its-sick כתב:
זה שיש איומים לא מוריד מרמת המיליטריסטיות של החברה באותה המדינה. מדינה במלחמה בסכנה קיומית שכל אזרחיה חיילים ומשתתפים במאמץ המלחמתי היא אכן 100% מיליטריסטית.
האיומים זה הסיבה או התירוץ, זה לא משנה את המדד.
זה לא מוריד, אבל זה מאיר את הנתונים באור שונה. מדינה עם אפס אויבים, גבולות מוסכמים וביטחון שמקיים את עצמו שמצטיידת באלף טנקים מילטנטית יותר בעיני ממדינה שבה הדברים הפוכים לחלוטין שמצטיידת באלפיים טנקים. מכיוון אחר של הדברים - מדינה כמו מצרים, שדה פקטו נשלטת כיום ע"י הצבא, נמצאת 27 מקומות תחתינו. שוב, צבא לא יכול להמדד באופן יחסי לגודל האוכלוסייה או לכמות הרופאים, כי על כל כמה מאות אזרחים נוספים אתה צריך עוד רופא כדי להתקיים, אבל אתה ממש לא צריך עוד חייל כדי להתקיים.
אוגוסטוס היל כתב:
אני ממליץ לך לקרוא קצת יותר לעומק על מליטריזם. יש המון ספרות על זה וזה לא דבר שאפשר לסכם בכמה משפטים, אבל זה מושג שמשקף במידה רבה תרבות. למשל זה של קימרלינג מאמר מעולה
http://theory-and-criticism.vanleer.org ... %2F4-8.pdfבכל מקרה, המדד מחושב ע"י 4 אינדיקטורים:
- הוצאה על בטחון ביחס לתוצר
- השוואה של הוצאה על בטחון ביחס להוצאה על בריאות
- מספר אנשי בטחון ביחס למסםר רופאים וביחס לגודל האוכלוסיה
- מספר הנשקים שקיימים ביחס לגודל האכלוסיה
זה הרבה יותר רחב מאיך שהצגת את זה.
השאלה הכי לא ברורה לי זה נמאיפה יש להם את הנתונים על כולם...
הצצתי כבר קודם בקובץ שמפרט את הדרך לחישוב המדד, אם כי אני לא מסוגל לקרוא אותו מקצה אל קצה בשעה כזאת. התייחסתי למשהו נקודתי כדוגמה אבל ארבעת האינדיקטורים של המדד עומדים במישרין או בעקיפין ביחס לגודל האוכלוסייה, וזו נקודה שמאוד מחלישה את היכולת של המדד הזה לייצג נאמנה את המציאות. קח דוגמה ששוברת את המדד הזה אינדיקטור אחרי אינדיקטור - ארה"ב, מדינה מיליטיריסטית לכל הדעות:
*לוקחים בחשבון את ההוצאות של צבא ארה"ב ומשווים אותו לתוצר, אבל לא עושים שום תיקנון של הנתונים בהתאם לאחוז התוצר הלאומי שמקורו ברווחים על פרוייקטים צבאיים, שמגדילים את התוצר הלאומי בצורה עצומה. ארה"ב גם מגלמת בתוך תקציב הבטחון שלה תמיכה צבאים וכספי סיוע צבאיים שהיא מעניקה למדינות זרות, אבל הכסף שיוצא מהדלת הקדמית נכנס לכיסה בדלת האחורית (כספי סיוע משמשים לרכישות צבאיות מחברות אמריקאיות), מה גם שלא נלקחת בחשבון התרומה העקיפה לכלכלה של ארה"ב שנגזרת משימור האינטרסים האמריקאיים בכל מיני מקומות בעולם בהם היא משקיעה מכספים הבטחון שלה, כמו ישראל או ערב הסעודית.
*כשמשווים את ההוצאה על בטחון להוצאה על בריאות זה גם בעייתי, כי זה נתון וירטואלי. ההוצאה על בריאות לנפש בארה"ב היא הכי גדולה בעולם (ובפער עצום), אבל הרפואה היא רפואה פרטית ואת העלויות מגלגלים על האזרח או חברות הביטוח.
*באשר להשוואה של מספר חיילים ביחס למספר אזרחים, זה מאוד טוב ויפה במספרים מוחלטים כי בארה"ב יש 1.5 מיליון חיילים פעילים ו- 1 מיליון רופאים, מה שכביכול הופך אותה ללא מיליטנטית, לעומת ישראל שמחזיקה יחס קטן בהרבה. אבל, וזה אבל גדול, כמות הרופאים בארה"ב ביחס ל- 1000 איש היא 2.6, לעומת 3.6 בישראל. המדד הזה מתעלם מהנתון הזה ונתונים אחרים.
*כשאתה מודד את מספר הנשקים ביחס לגודל האוכלוסייה אתה שוב במקום מאוד בעייתי, כי אתה מבטל את העניין האיכותי ומודד נטו כמות. האם יש מקום להשוות בין מטוס F-16 (הציר המרכזי של חיל האוויר הישראלי) שעולה משהו כמו 15 מיליון דולר ליחידה ל- B-2 ספיריט שעולה 750 מיליון דולר ליחידה, או F-22 שעולה 150 מיליון דולר ליחידה? מה גם שבמקרה הספציפי הזה ישראל מקבלת רבים מכלי הנשק שלה מכספי הסיוע ולא מוציאה את הכסף בעצמה ומכיסה, אך הכלי נשק האלו נכנסים לסד"כ שהמדד לוקח בחשבון. ארה"ב לעומת זאת "קונה" (מעצמה) את כלי הנשק האלו של ישראל, אך באינדיקטור הזה של המדד הם לא נספרים לזכותה.
ומה אתה מקבל מכל זה? שארה"ב היא מדינה פחות מיליטנטית מיוון, פורטוגל, בולגריה וקפריסין.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
