Frank Serpico כתב:
נועם שחם כתב:
Frank Serpico כתב:
יכול להיות שאיכשהו זה קשור לכך ש המציאות משתנה?
לעיתים, (וגם אני מוצא את עצמי נאלץ לעשות כך) יש צורך לבחון מחדש עמדות שבהן דבקת בעבר לנוכח מציאות דינמית.
לדבוק בעמדות דוגמטיות, בלתי מתפשרות ומקובעות לנוכח מציאות שטופחת על פניך זה כל כך מק"י של 1953.
אנשים משנים את העמדות שלהם מכל מיני סיבות. מן הסתם, גם ה"מציאות" והשינויים בה, משפיעים על עמדות של אנשים. יחד עם זאת, אתה יכול גם לומר שאדם שהעמדות שלו משתנות לפי ה"מציאות", הוא חסר חוט שדרה.
המציאות (ולא ממש הבנתי את משמעות המרכאות הכפולות, אלא אם כן אתה בא לרמוז שהמציאות היא הפכפכה וסובייקטיבית, מה שאני טוען בעצמי) אולי לא השתנתה, היא סתם טפחה על פנינו בעוצמה אדירה של מאות רבות של קילוגרמים של חומר נפץ מעורבב במסמרים.
אני גם לא מבין איך ההערה הזאת שלך מתיישבת עם המשך דבריך:
נועם שחם כתב:
אני מסכים איתך שאדם צריך לבחון תמיד את התפיסות שלו ולבחון את הרלוונטיות שלהן ביחס לשינויים שמתחוללים בחברה, בכלכלה וכו', מצד שני הקצנה ימינה בהרבה מקרים נובעת מתגובה אמוציונאלית ולאו דווקא מניתוח נכון או שקול של המציאות.
אבל ניחא.
ובכל זאת - האם זה אומר שלא צריך מדי פעם לעצור ולבחון את המציאות כפי שהיא כיום ולא כפי שהיא נדמתה לך שלשום, או שלא? האם זה אומר שצריך לעצור מדי פעם ולבחון מחדש את תקפותן של הנחות היסוד ושל העקרונות שליוו אותך משך שנים, או שלא? האם זה אומר שאם השכל הישר (ולא כל בני האדם הם בהמות שפועלים אמוציונלית מהבטן) והניתוח השכלי והרציונלי שערכת עם עצמך מביאים אותך למסקנה לזנוח עקרונות כאלה או אחרים ו"להקשיח" אותם ימינה או לפחות לסייג אותם במידת מה של ריאליזם מפוכח (לעיתים גם ניסיון חיינו מביא אותנו למסקנות כאלה), האם לבטל את הסקת המסקנות השכלית שלך בטענה המגוחכת ש"הקצנה ימינה בהרבה מקרים נובעת מתגובה אמוציונאלית ולאו דווקא מניתוח נכון או שקול של המציאות"? (שתסלח לי, אבל היא מגוחכת מאוד, ובעיקר מאוד-מאוד פטרנליסטית ומתנשאת. שלא לומר מזלזלת ומבטלת), או שלא?
אני אתחיל מהסוף - הטענה לגבי אלימות כגורם הקצנה ימינה עשויה להשמע כטענה מתנשאת, אבל היא לא באה ממקום של התנשאות בכלל. זו פשוט עובדה. כמו שהסברתי קודם - אלימות גוררת הסתגרות, רצון לנקמה ושנאה. וכן, כשאתה מגבש את העמדות שלך, צריך לדעת להתעלות מעל לתחושות הללו.
אני לא טוען שכל אנשי הימין הם אמוציונאליים ובלתי שקולים, יש ביניהם אנשים מאד שכלתנים ומפוכחים, אבל חלק גדול מן ההקצנה בציבור היא על רקע של שנאה ופחד, בזה אין לי שום ספק.
לגבי המינוח "מציאות", קלעת לדעתי. מציאות היא מונח סובייקטיבי לחלוטין. הרי המציאות היא הדרך שבה אנחנו מפרשים את העובדות ולכן אין לנו יכולת להסכים אפילו על המציאות בדרך כלל.
מעבר לכך, ודאי שאדם חייב לעצור ולבחון את תקפות הנחות היסוד שלו. אבל את סט הערכים שאתה מצוייד בו, קצת יותר קשה לשנות, וזה בכלל לא משנה מה תהיה המציאות.