teknoboy כתב:
טוב, השנאה קצת מעוורת אותך, והפנאטיות הדתית שלך לא מפאשת לך לשנות את נקודת ההשקפה שלך אפילו רגע, רק צורך הדיון.
עצוב.
ולעצם הנושא:
על זכות השיבה, למשל, הם כבר ויתרו מזמן (עכשיו הדיון אמור להיות על מנגנון הפיצויים שיחליף אותה).
הם גם הסכימו להכיר במדינת ישראל וביהדותה. הם כבר הכירו בקימוה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לצידם, אבל אני לא זוכר אם הם עשו את זה רק בהצהרות שאינן מחייבות ולא כחלק מהסכם (לא זוכר אם בהסכמי אוסלו הייתה הצהרה מפורשת כזו או לא).
אז יכול להיות שאפשר להגיד, אם לעשות פראפרזה על מה שכתבת, שהעיוורון שלך לגבי העמדות שהם באים איתן למו"מ בהחלט מלמד אותנו עם מי יש לנו עסק - עם אדם שכל כך מקובע על התפיסות המשיחיות\גזעניות\סתם דעות קדומות שלו שהןא אפילו לא מסוגל לעכל את המציאות שכתבו עליה בכל העיתונים.
אתחיל מהסוף. אותם עיתונים מנסים להכתיב את המציאות ולא לכתוב עליה. אני אינני טיפש כ"כ בשביל לפספס את זה.
אתה קראת ולקחת מהכתב את מה שהתחשק לך לקרוא? לא ברור.
1. אני יודע שהיו מנהיגים שהצהירו בדלתיים סגורות על הכרה עתידית בישראל במסגרת הסכם שבו הם יקבלו ריבונות. גם אני מכיר בך כאל במסגרת הסכם שבו תביא לי את הבית שלך. מה שעראפת
קיבל בתמורה להכרה בישראל זה הכרה באש"ף כמי שמייצג את הפלסטינים. בכך למעשה רבין החל את מרחץ הדמים כנגדנו והביא למאות נרצחים. ההכרה של ישראל באש"ף גררה אוטומטית הכרה בינלאומית בו ובעראפת הארכי טרוריסט כמי שמייצג את העם הפלסטיני. וזו בהחלט הייתה נקודת מפנה לרעתנו בכל הסיפור.
2. אתה לא עיוור, לא שונא, לא רשע ולא מקובע. אתה פשוט שבוי בתפיסת עולם חסרת דבר מאוד בסיסי- קשר עם המציאות. אם דברי מחבלים מוצהרים, אמינים בעינך, אפילו קצת או בערך, אתה בבעיה רצינית..
אם אתה לא רוצה לקרוא את הסעיפים באמנות ארגוני הטרור שמאפשרים באופן חד פעמי להכיר בישראל או לוותר על עקרונות מסויימים וזאת לשם קבלת דברים בתמורה, לשם התעצמות וצבירת כוח להמשך הג'יאהד. אז זאת בעיה. ועוד להגיד שאני מנותק??
3. השניה מתברר לי שאני מכיר את הנרצח. בא לי למות. אלוהים למה??? אני לא מאמין לא מאמין
1. בין כה וכה אש"ף נחשב אז לנציג הפלסטינאים. "להכיר בזה" זה קצת ילדותי (בערך כמו ההכרה בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית).
2. כרגיל, אתה רואה רק את מה שהיה אתמול, ובטוח שזה מה שיהיה גם מחר. דשנו בנקודה הזו מספיק.
3. תנחומיי. קשה לאבד אדם קרוב (וגם מכר רחוק זה לא נעים).