אמיר ונונו כתב:
יתור,
אני מקבל, גם אם בצער רב, את העובדה שבעולם הכדורגל של היום קבוצה שרוצה הישגים צריכה בעלים שמבין בעסקים וחושב במונחי תועלת.
ודאי שאני מקבל את העובדה שלבעלים ולקהל יש אינטרב משותף בהצלחת הקבוצה. אם זכור לך, כתבתי בנושא הזה בראשית ימי טביב בקבוצה, ואיחלתי לו שיצליח להרוויח כסף וכבוד תוך שהוא מספק לנו שמחה והישגים.
פרנק העלה פה את הסיבה שאידיליה כזו אינה מתקיימת בפועל: טביב רוצה כבוד והכרה, ולצורך זה ההישגיות של הקבוצה היא משנית. למעשה, בעולם "תקשורת הספורט" הישראלי, שבו נותנים הרבה יותר מקום לאכזבות מאשר להצלחות, ייתכן שניהול קבוצה שאינה עומדת בציפיות מועיל לו יותר.
העובדה היא שהקבוצה אינה מנוהלת באופן שקרוב להיות מוצלח, בשום פן של מלאכת הניהול. העובדה היא שהנהלת המועדון אינה נותנת אפילו את מינימום היחס הנדרש לקהל שאינו צריך להוכיח את נאמנותו, ויוצאת נגד הקהל רק כדי לשרת אינטרסים זמניים וקצרי מועד.
ולגבי הסעיף השלישי, הייתי מעדיף שפה גבוהה יותר במחאה, אבל זו השפה הנהוגה בכדורגל. אם כבר, אפשר להעריך את האיפוק של אוהדים שלא ירדו נמוך יותר, כפי שראינו במקומות אחרים.
אני חושב שאתה טועה, ובכלל שיש ניסיון מוגזם לספק הסברים שלעיתים נשמעים קצת מופרכים.
לדעתי לטיב יש אינטרס שהקבוצה תצליח בתוך מערכת התניות שהוא הגדיר לעצמו (אלה הן האמונות שלו לגבי הדרך הנכונה לנהל את קבוצה).
הבעיה היא נוראה פשוט אך כנראה בלתי פתירה- הוא פשוט מנהל גרוע, עם סגנון נוראי (בוודאי בכל הנוגע לאנשים), ראייה צרה ואטימות חריגה אפילו בסטנדרטים של בעלי קבוצות כדורגל. בקיצור, נפלנו על בן אדם אטום וחסר מושג שמזיק בלי שהוא יכול לשלוט בזה. שילוב קטלני.
לגבי המחאה- אני חושב שכל המנשרים פרוספקטים וכו' זו לא הדרך, אלא צריך להתמקד בנושאים ספציפיים שבהם טביב חוטא ולהפגין באופן עקבי.
צריך לזכור שצריך לשכנע את מי שחושב אחרת. כל עוד המחאה תהיה לגופו של אדם- יהיה קשה לשכנע.
כשהמחאה תהיה לגופה של התנהלות- יהיה יותר קל.
מאחר ובני אדם הם יצורים מוגבלים, צריך להתמקד במספק מצומצם שלנושאים ולחזור עליהם כמו מנטרה.
אנשים חושבים שאנחנו בריצת 100 מטר. זהו שלא. זה מרתון.
כל עוד פואד והחבר'ה יהיו בפוזה של "אנחנו נעשה מה שאנחנו חושבים ושכל אחד יעשה מה שהוא חושב", אנחנו בבעיה.
למחאה אפקטיבית צריך מנהיגות