הבלונדיני עם הנעל האדומה כתב:
its-sick כתב:
הלכתי בעמוד 2 וחזרתי ב 5, והלוגיקה העקומה עליה הצבעתי המשיכה ללא הרף.
כן, זה אסון שיש פדופילים וצריך לטפל בהם. כן, צריך לחזק את לימודי הליבה בחינוך החרדי. כן, חייבים להפסיק את אפליית האתיופים.
זה שיש הרבה בעיות זה נכון. זה לא אומר שעד שפותרים אותן לא צריך לפתור את בעיית העישון.
זה שהעישון הוא מפגע זה קונצנזוס במערב וגם בישראל. אין לכם סיכוי לשכנע שזה לא מפגע, כי אנחנו סובלים מהמפגע הזה כל הזמן.
אני לא סובל משחרור הגזים של הקהל בבלומפילד, ולא תשכנעו אותי או אחרים שכן. אני כן סובל מהסיגריות, וכמוני רבים אחרים. אנחנו לא רוצים לסבול, תסבלו אתם מהההפסקה הקצרה בצריכת הסם המסריח שלכם.
זה שאתם מעדיפים שאני אסבול ולא אתם זה ברור, אבל לא תשכנעו אותי שזה באמת עדיף.
הבעיה העיקרית היא כמובן האכיפה. במדינת ישראל יש הרבה חוקים טובים ורובם אינם נאכפים כלל. אני לא רואה סיבה למה העישון יהיה יוצא דופן.
אז הנה, שוב, למענך, הלוגיקה שלי, והפעם אני מקווה שתתמודד איתה: הטענה העיקרית של רודפי-המעשנים היא שזה עושה להם רע להיות ליד מעשנים ואין שום סיבה שיסבלו מזה. אני טוען שטיעון "זה עושה לי רע להיות ליד" תקף לעוד הרבה מאוד מקרים שלגביהם אין לחברה שום כוונה להתערב לא בחקיקה ולא בשום צורה אחרת, זאת משום שהחברה מכירה בכך שהאינטרקציה בין אנשים כוללת לפעמים מידה מסויימת של חיכוכים ואי נעימויות, וכל עוד ישנה מידתיות - היא בוחרת שלא להתערב. המידתיות הזו היא הערך שמופר שוב ושוב ושוב בדיון הזה על ידי האנטי-מעשנים. לא נעים להם, אז תכבו את הסיגריה. לא חשוב אם זה בשלוש בלילה ברחוב שומם, או באצטדיון כדורגל שפתוח לשמיים. לג'וסוס ושות' זה לא נעים - אז זה לא יהיה. בפקודה.
לגבי הטיעון ש"יש להם אלטרנטיבה" או "הם לא חייבים" הדגמתי על ידי הדוגמא של בשר שהרבה דברים שאנחנו עושים שהם מאוד מאוד מזיקים לסביבתנו נתפסים בעינינו כלגיטימים למרות שיש להם אלטרנטיבה.
מכל אלה אני מסיק את המסקנות הבאות:
1. יש להגביל את העישון במידה והוא פוגע באופן לא מידתי בסובבים אותו - נניח בחלל ציבורי סגור (בדואר, במשרד הפנים, במשטרה), או במידה והסיטואציה יוצרת נזק בריאותי מוכח ומשמעותי לסביבה. מוכח ומשמעותי זה כדי לייצר השוואה עם 2.5 מיליון כלי רכב שפולטים חלקיקים נשימים על הפרצוף שלי כל יום כשאני הולך ברחוב.
2. בכל מקרה אחר - אין להגביל עישון.
3. יש לאפשר לאנשים לבחור בחופשיות האם הם מעוניינים להכריז על חלל סגור שברשותם כמותר או אסור לעישון - מכאן יש לבטל את חוק הפאבים לאלתר.
אה, יש הרבה דברים שמפריעים לאחרים. מי מחליט מה מפריע יותר או ליותר אנשים? אתה?
אני מניח שהציבור מחליט. אותו ציבור שנציגיו רוצים להגביל את העישון ושלפי הסקרים כ 70% ממנו תומכים בהגבלות אלו.
אם אתה שואל את הציבור- הציבור טוען שהוא סובל מאד. אתה טוען שהציבור לא באמת סובל מזה כי אתה לא סובל מזה, ושאתה סובל יותר מריחות של גזים ממערכת העיכול. אז קדימה, נראה כמה מהציבור מסכים איתך.
אני סובל מאד, אתה לא סובל. כמוני יש הרבה, יותר מאשר כמוך, כל כך הרבה אנשים סבלם גדול מאד עד כדי כך שזה מגיע לחקיקה בכל העולם המערבי. זה שאתה מסרב להבין את מידת הסבל של הציבור זו בעיה שלך. בשביל זה בדמוקרטיה לא אתה מחליט.
אני גם ברחוב סובל ונאלץ לעבור לצד השני בגלל המסריחים, שהסירחון שלהם גם מעשר שניות נדבק לי לבגדים לכל היום כשכל הריחות האחרים שציינת חולפים מהר. כשאני עם הבת שלי בכלל קשה לי להיות ברחוב כי אני לא רוצה שהיא תפתח אסטמה ואני מזגזג במקומות בלתי אפשריים.
זה פשוט אחד המטרדים הכי גדולים שיש בחיים. אני מתלבט אם להפסיק להגיע לבלומפילד רק בגלל שהסבל מהסיגריות חזק יותר מכל תחושת הנאה שאני מקבל מהמשחק. יש לי חבר שרואה את המשחקים רק בטלויזיה וזאת רק בגלל הסיגריות ביציעים, ואני חושב ללכת בדרכו.
כל המטרדים האחרים עליהם הצבעת הם לצורך וכחנות בלבד. עובדה, רוב האנשים לא מוטרדים מהם כקליפת השום. רובם נובעים מדברים חיוניים בהרבה (אתה באמת לא מבין למה מכוניות יותר חשובות מסיגריות?) מאשר התמכרות נטו שהיא מיותרת לחלוטין, ולכן הם גם ראויים ליתר סבלנות.
למה נרקומני הטבק לא יכולים להסניף את העשן שלהם רק במקומות שמיועדים לכך ולהפסיק להטריד אנשים שסובלים מזה? כי אסור להפריע להם להנות? אני נהנה מאד מסקס אבל אני מחכה עד שאני מגיע למקום פרטי בשביל לעשות את זה. לפעמים זה קשה, אבל ככה דורש החוק כי רוב הציבור לא מעונין שזה ייעשה בפומבי.