ביקור באליאנץ ארינה מגלה כי ההבדל בין ההתאחדות של לוזון לבונדסליגה, הוא בדיוק כמו ההבדל בין מדינה חשוכה למדינה אירופית מתקדמתבן קפלן
1. לאליאנץ ארינה יכול האוהד הממוצע להגיע עשר דקות לפני פתיחת המשחק. הוא יספיק לעבור חיפוש על גופו, להחתים את הכרטיס במכונה המשוכללת, ללגום בירה בווארית מעולה, לנשנש חטיף שוקולד או נקניקייה, לקפץ בעשרות מדרגות עד ליציע שלו, להיכנס פנימה ולהתיישב במקום המסומן בכרטיס. אם לא יתמהמה יותר מדי הוא יוכל אפילו ליהנות מהצגת השחקנים.
ביציעי האליאנץ ארינה, כמו גם ביציעי כל קבוצות הבונדסליגה, תמצאו המוני נשים, ואלפי ילדים שעבורם הגעה למגרש איננה רק פעולה של תמיכה בקבוצתם האהודה, אלא דרך חיים של ממש. והם מגיעים למגרשים כי מדובר במקום תרבותי, נוח ומלטף, שבו אתה מרגיש כמו אדם מערבי ולא כמו בהמה ממוצעת שהוכנסה למכלאה ועוד נאלצה לשלם על כך מחיר מופקע.
מעבר לעובדה שהמשחק שבו צפיתי, בין באיירן מינכן להרטה ברלין, היה חוויה מדהימה, גם עבור אשתי, שכלל לא אוהבת כדורגל, הוא הבהיר, שוב, את קסמו של הכדורגל הגרמני. את הסיבה שהבונדסליגה היא הליגה בעלת ממוצע הקהל הגבוה באירופה, המתקנים הטובים ביותר והתנאים האופטימליים עבור האוהדים.
הבונדסליגה היא כיף לא רק בגלל שמנהלים אותה אנשים רציניים ומתקדמים, ולא אבי לוזון ושטרן חלובה, אלא משום שהיא מבינה משהו שהלוזונים, הטביבים והאזגים לא יבינו לעולם, כי זה פשוט לא מעניין אותם — הליגה הגרמנית מצליחה כי היא ליגה של אוהדים, של קהילה. כי היא מתנהלת לאורו של חוק ה־50 אחוז פלוס אחד, שקובע כי כל קבוצות הכדורגל בגרמניה נשלטות על ידי ציבור האוהדים, ובעל הון לעולם לא יוכל לקבל שליטה מלאה בקבוצה.
הגישה הזו גורמת להסתכלות נבונה שלפיה האוהד הוא הבסיס של הקבוצה. הוא בעלים וגם צרכן, ויש להתייחס אליו בהתאם. לכן מחירי הכרטיסים סבירים יחסית לאירופה, גם מחירי המרצ'נדייס, וזו גם הסיבה שבכל צעד שלך באליאנץ ארינה אתה חש בחיבוק אוהב של המועדון, שרוצה שתרגיש נוח כדי שתחזור שוב בפעם הבאה שתזדמן לאזור.
בישראל, לעומת זאת, ההתייחסות לאוהדים היא כאל מאגר כספים שיש לסחוט ממנו כמה שיותר וכמובן, להעניק עבור הכסף הטוב את התמורה המינימלית. הלוזונים והחלובות לעד יעדיפו את טובת החבר טביב על פני האוהדים שמחזיקים את הקבוצה שלו. הם יגנו לנצח על הבעלים ויתעמתו חזיתית עם האוהדים. כי ההבדל בין ההתאחדות לכדורגל של לוזון לבונדסליגה הוא בדיוק כמו ההבדל בין מדינה חשוכה ונבערת למדינה אירופית מתקדמת. בדיוק כמו ההבדל בין חונטה שדואגת לעצמה, לשלטון מערבי שדואג קודם כול לציבור.
2. וכמה אירוני שעל המושב שמולי התנוססה לה מדבקה שבה נראה אוהד כדורגל כשהוא בועט בקריקטורה של אדולף היטלר, ועליה כתוב "בועטים את הפשיזם מהמגרש".
כשחזרתי למלון ונכנסתי לאינטרנט, ראיתי שכמה מנוולים אדומים ציירו צלבי קרס ואמרות שטנה בבלומפילד. אירוני ועצוב.
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4139688,00.htmlבן קפלן
