גם לגיא וגם לניסים (באדיבותו של י.ג):
ציטוט:
הרמב"ם קובע שקודם כל בא האונס ("וכיצד דין ישראל ביפת תואר: אחר שיבעלנה ביאה ראשונה, והיא בגיותה–אם קיבלה עליה להיכנס תחת כנפי השכינה, מטבילה לשם גירות מיד. ואם לא קיבלה–תשב בביתו שלושים יום, שנאמר "ובכתה את אביה ואת אימה, ירח ימים" (דברים כא,יג); וכן בוכה על דתה, ואינו מונעה.") יש שם עוד דברים מעניינים מאד, כמו הרצח שלה אם היא לא מוכנה להתגייר.
http://kodesh.snunit.k12.il/i/e508.htmגיא - בהקשר לתגובתך - אני חושב שההבדל בין ביבי הנואף למקרה הנוכחי, הוא שלא ניתן בסיטואציה הקיימת להוציא להורג נואפים, זה לא פיזיבילי, והקריאה לכך תוביל לפגיעה ברב שיצטט את ההלכה הזו ובציבור שלו. מכיוון שהרבנים פרגמטיים ורואים בסופו של דבר ברוה"מ מכשיר להשתמש בו למטרותיהם - אין להם בעיה לתמוך בו. זו לא תמיכה מוסרית, זה עניין פרקטי. יהודים תמכו במשך שנים בכל מיני מלכים גויים אוכלי שרצים כשזה הסתדר להם ואף אחד לא חשב שיש פה בעיה.
לעומת זאת אם ישראל היתה מדינת הלכה ואפשר היה שסנהדרין תדון את ביבי ותקבע את עונשו - בהחלט אני לא רואה מצב שאיזשהו גוף דתי היה תומך בו.
רוצה לומר - היכולת להגשים היא הקובעת את מידת החופש לבטא את המטרה בקרב כהני הדת בזמן נתון. אבל החתירה עצמה למטרה (שהיא מימוש ההלכה) לא יכולה להתבטל, וההלכה עצמה לא יכולה להתבטל עבור יהודי אורתודוקסי קל וחומר עבור רב.
הרב קרים נשאל שאלה הלכתית (ברמה תיאורטית - קרי: מה דעת ההלכה בנושא כזה וכזה) - וענה את האמת. אני אפילו מוכן להאמין לו אם יגיד שלא התכוון שממש בפועל חיילי צה"ל יאנסו שבויות פלסטיניות מחר בבוקר. העניין המרכזי פה - היותר מעניין מבחינתי - הוא ששורש הרע הוא ההלכה היהודית האורתודוקסית. כל עוד הציבור לא יכיר בזה ויבעט בה, היתר הוא עניין של זמן.
עוד יגיע הרגע שבו כוחו של הציבור הדתי-חרדי יהיה חזק מספיק כדי שרבנים יגידו בריש גלי: כן, מותר לאנוס שבויות, ואנחנו מבקשים לעגן את זה בנהלי הצבא. זו המסקנה ההגיונית מתוך שרשרת הטיעונים. זה תהליך ואנחנו כבר בתוכו. המגבלה היא דמוגרפיה ומנדטים - לא משהו שלא יכול להשתנות עוד 20 שנה.