|
הטלפון מפרדי העיר אותי מוקדם מהצפוי וגלגל אותי מהמיטה המזדמנת אליה הגעתי מאוחר מאוד בלילה, בשל איחור של 80 דקות תמימות באדיבות הדויטשה באהן (לפחות אצלנו מחלקים שתיה חינם אחרי חצי שעה, לא?).
פרדי אומנם צעיר ממני ב-12 שנה וכמו רוב הבווארים בקושי מדבר מילה וחצי באנגלית, אבל הוא האיש החביב עלי מקרב קבוצת האולטראס של באיירן מינכן - "שיקריה מינכן", וכמו אח צעיר, עושה שמיניות באוויר כשצריך אותו. אז אף-על-פי שהמיטה היתה נעימה להפליא והמארחים שלי עצמם טרם התעוררו, לא סירבתי להצעתו של פרדי להצטרף אליו ולשאר החבר'ה לארוחת בוקר משותפת שלהם עם אולטראס סט פאולי לפני המשחק בין שתי הקבוצות מאוחר יותר.
ארוחת הבוקר התבססה בעיקר על לחם נוזלי, וטוב שהיתה מאפיה באזור. המבורג היא עיר יפהפייה, וכשהשמש זורחת, היא נראית כמו אותן בחורות שבדיוק כשאתה חושב שהן לא מסוגלות להיראות יפות יותר, הן מגלות חיוך ומפילות אותך לרצפה. המפגש הנעים התקיים אל מול נהר האלבה על פיסת דשא קטנטנה שההמבורגרים מכנים "Park Fiction", בהשאלה מטרנטינו כמובן. מדובר בעוד פיסת אדמה שנחמדת על-ידי נדל"ניסטים ושזקוקה להגנה מתמדת של הפעילים בעיר, רבים מהם אוהדי סט פאולי. המפגש שם, ולא במועדון האוהדים, הוא כמובן סימבולי למטרה משותפת.
עד שהמשטרה הבינה מה קורה, הגענו כולם יחד לאיצטדיון, שם התחיל החלק הפחות נעים של היום. סט פאולי הפסיקה לשחק בליגה הראשונה רגע אחרי שריקת הסיום לדרבי אותו היא ניצחה לראשונה אחרי 33 שנה. מאז, ממשחק למשחק, היה נראה כאילו הקבוצה מידרדרת עוד ליגה ועוד אחת, עד שבמשחק הבית האחרון שלה לעונה זו, היא נראתה ושיחקה כמו קבוצה של חובבנים.
באיירן מינכן כמובן לא זקוקה להנחות ולמתנות מאף אחד (האלופה הטריה דורטמונד, אגב, צריכה לשלוח זר פרחים ענק לנבחרת הולנד בגין פציעתו המיותרת של רובן לפני המונדיאל. עם רובן, שוב לא היה סיכוי לאף אחד מול באיירן), אבל סט פאולי התעקשה לתת, ונראתה עייפה כל-כך.
גם האוהדים נראו עייפים. עונה שלמה שהם מתרוצצים וממלאים כל חור בכל איצטדיון, תמיד נתפסים כאאוט-סיידרים שלא שייכים לליגה הזו, נאלצים להתמודד עם משטרה עוינת (כן, גם בגרמניה שוטרים "מתים" על שמאלנים), וקבוצות אולטראס שלהוטות לסמן "X" על עימות מוצלח מבחינתן אל מול האולטראס המהולל של סט פאולי. הכל נראה עייף, ואולי זה פשוט כי בהמבורג לא רגילים פתאום ל-23 מעלות.
המחצית השניה היתה מביכה, בלשון המעטה, אבל היתה שיעור מאלף בהבדלים תרבותיים ותפיסת המשחק, לא רק ביננו לבינם, אלא גם בינם לבין קהלים אחרים בגרמניה. במשך למעלה מעשרים הדקות במהלכן התחמם מירוסלאב קלוזה מתחת ליציע האולטראס של סט פאולי, כל מה שעניין את החבר'ה זה לראות אותו מבצע את הסלטה המפורסמת שלו. זה באמת לא דבר של מה בכך לראות שחקן בגובה של קלוזה מבצע סלטה אקרובטית, אבל במשך כמעט רבע משחק, התעסק הקהל של סט פאולי רק בזה, עד שאפילו קלוזה לא נשאר אדיש ושחרר חיוכים נבוכים אל עבר היציע (סלטה הוא לא עשה, לצער כולנו). השירים הפכו יותר ויותר אירוניים ככל שהשערים של באיירן המשיכו להיספר. בסוף המשחק, אותו שיר קבוע המלווה את הקבוצה אחרי הפסדים, קיבל גם הוא שינוי קל. במקום: "הו סט פאולי, פור אבר מיט דיר" (הו סט פאולי, לנצח איתך), הוא הפך ל: "הו סט פאולי, פור אבר מיט ביר" (הו סט פאולי, לנצח עם בירה).
בסוף המשחק התנדבתי להסיע את הפליטים בחזרה למחנה שלהם. אנשי אולטראס סט פאולי מביאים למשחקי הבית באופן קבוע מזה כשלוש שנים פליטים ומבקשי מקלט מהמחנה הקרוב (קרוב זה שעה וקצת נסיעה). הדרך הארוכה היתה הזדמנות טובה לדבר עם הפליטים, כולם גנאים פרט לקנייתי אחד. מחנה הפליטים ממוקם ממש על מה שהיה פעם הגבול בין מזרח למערב גרמניה, והוא בעצם תחנת גבול שהוסבה למחנה, אשר יושב בחלק המזרחי, מרחק כמה קילומטרים מכל ישוב כלשהו. כדי להגיע לאן שהוא, למשל, כדי לעשות קניות, על הפליטים להגיע לאחת משתי העיירות הקרובות: זו הקרובה שנמצאת ממזרח במדינה הפדראלית בה מותר להם לשהות על-פי החוק הגרמני, או זו הרחוקה יותר הנמצאת במדינה פדראלית אחרת, אליה אסור להם להגיע. והנה עדיין, הם מעדיפים להסתכן בעבירה פלילית ולעשות את המרחק הגדול יותר, רק כדי לא להיות מטרה לנאצים השורצים במזרח ושכבר תקפו ופצעו כמה מהם בעבר.
הם סיפרו לי שהם אמורים לשהות במחנה הפליטים כמה חודשים, ולאחר מכן הם ייקלטו במקום כלשהו בגרמניה. כשהם דיברו על השלב הזה, אפשר היה בקלות לזהות את ההתרגשות בקול שלהם. גאנה וקניה הן לא אזורי סכסוך, ולא מקומות מהם יוצאים פליטים בדרך-כלל. לי כמובן, לא היה לב לספר להם, שכולם הולכים להיות מגורשים בחזרה לארצות שלהם.
בחזרה מהמבורג הרכבת מפוצצת. אנשים עומדים במעברים. כל זאת בשל חגיגות יום ההולדת של נמל המבורג. אנשים מוזרים, הגרמנים. מילא מקבלים בשוויון נפש תבוסה של 8:1, אבל מי לעזאזל חוגג יום הולדת לחניון של אוניות!
_________________
Those who do not move, do not notice their chains
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
