אחד עם כיפה כתב:
אשכול מעניין.
בנוגע לחורים בעלילה של התנ"ך:
נכון, הם קיימים, אך, זה לא אומר שמשמעות כל חור היא סתירת התנ"ך.
לעיתים, דווקא חורים בעלילה נותנים מקום לפרשנויות אחרות להכנס, ולהאיר את התנ"ך באור חדש.
לדוגמא, אחת מהנקודות המרכזיות שביקורת המקרא התייחסה אליה היא סיפור בריאתו הכפול של האדם.
עד שהגיע הרב סולביצ'ייק ופירש בפירוש מקסים את החלוקה (בספרו, איש האמונה הבודד) העולם הדתי היה נבוך מהכפילות שביקורת המקרא הצביעה עליה. היום כמעט כל רב מבחין בין שני סוגי אדם על-פי הפרשייה ושם את הפרשה הכפולה שלבריאת האדם כיסוד אמוני.
כלומר, השאלות של ביקורת המקרא ודומיהם הן שאלות קשות, אנשי ביקורת המקרא מעירים נקודות נכונות, אך, הם גם קופצים מהר מידי למסקנות בצורה קלה מדי. השאלות לא הורסות אם שואלים אותן נכון ומשתדלים להבין שוב, ושוב, ושוב. (לא מאלצים, לא אונסים את הכתוב ולא מסמנים את המטרה אחרי שירו את החץ). ולפעמים גם נשארים בשאלה, כי באמת יש דברים שאנחנו לא יודעים (תקראו לזה "נסתרות דרכי ה'" או ענווה, מה שבא לכם).
לפי דעתי עדיף להישאר בשאלה אמתית מאשר באמונה מזויפת, אך, זה לא אומר שהשאלה מובילה לנטישת הדת או לעקירת כל התנ"ך.
בנוגע לסתירות עם המציאות של עולם המדע של ימיני- עם כל הבעיות הקטנות (ארנבת, קצוי הארץ), אני לא רואה סתירה ממשית שהופכת את התנ"ך ללא רלוונטי או כמסתמך על עובדות שלא נכונות יותר.
עד שנות ה50 של המאה הקודמת הייתה סתירה בתנ"ך בנוגע לבריאת האדם שאף אחד לא שם לב אליה, עד שבא הרב סולוביצ'יק ונתן לה באור?
בכל מקרה אני חושב שהתעסקות בקטנות כמו סתירות בספר של דת מסוימת לא יוביל אותנו לשום מקום. זה נחמד בתור אניקדוטה לדעת שהדתיים צריכים להמציא עוד ועוד תירוצים ככל שהמדע מתקדם. למעשה הבעיה האמיתית היא בבסיס, בכמות האקסיומות שצריך בן אדם דתי להאמין בהם רק כדי להתחיל לקיים את המצווה הראשונה. מקיום האל, אין סופיותו, נצחיותו, השגחה פרטית, יהדותו/איסלמיותו/נצרותו (מחק את המיותר) ועוד ועוד. אז איזו סתירה בפסוק, זה שכותב התנ"ך חשב שהעולם לא ממש עגול זה ירידה לרזולוציה לא רלבנטית...
בכל מקרה אם נודה על האמת, יש קשר מוכח בין סגירות קוגניטיבית לחזרה בתשובה (ופתיחות קוגניטיבית לחזרה בשאלה),
מי שלא מוכן לשאול שאלות אמיתיות על החיים, מי שלא מוכן לפקוח את העיניים שלו ישאר עם האמונה הדתית שלו וכל עוד הוא לא רוצה לכפות עלי את דעתו או לנסות לשכנע אותי כמו רומאריו ושאר מסיונרים אין לי ולו דבר נגדו. אם זה מה שעושה לוטוב, מי אני שיפריע לאנשים באושר שלהם.
וגם מי ששואל שאלות אמיתיות על החיים ומוכן לפקוח את העיניים שלו יכול להשאר עם האמונה הדתית שלו.
שאלות לא שוות חזרה בשאלה.