גיא האדום כתב:
ואמיר, כלכלה היא כנראה לא "מדע" באותה מידע שפיזיקה היא "מדע". גם רפואה היא לא. בתיאוריה היכולת להכריע בין מחלוקות קיימת גם בכלכלה.
רפואה היא בהחלט מדע.
אם אני רוצה לפרסם מאמר ב New England Journal of Medicine הוא צריך לעבור ביקורת מומחים רצינית ואם לאחר פירסומו איזה חוקר יפריך אותו או ימצא נתונים שסותרים אותו הם הולכים לפרסם תיקון\להוריד את המאמר.
זה לא משהו שקורה בכלכלה, ואפילו אין הסכמה בין כלכלנים אם צריך או אפילו אפשר לעשות את זה.
וזו באמת נקודה חשובה, מדע שואף לקונצנזוס, אתה אף פעם לא מגיע אליו באופן מוחלט, אבל הסיסטמה המדעית מכוונת כולה כדי להגיע לאמת שאנחנו מניחים היא אובייקטיבית, וזה הייתרון העצום שלה - כשאני קורא מאמר בפיזיקה, אני לא צריך לבדוק את הנתונים שלו בעצמי בגלל שאני יודע שיש עשרות או מאות מומחים שעושים את זה בשבילי, וההיסטוריה מלמדת אותנו שאנחנו תמיד נגלה את הפגמים בתאוריות שגויות בסופו של יום.
כל מה שאתה צריך לעשות זה להשוות בין הפיזקאים שטענו שהם הצליחו לעשות היתוך קר והכלכלנים שאמרו שהורדת מיסים לא מורידה את ההכנסות ממיסים ואיך הקהילה האקדמית התיחסה אליהם אחרי שהמציאות לא איששה את התיאוריות שלהם.
בכלכלה זה לא קורה, אם אני רוצה להעלות מיסים אני יכול למצוא כלכלן שיגיד לי שזה רעיון טוב ואם אני רוצה להוריד אותם אני יכול למצוא אחר שיתמוך במהלך הזה, הדיספלינה הזו מדברת בלי שום סמכות פרט לזו של הדובר, וכמו שכבר כתבתי, האנשים הכי חכמים בהיסטוריה של העולם עשו שגיאות מטורפות.
גיא האדום כתב:
הבעייה בכלכלה, כמו ברפואה, היא שהעולם מורכב מידי ולכן, מבחינה פרקטית (ולא תיאורטית) מאוד קשה להפריך בצורה מוחלטת תיאוריות כאלו או אחרות (או לחלופין להוכיח באופן שאינו שנוי במחלוקת תיאוריה כזאת או אחרת). יש הרבה מאוד כוחות שמושכים להרבה מאוד כיוונים ולכן הניסויים כמעט לעולם לא נקיים ותיאוריות, גם לא פופולריות, בדר"כ יכולות למצוא נתון כזה או אחר שמאפשר את קיומן. האמת שלא צריך להגיע לתחום מלוכלך כמו רפואה. גם בתחום יותר מדעי כמו מדעי כדה"א, מבחינה פרקטית, מאוד קשה להכריע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, איזה תיאוריה היא נכונה.
רשימה (מאד מאד מאד מאד חלקית) של דברים יותר מורכבים מ"הכלכלה" -
- המודל הסטנדרטי.
- המח.
- אבולוציה.
- מכניקה סטטיסטית.
אם אנחנו יכולים לבנות תיאוריות על המפץ הגדול ועל חלקיקים שהם בלתי נראים באופן מתמטי וגם לבנות ניסוים שיפריכו או יאוששו את התיאוריות הנ"ל, אנחנו יכולים גם לבדוק את הטענה שהממשלה צריכה להיות בגרעון תקציבי בזמן מיתון, למתטיקה יש באמת כלים נהדרים בתחום.
ובסופו של יום, יש פה שאלה של אלטרנטיבות, אין הוכחה מדעית שהשיטה המדעית היא אידאלית (יש "הוכחות" פילוספיות, אבל בוא לא נכנס לזה) מה שיש לנו זה ההיסטוריה של המתודולוגיה ואת התוצאות שלה - איך דברים כמו פרקסולוגיה עזרו למין האנושי?
איזה תגליות חשובות יצאו לנו מזה?
ואני מקווה שאני לא צריך להגן על הרקורד של הסיסטמה המדעית. גיא האדום כתב:
ולבסוף, אם מדברים על "איך מנהלים מדינה" אז אתה בטח יודע שאנשים עם השכלה פורמלית ביחב"ל או במשפטים ואפילו במדעי המדינה זוכים בדר"כ ליחס מועדף בניהול ההיבטים האלו של המדינה שלהם. זה נכון עוד יותר בארה"ב. אף אחד מהתחומים האלו הוא לא מדע. העובדה שיחב"ל אפילו לא קרובים ללהיות מדע לפי ההגדרות האלו אומרת שלא צריך להעדיף אנשים עם השכלה בתחום בשרות המדינה, caeteris paribus.
אתה חושב שהקטע הזה של לבחור בעיקר עורכי דין לקונגרס עובד טוב בארה"ב?
באמת?
ועוד פעם, אני לא אומר שכל דבר צריך להיות מדע, אני אומר שכלכלה יכול להפוך לכזה ואני חושב שאנחנו נקבל תוצאות הרבה יותר ממנו אם נעשה את זה.
יש לא מעט כלכלנים שעובדים ככה כבר היום, הבעיה לדעתי היא באקדמיה.
עריכה: רק רציתי להוסיף שאני מסכים ב 100% אם שאר הדברים בהודעה שלך.