד.

א.ב., יש לי שאלה -
האם אתה מאמין שיש תועלת לפעילויות שאינן נמדדות בהכרח במדדים של רווח/הפסד?

teknoboy -
1. דווקא הבאתי את הדוגמה של בזק אבל התעלמת ממנה. אתה גם כל כך להוט להראות ש"אין מספרים" וכותב ש"ניסו וזה לא הצליח" אבל לא מביא מספרים משל עצמך. כאלה שמשקללים גם את המיסים, בבקשה.
2. אני לא בעד עולם שבו יש מלחמת כל בכל, אלא בעולם של חופש הפרט והחירות שלו. מכל הבחינות (כלכלית ואזרחית). בעולם של שוק חופשי אדם יכול להחליט עבור עצמו האם שירות מסוים שווה את הסכום שהוא משקיע בו. אם אני קונה משהו, כנראה אני חושב שהתרומה של אותו דבר גדול/שווה מהמחיר שאני נותן, אחרת לא הייתי קונה. באותו אופן, המוכר שהסכים למכור במחיר הזה גם חושב שהתרומה שהוא מקבל גדולה/שווה מהמחיר שהוא קיבל. שנינו יצאנו מרוויחים. כאשר לוקחים לי כסף מהכיס כדי לממן הצגה בתיאטרון, המצב הזה לא מתקיים. ליברליזם ושוק חופשי לא רוצים מלחמת כל בכל (ואתה עוד מתלונן על שימוש בסיסמאות...), ממש להיפך - יש הרבה יחסי גומלין בשוק כזה, ובכל עסקה כולם מרוויחים (הרי אחרת היא לא היתה מתקיימת). אם יש שוק שבו הביקוש עולה והמחירים מזנקים - יכנסו מתחרים חדשים עם מחירים זולים יותר. לעומת זאת, כאשר נותנים לחברת החשמל לשלוט כמונופול בתחום שלם, היא יכולה לשלם לעובדים שלה משכורות עתק, לתת שירות לא יעיל, לגבות מחירים גבוהים ולהיות בחובות של מיליונים שאותם אנחנו האזרחים נצטרך להשיב ביום מן הימים.
3. אני בטוח ששוק העבודה בסקנדינביה הוא גמיש - האיגודים המקצועיים שם נותנים הכשרה מקצועית ויש תמיכה מן הממשלה למפוטרים, אך שוק העבודה הסקנדינבי הוא מהגמישים בעולם. קל מאוד לפטר שם עובדים ויש תחלופה גבוהה של עובדים. ההבדל שם הוא התמיכה שניתנת לאחר הפיטורים - אני לא חושב שזה מושלם אבל בשורה התחתונה השוק שם גמיש. זה שמישהו מאוגד לא אומר שאי אפשר לפטר אותו (זה נכון לשוק הישראלי, לא לשווקים שם). בשורה התחתונה אני לא מת על השיטה שלהם אבל היא כמובן עדיפה על השיטה הישראלית של קבוצות אינטרסים שמחזיקות פה את כולם בביצים.

1. אוקיי, אבל מה המספרים?
2. אה, אין מספרים. רגע, למה? הרי זה לא משהו שבדית מליבך אתמול בערב. מה שאתה מציג פה זה לא רק עמדה מקובלת בעולם, זה גם דבר שניסו לא מעט פעמים. יכול להיות שאי אפשר למצוא דוגמה אחת שבה זה הצליח???
3. אתה בטוח ששוק העבודה בסקנדינביה הוא "גמיש", כהגדרתך? יכול להיות שיותר קל לפתוח שם עסק קטן, בסך הכול גם זה דבר שאנשים רגילים עושים ולא תאגידי ענק, אבל אני ממש לא משוכנע שיחסי הכוחות בשוק העבדוה שם מוטים כל כך לרעת העובד (סתם דוגמה, בשוודיה מעל שמונים אחוז מהעובדים מאוגדים ונהנים מהגנת איגוד מקצועי. מה השיעור הממוצע במערב? נדמה לי שבישראל זה שליש פלוס מינוס). בנוסף, בסקנדינביה אמנם לא מפריעים יותר מדי למי שרוצה לעשות עסקים (אולי המיסוי קצת גבוה מהמקובל, אבל כמו שאמרת, קל שם), אבל המדינה בכל זאת מתערבת במשק בדרכים שונות ומשונות, החל ברגולציה, דרך הענקת זכויות סוציאליות וכלה בהתערבות בפעילות הכלכלית ממש.
בקיצור, נראה לי שכדאי להמעיט בססמאות ("צמצום מעורבות ממשלתית! שוק חופשי יסדר את הכול!! אין צורך בשום דבר שאדם יכול לשרוד בלעדיו!!") ועדיף לבחון את המציאות בצורה קצת יותר מדוקדקת (גם אם זה אומר שתצטרך לוותר על התפיסה ה"רומנטית" כל כך של מלחמת הכול בכול, לא שאני יודע למה שמישהו ירצה לחיות בעולם כזה).

בכל פעילות יש רווח או הפסד .......

הוא גם כתב על זה "כאשר אדם בוחר לעשות משהו, הוא רואה את הרווח במהלך הזה (לא בהכרח רווח כלכלי, יכול להיות גם רווח של תחושה, הרגשה, הנאה)."

וזה נכון גם בחברה פרטית. יכולת לנהל קיימת בשניהם, עם מגבלות דומות (אך אכן לא זהות).
השמירה על חברות ציבוריות כבירוקרטיות ולא יעילות היא לא גזירת הגורל, אלא החלטה מודעת של מי שרוצה להפריט את אותן חברות.
ומעבר לזה, אתה קצת סותר את עצמך. אם לפטר מנהל אומר שביתה, זה אומר שההנהלה שולטת באיגודים המקצועיים, ואז זה אומר שהאיגודים האלו לא גורמים לעיכובים ובעיות באופן שוטף כי הם לא יפעלו נגד החלטות ההנהלה.

א.ב., יש לי שאלה -
האם אתה מאמין שיש תועלת לפעילויות שאינן נמדדות בהכרח במדדים של רווח/הפסד?

1. לגבי הדוגמה של בזק, הסבירו כבר כמה אנשים למה היא לא ממש רלוונטית. אני צריך גם לכתוב משהו? אני חייב לצטט ולשים פרח, או שזה שקיבלת תשובה מספיק?
לגבי מספרים - אתה טענת טענה מאוד ברורה: שאם התחבורה הציבורית תופרט היא תהיה זולה יותר. בסך הכול ביקשתי דוגמה. על פניו נראה שאין לך, ואז זה קצת מוזר שהתבטאת בכזאת נחרצות על דבר שהוא בעצם ניחוש.
הטענה שאני טענתי לא היתה מספרית. אני כתבתי שחייהם של אנשים עניים ישתפרו אם תהיה להם תחבורה ציבורית "בחינם" (כלומר על חשבון מי שעשיר יותר מהם וכן משלם מסים וכו'). גם על זה הגבת בטענה מספרית (זה יקר מדי) אבל לא טרחת לתת דוגמה או להסביר למה. וזה לא אמור להיות קשה, הרי הסמולנים הסוציאליסטים האלה כבר מסבסדים תחב"צ בהרבה מקומות. אם זה היה כזה גרוע, לא היה צריך להיות קשה למצוא דוגמה אחת עסיסית כדי להדגים את זה.
2. אני מבין למה אתה לא אוהב את הביטוי מלחמת הכול בכול, אבל שים לב שזה פחות או יותר מה שאתה מתאר (למרות המאמץ להימנע מכך): עולם שבו אנשים מונעים רק על פי שיקולי רווח אישי, ושסולידריות עם אחרים נתפסת בו כמשהו שבין הזיה לבין חטא.
3. אם אני מבין אותך נכון, הציבור מממן את הגמישות הזאת שאתה מתאר בשוק העבודה (המעסיק יכול לפטר בלי בעיה, והממשלה\הציבור מממנים את התמיכה במפוטר.
אם המדינה\ציבור יכולים להשקיע כסף כדי להגמיש את שוק העבודה, למה אסור למדינה\ציבור להשקיע כסף במשהו אחר? (גם אם הוא עוזר לא רק לשבריר אחוז של מיליארדרים אלא גם לסתם אנשים, אתה יודע, גם זה מותר)



ועוד דבר, אני מקווה מאוד בשבילך שבחיים האמיתיים אתה לא מודד כל דבר אך ורק בעיניים של כסף ורווח, וקצת מצער שאת היחס שלך לחברה שאתה חי בתוכה ומהווה חלק ממנה אתה מנסח במונחים האלה.

כן, פשוט רווח/הפסד מסוג אחר (לא כספי). אחרת הייתי שם כסף בהפועל כדורסל? טס לחו"ל מדי פעם? עוזר לזקנה לחצות את הכביש?

במקרה מצאתי את הפוסט הזה בקבוצה בשם "התנועה הליבראלית החדשה" בפייסבוק כשחיפשתי קצת נתונים על שוק העבודה בדנמרק (משיחות עם המפיץ שלי שם בעבר הוא אמר שעובד ממוצע נשאר אצלו במקסימום שנתיים),
בתכלס לא ממש ידעתי את הנתונים הללו והם הפתיעו אותי (ולפי המקורות שהוא צרף כנראה הדברים נכונים).

https://www.facebook.com/IsraeliFreedom ... acking=%7B"tn"%3A"R"%7D

כותב חבר התנועה Eran Ron על השוק הקפיטליזם הסקנדינבי. ומסביר מעט מאי ההבנות הנפוצות בתקשורת ובדעת הקהל בישראל:

בסקנדינביה, המע"מ (השנוא על יחימוביץ – "זה מס טיפש ולא צודק, כי הוא מוכל על כולם, באופן שווה") גבוה יותר. מס החברות נמוך יותר מאשר בישראל (למרות מה שיחימוביץ' מספרת). הרגולציה (האהובה על יחימוביץ) בסקנדינביה היא מהנמוכות בעולם (יחימוביץ' - "הריבון הוא הרגולטור ,הוא מרסן לשוק החופשי") בעוד שאצלנו הרגולציה היא מהגבוהות בOECD, המיסוי בסקנדינביה תחרותי יותר – משמעותית. המגזר הציבורי קטן יותר. אז כן, הסקנדינביות קפיטליסטיות יותר מאיתנו.
הסקנדינביות ביצעו ניסוי סוציאליזם כושל – בין שנות ה50 ל90 (אולי מפה נובע הבלבול) שכלל מיסוי גבוה, בעלות ממשלתית על חברות ושירותים רבים ורגולציה חזקה. הם חוו משבר כלכלי קשה (כמונו - בשנות ה80) ואז הם עברו תהליך עמוק מוצלח של הפרטה, ליברליזציה של המשק והורדת מסים, בערך כמונו (בהובלת פרס ויצחק מודעי), רק שהסקנדינבים הלכו רחוק יותר בליברליזציה והגיעו לתוצאות טובות יותר, אין שום קשר בין מדיניות הכלכלית הסקנדינבית למה שיחימוביץ' ומפלגת העבודה רוצים לעשות (כדי להבין מה תהיה התוצאה של המדיניות הזו תסתכלו יותר בכיוון ונצואלה).
מאז שנות ה90, השוודים הפריטו את חברות האנרגיה שלהם (Stocholm Energi, Hasshold Energi AB ועוד..) את שירותי הייעור שלהם (Swedish Forest Service) חברת הטלקומניקציה הלאומית, הדואר, חברות ביטחוניות (כמו Celsius Industries), חברות תרופות (Pharmacia AB), בנקים (כמו Nordbanken), חברת הפלדה הלאומית (SAAB) ועוד.. זהו תהליך הפרטה שממשיך עד היום, כיום כבר 90% מהחברות והנכסים בשוודיה בבעלות פרטית ועוד 5% בבעלות מעורבת.
האם ישנם מדדים על פיהם סקנדינביה הינה יותר סוציאליסטית מישראל ? כן, בערך :
1.גודל ההוצאה הממשלתית (57 אחוז בממוצע בסקנדינביה לעומת 42 בישראל) – ופה חשוב להבין 2 דברים :
1.1 ההוצאה הממשלתית הסקנדינבית הגבוה יותר ממומנת ע"י השכבות החלשות (כאמור ההשתתפות במס הכנסה ישיר בסקנדינביה של העשירונים הגבוהים נמוכה יותר והמסים העקיפים – מע"מ, דלק ומסי רכישה אחרים גבוהים יותר). אכן דרגת המיסוי הגבוה ביותר היא גבוה - למשל בשוודיה 60% לעומת 50% בישראל, אבל דירוג המס הוא פחות פרוגרסיבי ובדרגת המיסוי הנמוכה השוודים בעלי ההכנסה הנמוכה משלמים יותר - 30% לעומת 10% בישראל – כלומר מודל המס הישראלי פרוגרסיבי יותר.
1.2 ההוצאה הממשלתית מוזרמת לשוק חופשי יותר, מופרט, ממומנת אך לא מנוהלת ע"י הממשלה – הכסף מחולק למעשה בחזרה לאזרחים כדי שיבחרו בעצמם את המוצרים עבורם.
2. עבודה מאורגנת – בסקנדינביה יש אחוז גבוה במיוחד (כ80%) של עובדים מאוגדים, אבל כשהשוק חופשי לתחרות בין עסקים, כולל תחרות בינ"ל, נוצרת תרבות בה האיגודים נזהרים שלא לפגוע בעסקים פן יאבדו את עבודתם – קיום העסק חשוב יותר מתנאי העבודה, בכתבה של רולניק על האיגודים בשוודיה ניתן היה לראות מנהיגי איגודי עובדים מדברים על יעילות, תחרות ופריון. בדנמרק המצב קיצוני במיוחד - אין קביעות במגזר הציבורי (מלבד סגל אקדמי), קל במיוחד לפטר עובדים ואכן כל שנה 25% מהדנים מחליפים את מקום העבודה שלהם. בסקנדינביה המדינה משקיעה משאבים בסבסוד הכשרות, ולא בסבסוד עסקים כושלים ומשרות ארכאיות, המדינה הסקנדינבית ממעטת להתערב ישירות בשוק העבודה, היא אפילו לא קובעת שכר מינימום והוא נקבע (אם נקבע) עצמאית בין איגודי העובדים למעסיקים.
---------------------------------------------------------------------
מרגיש שאני חוזר על עצמי עם הנושא הזה, אבל כמו ש Omer Moav ציין נראה שהדיסאינפורמציה בנושא הזה היא הרסנית במיוחד, מקווה שתמצאו את האיקונוגרפיה הזו שימושית.
שוב, המספרים באיקונוגרפיה הם ממוצע עבור שוודיה, דנמרק ופינלנד, לא החשבתי את נורווגיה כי היא נסיכות נפט ולא באמת צריכה מדיניות כלכלית.
--------------------------------------------------------------------
קישורים ומראי מקומות בתגובה הראשונה.

כבר תיקנתי את הניסוח שלי.
הכוונה שלי היתה לדברים שאתה לא יכול למדוד את הרווח שלהם, והם לא משרתים אף מטרה שלך ברגע נתון.
אם תוכל להגיב