פורום השדים האדומים

צק לפקודת העורך דין ולא לפקודתו ורשימה של 19 התניות.

המשתמש סימרוטיץ
אם תלך לקנות מכונית בודאי תבקש לבדוק שהיא לא מעוקלת נכון?
מה רצית שטביב ישלם על משהו מעוקל ואחר כך ישלם עוד פעם למי שעיקל
נכון שהוא היה יכול לעשות זאת בדרך יותר מתוחכמת אבל בכל זאת
חוץ מזה אם הראל מערער על זכיית טביב בבמבי היה עליו להחזיר את הצ׳ק של טביב ביחד עם צ׳ק שלו
זה לא נעשה בגלל שאין לו כסף והוא התכוון לממן את ההצעה שלו מקופת המועדון
ואחרי כל זה יש כאן אנשים שעדיין תומכים בו
באמת שאין גבול לטיפשות

שימות כבר !!!!!!!!!!!!!! (אחד מהם)

http://www.globes.co.il/news/article.as ... 1000647110
אהבה זה כואב
הרגשות הכל כך עמוקים שיש להראל כלפי הפועל ת"א לא ממש התיישרו עם חוסר האחריות שהפגין כלפי המועדון.
הראל הוא זה שהכניס להפועל איש עם מניעים ברורים כמו טביב; הוא זה שהסתכסך עם טביב וגרם לפגיעה מקצועית בקבוצה; הוא זה שניסה לרכוש את "אהובתו" עבור קצת פחות מנזיד עדשים

אף אחד לא באמת יודע ממה מתפרנס אלי טביב. יש לו איזה גן אירועים שבו הוא שותף ביחד עם איתן ספיר. יש גם כל מיני שברי דיווחים על חנויות למוצרי חוף בפלורידה. את דרכו להפועל הוא עשה דרך קומבינה. הוא הוזכר כמי שכבר בודק את השטח בבית"ר ירושלים אחרי שיגמור את הרומן בהפועל. אם יעקב שחר הוא צד אחד של הסקאלה, טביב נמצא מבחינת התקשורת בצד השני. משהו שם פשוט לא מריח טוב.
לזלזול בטביב כאיש עסקים וחוסר הבנתו את המטרייה הספורטיבית מחוץ למדינת כפר סבא, נוסף אחד הסיפורים המשעשעים בתקופה האחרונה, כאשר מינה לדוברו דווקא את דורון ג'מצ'י. מי שממנה מכביסט לדוברו בהפועל ת"א לא יכול כמובן להפוך לבעלים של המועדון.
אל מול חומות ההגנה התקשורתית שבנה לעצמו מוני הראל ב"ידיעות אחרונות" דרך כתבי חצר, טביב היה בסך הכל "מי שבא לעשות סיבוב קצר על הפועל". הוא היה הצד הרע והמכוער. ומי שללא ספק היה אמור למצוא את עצמו מוקא החוצה מהקבוצה בסיום ה"במבי" מול הראל.
תודו שסוף הסיפור די מרתק: מוכר בגדי הים ממיאמי פתח את המעטפה והוציא משם במבי קטן. כל כך קטן עד שנאלץ לקום מ"תשישותו מהעיסוק בהפועל", ולקחת על עצמו את המועדון בפול-טיים.
***
דבר אחד עיקרי עולה מהסיפור של הראל-טביב: כוחה של תקשורת הספורט לנהל את ההצגה ולקבוע מציאות. מציאות שבמקרה הזה עלתה להראל בבעלות. שרון בורנשטיין כתב כאן השבוע על הספין התקשורתי המבריק של טביב ב"במבי" ("מי הבוס?", 17.5.2011). קשה לדעת בדיוק עד כמה תכנן טביב לפרטי פרטים את הספין. אם כל המהלכים שלו היו עד כדי כך מתוכננים, יש להאמין כי יורשו של גארי קספרוב מסתתר במתחם וולפסון.

אבל בסופו של דבר, זו באמת היתה היכולת של טביב להבין לאן נע גל המומנטום התקשורתי, ולראות שהראל יושב עליו חזק. טביב באמת גרם להראל להאמין שהוא אכן התעייף. שהוא לא רוצה את זה יותר. ברגע שהראל הודיע כי הוא מתכוון אוטוטו להוציא את ה"במבי" לדרך, הקרקע התקשורתית לנפילתו כבר הוכשרה: קשה היה למצוא חובב ספורט שהאמין כי הקבוצה תלך לצד "הלא נכון". אבל מילא חובבי הספורט. הבעיה היתה שהראל נפל למלכודת התקשורתית, ובגלל חוסר הקומוניקציה המוחלט עם טביב, לא יכול היה לדעת מה טביב רוצה באמת. ככה הוא מצא את עצמו מחוץ לקבוצה שכל כך אהב, אחרי שמרוב אהבה ניסה לרכוש אותה בפחות מנזיד עדשים.
את הכוח של התקשורת בסכסוכים עסקיים ראינו לא מכבר מכיוון אחר, בסכסוך על הבעלות במכבי ת"א כדורסל. אז היה זה הרעש התקשורתי הפרוע שרענן כץ ניצל לטובתו, והרצון במכבי ת"א להשתיק את הרעש הזה, שהביא את דייויד פדרמן ואנשי מכבי לתת לכץ הרבה מעל השווי הריאלי של המועדון רק כדי שמחול השדים ייפסק.
***
הראל באמת אוהב את הפועל. אבל אהבתו לקבוצה לא מתיישרת עם האחריות שלו כבעלים. הוא, שקיבל את הקבוצה כמנדט מסמי סגול ומשה תאומים, היה זה שבעצמו הכניס אליה כשותף את אלי טביב, איש שמניעיו לא ברורים; הוא זה שבאופן מודע נכנס עם אותו טביב לסכסוך שאין ממנו דרך חזרה, שפגע מהותית בסיכוי של הקבוצה להתמודד העונה על אליפות; אחר כך הגיע חוסר היכולת לקרוא את השטח, להיות סבלני ב"במבי" ולתת לטביב "העייף" למצמץ ראשון.
ב"במבי", נפל הראל בפח מתמטי פשוט: אם הקבוצה נמצאת ביתרות זכות כל כך גדולות בבקרה, ואם היא עשתה עונת שיא כלכלית בכדורגל הישראלי ועוד בדרך למכירת שחקנים בסכומי עתק, אז למה לנסות לקנות קבוצה כזאת לפי שווי מצחיק של 3.5 מיליון דולר? האם, לשיטתו של הראל, דגלאס דה סילבה שנמכר בינואר לזלצבורג עבור קצת יותר כסף, שווה לבדו יותר כסף מכל המותג הזה שנקרא הפועל ת"א?
***
עניין הכסף שהפיל את הראל בפח מציג בעיה נוספת סביב מכירה של קבוצת ספורט, בעיקר כשנכנסים להליך מורכב כמו "במבי". מאחר שלקבוצות ספורט בארץ אין שווי אמיתי, כי אין להן נכסים פיזיים (אצטדיונים בבעלותן וכו'), כל מה שנשאר זה הניסיון לאמוד את השווי או את פוטנציאל ההכנסות. אבל גם כאן אין שום סיכוי לעשות את זה: עונה עם ליגת אלופות שווה אמנם הכנסה שנתית של קרוב ל-100 מיליון שקל ורווח תפעולי נדיר במונחים ישראלים, אבל ההיסטוריה הקצרה מראה שכניסה לליגת האלופות היא אירוע כמעט חד-פעמי, ובמצב רגיל, הפוטנציאל מסתכם בעונה שמסתיימת במינוס נוראי. שום שמאי לא יוכל להגיד לך כמה שווה הקבוצה או כמה היא תהיה שווה בעוד חמש שעות. מוניטין? מה זה בכלל.
מאחר שאין מחיר אמיתי לצרה הזאת שנקראת מועדון כדורגל ישראלי, נשאר להראל לנסות ולקרוא את השטח, ולטביב רק לבשל את השטח כדי להוריד את המחיר. מי שמכיר קצת את ההיסטוריה של חתול הרחוב טביב בכדורגל הישראלי ויודע דבר או שניים על עיסוקיו הלא-ברורים, לא יכול להיות מופתע שגם את הקרב מול "איש העסקים" הראל, הוא לקח בהליכה.
מה טוב להפועל? עד כמה שזה עצוב, הסוגיה הזאת לא רלוונטית בעידן הבעלות הפרטית.

זה העניין, אם אין לו כסף מה הוא מחליט להחזיר את הצ'ק ?
אף אחד לא יודע בדיוק מה קורה שם .

הצד של מוני:

אמיר לובין, הודיע בשמו של מוני הראל: ”אלי טביב לא השלים את רכישת הפועל ת"א היות ולא פעל על פי הסכם הבמבי ובניגוד לו. התשלום היה מותנה ולא בוצע בהתאם להסכם, כך שלא מדובר בתשלום מידי".

הצד של טביב:

"טענותיו של מוני הראל הזויות ומופרכות. אלי טביב קיבל את הצעתו של הראל, ביצע והשלים את רכישת הפועל ת"א בהתאם להוראות ההסכם, והעביר את כל סכום הרכישה בצ'ק בנקאי לעורך דינו של הראל. אותן "התניות" עליהן מלין הראל אינן אלא דרישה על פי החוק לקבלת אישור ההתאחדות לכדורגל בדבר העברת המניות, ואישור בסיסי כמו בכל עסקת מניות כי מניותיו של הראל אינן מעוקלות".

מכל זה השאלה הפתוחה היא: האם הצ'ק ניתן לפדיון או לא?!

אם כן - מוני הראל חלאה מסריחה כי אין עסקה מלאה ללא תמורה מלאה . גם אם זה בנאמנות. זכותו של טביב לדרוש תמורה מלאה לכסף, קרי 50אחוז מניות, לא מעוקלות, ואישור התאחדות. למרות שהעיסקה היא עסקת במבי היא עיסקה לכל דבר והתמורה צריכה להינתן כנגד התשלום.
גם כשקונים דירה מפקידים בנאמנות כסף כדי להשלים אישורים על חובות מהעיריה, מסים וכדי להשלים רישומי טאבו. אין הדבר אומר שהכסף לא שולם!!!זכותו של הרוכש והמשלם לדרוש תמורה מלאה, או השלמת כל התנאים כדי לקבל התמורה המלאה!

אולי לא כתוב בעיסקת הבמבי שיש למלא תנאים אלה ואחרים(זאת אגב רשלנות עורכי הדין בניסוח ההסכם הראשוני ביניהם)..אבל, אם ניתן צ'ק בנקאי הניתן לפדיון בעל כיסוי וערבות בנקאית לעו"ד זכותו של נותן הצ'ק לקבל תמורה מלאה וחוקית למהות העיסקה - 50% מניות נקיות ולא משועבדות כי אחרת מוני יקבל 6מליון שח וטביב לא יהיה בעלים יחידי.
כלומר צד אחד של טביב ישלם מיידית כל הסכום אישית למוני והצד של מוני לא יקיים את העברת המניות וגם אם ירצה להעביר לא יוכל אם הם מעוקלות! לא הגיוני בעולם העסקים והחוזים ולא מקובל!

אני לא "עוכר-דין" ולא לוקח את הצד של טביב חס וחלילה כל מה שמענין אותי שיהיה בעלים אחד ויחיד וידאג לקבוצה!

אני עוד לא ראיתי סתירה בין טענות הצדדים.

מסכימים שהשיק ניתן לפקודת העו"ד של טביב ושהותנה בכך שהמניות לא מעוקלות.

איפה יש פה בעייה??

כל מה שיגרום לטביב לעוף מהפועל - מבורך.

תפסיק לבלבל את המוח. שיעוף על טיל אבל שיהיה לך בעלים עם כסף במקומו קודם!
למוני אין שקל אתה לא קולט כל מדורי הכלכלה מדברים על קריסות ועיקולים של עסקיו. אין לי מושג מה יש לטביב בכיס והאם הוא יוציא את זה אבל לפחות הוא יכול לערוב לכסף בבקרה! מי ישלם לגוטמן שאנחנו רוצים? מי ישלם משכורות? מוני?
אני מת ששניהם יעופו אני לא סובל את שניהם זוג חלאות אבל לא לפניי שימצאו רוכש אחר.

תפסיק לבלבל את המוח. שיעוף על טיל אבל שיהיה לך בעלים עם כסף במקומו קודם!
למוני אין שקל אתה לא קולט כל מדורי הכלכלה מדברים על קריסות ועיקולים של עסקיו. אין לי מושג מה יש לטביב בכיס והאם הוא יוציא את זה אבל לפחות הוא יכול לערוב לכסף בבקרה! מי ישלם לגוטמן שאנחנו רוצים? מי ישלם משכורות? מוני?
אני מת ששניהם יעופו אני לא סובל את שניהם זוג חלאות אבל לא לפניי שימצאו רוכש אחר.

הליך במבי (שנעשה בדיוק כפי שהסברתי בינואר ולא עשרות הגרסאות של מי שלא מצוי בחומר) נועד מהותית לשותפים בעסק שמסדירים מנגנון לפירוק שותפות .
מעצם הרעיון הרי שאין כאן מקום לנאמנות. שותפים בעסק אמורים להכיר אותו טוב יותר מכל אדם אחר.
אין הדבר דומה לקניה מגורם שלישי (כמו הדוגמאות של מכונית או דירה) בה אתם יודעים שאתם רוצים את הנכס אבל מגינים על הערכת השווי שלכם בשמירת חלק מהתמורה בפני "הפתעות".

כששותף עסקי משלם לשותף על חלקו הוא לא יכול לטעון להפתעה.
אם הוא חושב שמניות מעוקלות שוות 6 מליון ישלם 6 מליון. יש יסוד להניח שהוא חושב שללא העיקול הן שוות 12 ובהפרש הוא יכול להסיר את העיקול...

בהליך הבמבי אתה מציע או מקבל הצעה על המצב הקיים AS IS. בלי להתנות מכירה במשיכת דיבידנד מהקופה מצד אחד ובלי להתנות קניה בשיחרור מחובות מצד שני.

אין טובים בסיפור הזה. יש רק קורבנות - אנחנו.
בברכת "משורה ישחרר רק המוות".

הליך במבי (שנעשה בדיוק כפי שהסברתי בינואר ולא עשרות הגרסאות של מי שלא מצוי בחומר) נועד מהותית לשותפים בעסק שמסדירים מנגנון לפירוק שותפות .
מעצם הרעיון הרי שאין כאן מקום לנאמנות. שותפים בעסק אמורים להכיר אותו טוב יותר מכל אדם אחר.
אין הדבר דומה לקניה מגורם שלישי (כמו הדוגמאות של מכונית או דירה) בה אתם יודעים שאתם רוצים את הנכס אבל מגינים על הערכת השווי שלכם בשמירת חלק מהתמורה בפני "הפתעות".

כששותף עסקי משלם לשותף על חלקו הוא לא יכול לטעון להפתעה.
אם הוא חושב שמניות מעוקלות שוות 6 מליון ישלם 6 מליון. יש יסוד להניח שהוא חושב שללא העיקול הן שוות 12 ובהפרש הוא יכול להסיר את העיקול...

בהליך הבמבי אתה מציע או מקבל הצעה על המצב הקיים AS IS. בלי להתנות מכירה במשיכת דיבידנד מהקופה מצד אחד ובלי להתנות קניה בשיחרור מחובות מצד שני.

אין טובים בסיפור הזה. יש רק קורבנות - אנחנו.
בברכת "משורה ישחרר רק המוות".

מה פתאום as is?
נראה לך באמת שלעשות תהליך כזה זה כמו לקנות אוטו מכונס נכסים?
באף מקום לא מצויין שתהליך הקנייה הוא כמו שהוא.
זה הרי פתח לאמ אמא של הנוכליות הקנייה במצב של as is,ולא כל שותפות שרוצה להתפרק מתפרקת בגלל ריב מכוער סטייל הריב הנוכחי,לכן המצב של מכירה כמו שאתה מציג אותו לא קיים,וברור שעל הקונים להציג מצג אמת של הדברים,ולא לתת את הדברים כמו שהם בלי בדיקה של הצד שזכה בתהליך,שזה דבר מקובל.

כל התנאים של הבמבי אמורים להיות מפורטים בחוזה השותפות המקורי, לא? (אותו חוזה שבו נקבע שפירוק השותפות יכול להיעשות בהליך של במבי)
אם ההתניות של טביב הן אלה שפורטו ממילא בחוזה, זה דבר אחד.
אם הן חדשות, זה דבר אחר.
יכול להיות שעל זה אי ההסכמה?

מה פתאום as is?
נראה לך באמת שלעשות תהליך כזה זה כמו לקנות אוטו מכונס נכסים?
באף מקום לא מצויין שתהליך הקנייה הוא כמו שהוא.
זה הרי פתח לאמ אמא של הנוכליות הקנייה במצב של as is,ולא כל שותפות שרוצה להתפרק מתפרקת בגלל ריב מכוער סטייל הריב הנוכחי,לכן המצב של מכירה כמו שאתה מציג אותו לא קיים,וברור שעל הקונים להציג מצג אמת של הדברים,ולא לתת את הדברים כמו שהם בלי בדיקה של הצד שזכה בתהליך,שזה דבר מקובל.