פורום השדים האדומים

אני מנסה, ואשמח אם תיענו (ותחסכו ממני תגובות רוויות קללות), ליצור כאן דיון רציני ומפוכח, על המצב שנוצר בין האוהדים לשחקנים.
אני מבין, וגם שותף, לכל רגשות הזעם על התבוסה הכואבת בדרבי.
אבל, כרגע יש קבוצה שנקראת 'הפועל תל אביב', ואתמול, למעלה מ-1,000 איש ליוו אותה למשחק החוץ באשדוד.
מצד אחד, הקהל שר, וכאילו מעודד.
מצד שני, אין חיבור בין הקהל לשחקנים, ועיקר החיבור הוא קללות. לפני המשחק, במהלכו ובסופו.
גם כשהשחקנים מתאמצים ורוצים, הם סופגים קללות. גם כשהם מנצחים, ומחפשים את אהבת הקהל, הם מקבלים "השחקנים יא בני זונות".
המצב הזה פוגע במוטיבציה של השחקנים. רואים שיש שחקנים שרוצים להתחבר לקהל, ולשאוב ממנו אנרגיות (למשל: עומרי אלטמן, אביחי ובן רייכרט), אבל הקהל דוחה אותם.
יותר מכך, שחקנים שהקהל לא אוהב (ורטה, שיש, דגני) סופגים קללות וקריאות בוז ברמה שכבר מקשה עליהם לתפקד (ובבקשה, תחסכו ממני את התגובות על הרמה שלהם. אני יודע).
נכון ששחקנים משחקים עבור משכורת, ומשכורת יפה מאוד בדר"כ, אבל קשה לשחק כשאתה יודע שהקהל שלך שונא אותך, ורק מחכה שתעשה טעות.
התוצאה היא מין גלגל כזה, שבו הקבוצה חלשה -> הקהל מחליש -> הקבוצה חלשה יותר וכן הלאה.
צריך לחשוב איך קוטעים את הגלגל הזה, שלא משרת אף אחד. אולי רק את אלה מבינינו שרוצים להביא את הקבוצה לפירוק.
אז בהנחה שאנו לא רוצים להביא את הקבוצה לירידת ליגה ולפירוק, מה ניתן לעשות כדי לקטוע את המעגל הזה?

אני מסכים שקללות לא עוזרות לשחקנים חסרי ביטחון להשתפר,
אבל יש שחקנים שלא חוסר הביטחון בולט אצלם, אלא החוצפה והזלזול.
דגני ושיש זו דוגמא מצוינת לשחקנים שעל הזין שלהם.
שיש למשל, מרשה לעצמו להרים ליציע, פעם אחר פעם, להעיף שוט מ-35 מטר שהכדור קופץ. זה לא דוגמא לחוסר ביטחון, אלא חוצפה.
דגני למשל, מאבד כל משחק 3 כדורים לגול, ואתמול כשראה כדור ארוך בדרך ליריב, העביר לריצה קלה, וקיבלנו גול לפרצוף.

שחקן כמו עופר ורטה אסור לקלל, כי הוא לא עושה דברים מזלזול, הוא פשוט שחקן גרוע, והקללות הופכות אותו לעוד יותר גרוע.

אבל מספיק להיות יפי נפש, יש פה חבורה של שחקנים שלוקחים 150 אלף דולר לעונה, ומשחקים ברמה של 30 אלף.
אני מבין שהמאמן והמנג'ר לא יודעים לטפל בנושא הזה, אז אולי הקהל יצליח.

יש כתובת אחת לקטסטרופה המקצועית במועדון הזה, והיא לא השחקנים, היא מי שבנה את הקבוצה ונטש אותה כמו פחדן כבר במחזור החמישי.

אין שום טעם בלקלל את השחקנים, זה לא יגרום להם לשחק יותר טוב. יש בעיה של אימון וקבלת החלטות, יש בעיה של מוראל ויש בעיה של בטחון. כל הטענות כאילו שחקן כזה או אחר מזלזל, הן קשקוש.

דגני זה שחקן שלא סופר אותנו ממילימטר,לא אכפת לו מהקבוצה בכלל.זה גולים של ליגה ב.הבן אדם ממשיך בהתמדה להרוס לנו את החיים.רק להזכר בכמה רגעי שפל הוא גרם לנו..
כל קהל אחר,כל קהל,בטח בארץ,היה מתייאש מזמן.האוהדים שלנו צריכים לקבל מדליה על הכמויות והתמיכה שאנחנו נותנים להם אחרי ההשפלות ב4 השנים האחרונות.

קוראים לזה משבר אמון.
הקהל שהיה הכי מלטף בליגה הפסיק ללטף, קהל שבשנה שעברה לא העז לקלל את השחקנים ורק ניסה להרים אותם הפסיק לעשות את זה.
יש פה פרדוקס, מצד אחד יש אוהדי הפועל רבים שמאמינים שהתפקיד שלנו כקהל לתמוך בכל מצב(אני נמנה עליהם), מהצד השני יש חלקים הולכים ומתרחבים בקהל שמאמינים שהשחקנים מנצלים את הסיטואציה הזאת ומרשים לעצמם לוותר או לזלזל כי אנחנו תמיד שם לתמוך אחרי כישלונות וביזיונות, אני מודה שגם אני שמחשיב את עצמי לאחד שיהיה קשה מאוד לגרום לו לשרוק בוז או לקלל שחקן של הפועל מתחיל לחשוב שנדרשת פה הפגנת כוח מול השחקנים והמועדון, שאולי הם באמת לא מבינים כמה אנחנו סובלים כי הם מרשים לעצמם לוותר.
מהמעגל הזה שאתה מדבר עליו בהודעת הפתיחה אפשר לצאת בטווח הקצר ע"י סדרת ניצחונות הירואיים וכנראה לא אפשרית ולגבי הטווח הארוך נדרשת חשיבה קצת יותר מעמיקה מהסיבה הפשוטה שסף השבירה יישאר נמוך גם אחרי סדרת נצחונות הירואיים(שכנראה לא תקרה).

הדרבי טרף את כל הקלפים, אם היינו מפסידים בתוצאה מינימלית כמו בדרבים בשנים האחרונות הכל היה ממשיך אותו דבר, מפסידים מוחאים כפיים לשחקנים, גונבים פה ושם ניצחון והכל בסדר.
אחרי הדרבי השחקנים צריכים לעשות כל כך הרבה בשביל להחזיר את האמון של הקהל וזה גם בספק יעזור כי כמו שאמרו פה, סף השבירה של הקהל נמוך מאי פעם ואחרי כל הפסד אתה תשמע קללות לשחקנים.

אחריי הדרבי נגמרו הליטופים וההבנה (לדעתי זה אפילו הגיע בשלב מאוחר יותר,למשל שהפסדנו לחיפה ב08/09 עם משחק פיק הברכיים המפורסם לא היה צריך להיות מחיאות כפיים לשחקנים אחריי המשחק) הרגלנו את הסמרטוטים האלו לטוב ושהכל בסדר לא משנה מה יקרה והם כנראה התבלבלו.
אני פשוט לא מסוגל לבוא ולראות אותם משחקים כדורגל גם אם הם ישחקו 2 דקות מהבית שלי.
אבל שחקנים כמו שיש ודגני שזורקים זין על הקבוצה ובמיוחד ניקוליץ מגיע להם קללות

לוגיקה של ילדים בני 3. "מגיע להם קללות".

מגיע להם שהאוטובוס יתהפך

אחרי הדרבי הגיע להם שלא נשיר או נמלא כפיים. אחרי אשקלון היה נכון הקללות והבוז כדי להראות להם שזה לא עבר ככה ולא שכחנו בגלל איזה נצחון מסכן. נגד הפועל חיפה שרו "הדרבי מעל הכל" וזה היה בול. אבל הבעיה שהבוז אחרי אשקלון (שהיה נכון ובא להראות שאנחנו לא סמרטוטים שככה מוותרים על העקרונות שלנו) נתן פתח לכל האוהדים שתמיד רצו לקלל בהפסדים, לקלל מתי שבא להם. אתמול זה היה לא נכון. גם אחרי כפר סבא היה מיותר לקלל בסוף. 10 אחוז מהשרים "השחקנים בני זונות" באמת עושים את זה מעיקרון מסויים, השאר זה עדר שתמיד חיכו לרגע שיוכלו לקלל בכל הפסד או אחרי כל פעולה לא טובה של שחקן. הפתח הזה רע ומסוכן מאד.. לא רחוק היום שנהייה כמו ביתר שאחרי 3 הפסדים לא שרים ומקללים את השחקנים כל המשחק.

יתהפך זה עדין.


אגב בית"ר, פוצצו את האימון ועשו בלאגן כמו שצריך ובמשחק הבא צברו 3 נק' מול קבוצה שאנחנו יכולים לחלום על להוציא ממנה תיקו.

זה מה שהקהל אוהב לעשות, לפטר מאמנים, לקלל הנהלות ולהחליף שחקנים. זה הקהל שלנו,תראה כמה מהם הוחלפו ב5 שנים האחרנות. הדבר היחידי שלא השתנה ורק הסריח עוד יותר זה הקהל.
עד שלא יגיע למועדון איזה בעל בית עשיר שלא שם זין על הקהל ויעשה מה שהוא רוצה (לא יקרה בחיים כי איזה בן אדם חכם רוצה הפגנות ליד הבית ?) שום דבר לא ישתנה.

איזה מאמן הלך הביתה בגלל הקהל תזכיר לי? הקהל הכי מלטף שיש. אם אלו היו אוהדי ביתר אני בטוח שהאשפה שעל הדשא היו מנסים יותר ובאמת אבל באמת הסמרטוט גוטמן לא היה נשאר כאן לדקה אחת. היו מוציאים לו את הנשמה עד שהוא היה מתפטר בעצמו. אבל זה הקהל של הפועל. סלחן ושוכח צי'ק צ'אק דברים.

קורלציה בין הקהל לבין ההנהלה כשאין לראש מושג מה הוא עושה ככה זה נראה.
הפועל תל אביב מאבדת זהות בתהליך, פעם היו נלחמים פה על שטויות כמו הדגל של מייצגים, באים כל הבננות עם האידיאולוגיה בשקל ומיד אחר כך תגובה גורפת מהאולטראס לכאן ולכאן אם אהבת את זה וגם אם לא.
אפילו לשיר שואה היה אכפת לאנשים באופן עקרוני כי זה היה חשוב להם על הזהות של קהל ליברלי או קהל ערכי.
היום כל אחד שיעשה מה בא לו וזהו, כן עד כדי כך לא אכפת לאף אחד יותר.

אותו דבר לגבי בחירת מאמן או בחירת שחקנים - אין אידיאולוגיה, כשהיה את קשטן אז הוא בחר את השחקנים המעצבנים שלו שיעשו את ה1-0 קטן ויעבדו בשבילו מהתחלה עד הסוף וכל מי שהיה בא לראות את הקבוצה היה יודע 1-0. אח"כ בא לוזון אף אחד לא יודע מה הוא רצה הביאו שחקנים מכל מקום - כישלון.
גוטמן הגיע, הבין שהוא רוצה לשקם קבוצה עם בסיס מסויים ולהוסיף לה אלמנטים של טכניקה מהצד (טלקייסקי) והנהגה מאחורה (טופו) עם 2 שחקנים שינינו עונה שלמה עד לרמת שהאלופה הפסידה לנו בצדק בבלומפילד 3-1 במשחק ההכתרה שלהם.
גוטמן ב08/09 עם הכסף הצליח לבנות את הקבוצה שהוא ראה ומי שהוסיף לו את מה שהיה חסר זה אלי טביב (עם כל הצער) שנה לפני כניסתו הרשמית ובדאבל.
בגדול מאז כל פעם הפועל תל אביב נותנת את המושכות למאמן אחר שמקבל קרדיט מפה עד הודעה חדשה בלי להחליט על אידיאולוגיה או להבין איזה שחקנים אתה רוצה שבכלל מתאימים למועדון (דוגמאת חן עזרא שצרחתי פה כל הקיץ).

אם אנחנו רוצים שמשהו ישתנה כדאי מאוד שיתחילו ממועדון כדורגל - לא על ידי יועצי אחיטופל שעסוקים בסטאז' (גוטמן לא מנהל מקצועי ואין לו ידע כזה) ולא ספרדים שלא נגעו בכדורגל הישראלי מעולם ומצפים מהם לקחת אליפות.
צריך להשקיע כסף קודם כל בבניית מערכת היררכית - כזאת שלא תלויה בסוג המאמן או האופי שלו, ממש לא, זה מה שהפועל תל אביב צריכה להכתיב בין אם זה 1-0 או כמו שום 4-3, לילה טוב חלומות ורודים.



***להבדיל מכדורגל אני לא יכול לתת ביקורת על קהל או אולטראסים כאלה ואחרים רק את ההרגשה ליציע היום לעומת העשור הקודם...

הקהל זה הדבר האחרוןש אפשר להאשים בקבוצה. אני קורא בשבוע האחרון על מחאות בביתר ובמכבי (!!) בזמן שהיינו במצבים כמו שלהם בחיים לא היה יחס כזה, רק עכשיו במשבר כזה.

התבוסה בדרבי בעיני היא בין היתר באשמת הקהל שלא יתעורר מוקדם יותר. הכתובת היתה על הקיר. השחקנים מתחילת העונה שיחקו בחוסר חשק וביזו את הקבוצה. למרות זאת בסיום המשחק עודדו אותם ומחאו להם כפיים. וכמו כל עונה עד שלא מפסידים בדרבי הקהל לא מתעורר.

לעודד את השחקנים אחרי הפסד זה נהדר, במידה והם באמת השקיעו ונתנו הכל. לא בצורה עיוורת כמו שהקהל שלנו אוהב לעשות. במקרה שלנו העונה שהם עושים טובה שהם משחקים, מגיע להם לקבל בראש אפילו בצורה יותר אגרסיבית מהקהל.