הבלונדיני עם הנעל האדומה כתב:
צרכני פורנוגרפיית מוות לא-יקרים מימין:
אני לא יודע מה זו "זוועה שעוד לא נראתה", אני משום מה מחזיק בדעה שמרנית שכל מוות של אדם חף מפשע זו זוועה. זה קצת רטרו, אני יודע, קצת לא באופנה, אבל מה לעשות - כזה אני.
אני חושב ש150 איש שהרגה ישראל מאז עופרת יצוקה זו זוועה, אני חושב שגרונם הניחר מצמא של ילדים ערבים שבארות המים שלהם נסתמים ע"י המנהל האזרחי זו זוועה, שהתמונה של מתנחלים עושים "שרשרת" של השלכת חפצים מביתה של משפחה ערבית בשיח' ג'ראח זו זוועה, אני חושב שכל מפעל ההתנחלות הוא פעולה שווה בדרגתה המוסרית לשוד בנק. לא יודע אם המילה הצבעונית "זוועה" מתאימה לתיאור שוד בנק - אבל רמת הנזק שגורם שוד כזה לנשדדים היא איומה ונוראה, וכאן מדובר בשוד של 44 שנה רצוף. מספיק זוועה בשבילכם?
אתם מנסים, כהרגלכם, לחגוג על הדם ולהפיק ממנו רווחים נדלניים ופוליטיים. זה לא חדש, תמיד הייתם בקטע הזה. אני עוד זוכר את ביבי מגיע לזירות פיגועים ומצטלם עם אוטובוסים שרופים באמצע שנות ה-90. זילות המוות והדם תמיד היתה מנהג מכובד במחנה הפוליטי שלכם - אתם כנראה לא מבינים שלטווח ארוך זה משחק לרעתכם, כי בחשבון הדם הכולל לערבים יש הרבה יותר תמונות של ילדים להציג לעולם.
הטבח (המזעזע, הנורא, המחריד, האיום, סבבה? עברתי את המבחן?) באיתמר הוא "זוועה שעוד לא נראתה"? הזוועה הזו נראית גם נראית יום יום בפשעים המבוצעים על ידינו ובשמנו בשטחים הכבושים. רק חולירע שדמעותיה של אם ערביה אינם שווים בעיניו, או אולי רשע שמחפש להפיק רווחים פוליטיים, או בור ועם הארץ, יכול לחשוב שאפשר לעשות זום אאוט, לשכוח מהקונטקסט ולעשות מישמעאל שטן ומיעקב מלאך. פשוט חוצפה ונבזות שאין כדוגמתה.
הטבח הזה הוא פרי הבאושים של ההחלטה לכבוש שניים וחצי מיליון איש ולהחזיק אותם תחת משטר צבאי , רוצים להתעלם מזה? רוצים לעצום את העיניים? נמשיך לשלם בעוד דם וכאב. אני מעז לנחש שבקרוב התשלום יגבה, כמו בעבר, מאיתנו, תושבי "מדינת תל אביב" השנואים - הייתי רוצה לקוות שאף אחד שם בארץ ישראל השכנה לא יתנחם בזה... אבל אני מפקפק.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7% ... 7%95%D7%9Fאש"ף הוקם ב־2 ביוני 1964 . http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7% ... 4%22%D7%98ביום שישי 23 באוגוסט 1929, עם סיום דרשתו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני בהר הבית, המון רב של מוסלמים חמושים בסכינים יצא משער שכם והסתער על השכונות היהודיות הנמצאות מחוץ לשער, משני צידי רחוב הנביאים - שכונת הגורג'ים ("אשל אברהם") וקריה נאמנה ("בתי ניסן ב"ק").
19 יהודים נרצחו בשכונות אלה, בית כנסת ובתים נוספים נהרסו ונשרפו.המוסלמים ניסו לתקוף שכונות יהודיות נוספות בירושלים, אך אהרון פישר (אביו של הרב ישראל יעקב פישר - לימים ראב"ד העדה החרדית) עמד בפתחה של שכונת מאה שערים וירה באקדח במנהיג התהלוכה שפסע בראשה, פעולה זו גרמה למנוסת ההמון הערבי והצילה את היישוב היהודי.
הפרעות התפשטו למחרת (שבת, 24 באוגוסט) לחברון, שם נערך טבח שבמהלכו נרצחו באכזריות איומה (ילדים נשחטים לעיני הוריהם, הורים לעיני ילדיהם, כריתת איברים, שריפה בחיים ואונס) 67 יהודים ובתיהם נבזזו. הטבח האכזרי התרחש לנגד עינהם של שני פרשי משטרה בריטים שלא עשו דבר עד שהרוצחים החלו להתקרב אליהם והם הרגישו מאויימים, רק אז אחד מהם ירה לאוויר וכל הרוצחים ברחו וכך הטבח הסתיים.[דרוש מקור] התוצאה הייתה מחיקת הקהילה היהודית העתיקה שישבה בחברון מאות שנים.
"התקפה הערבית ביפו החלה בצהרי
ה-1 במאי 1921 בהתנפלות על עוברים ושבים יהודים וביזת חנויות יהודים בשוק מנשייה ושוק א-דיר. הערבים היו מצוידים בנשק קר כמו אלות , פגיונות ואבנים והיהודים ניסו להגן על עצמם אולם מיד הצטרפו לתוקפים שוטרים ערבים שירו על היהודים.
בשכונת עג'מי, סמוך לבית החולים הצרפתי היה בית בן שתי קומות שבו התגוררו עולים יהודים בימים הראשונים להגיעם ארצה. הבית נקרא "בית העולים" או "בית החלוץ". המסיתים הערבים כיוונו את הפורעים לבית זה כדי להביע את זעמם נגד העלייה היהודית. בעת ההתקפה שהו בבית
זה כ-70 עולים חדשים שלא היו מזוינים. הערבים ניסו לזרוק פצצה פרימיטיבית אבל היא התפוצצה וקטלה את הערבי שניסה לזרקה. זה העלה את חמת הערבים והם ניסו לפרוץ את הגדר ולחדור לחצר הבית אך המגינים הציאו מוטות ברזל מהגדר הפנימית והדפו את ההתקפות במשך כארבעים וחמש דקות. הם קיוו ששוטרי יפו יבואו לחלץ אותם. שני קצינים ושוטרים ערביים הגיעו למקום, אבל במקום לחלץ את היהודים הם פתחו עליהם באש. השוטרים זרקו שני רימוני יד לחצר ופרצו אליה . המגינים נסוגו לבית והתבצרו בקומה הראשונה.
הערבים פרצו לחדר הקריאה בקומה הראשונה והרגו בגרזנים וסכינים את המגינים שהיו בו והחלו בביזה. היהודים בקומה השנייה ניצלו כאשר הגיעו כעבור כחצי שעה קצין בריטי ושוטר, שפזרו את הערבים בירית אקדח.
בהתקפה נהרגו 14 יהודים ונפצעו רבים. בין ההרוגים היו מנהלי הבית דובה ויהודה צ'רסקי.
להמשיך?