פורום השדים האדומים

הרעיון שמישהו יכול לגור בדירה של אחר מבלי לשלם אינו שונה מהרעיון שמישהו יכול לקחת אוכל מהסופר או מיכשור רפואי ממוכר או בגדים מחנות מבלי לשלם עליהם. ספק רב אם זה חוקי אבל זה בטוח לא מוסרי או הגיוני.
מה שכן, יכולה המדינה לבוא לבעלי הדירות ולהבטיח להם לשלם את שכר הדירה בזמן חרום שבו אנשים לא יכולים לעבוד.

הרעיון שמישהו יכול לגור בדירה של אחר מבלי לשלם אינו שונה מהרעיון שמישהו יכול לקחת אוכל מהסופר או מיכשור רפואי ממוכר או בגדים מחנות מבלי לשלם עליהם. ספק רב אם זה חוקי אבל זה בטוח לא מוסרי או הגיוני.
מה שכן, יכולה המדינה לבוא לבעלי הדירות ולהבטיח להם לשלם את שכר הדירה בזמן חרום שבו אנשים לא יכולים לעבוד.

יש מיליון דברים שהמדינה יכולה לעשות כדי להקל על האזרחים, למה להיתפס דווקא לצעד שיעזור לחתך אוכלוסיה אחד על חשבון חתך אוכלוסיה אחר (גם אם בממוצע הוא יותר אמיד)?

אני לא יודע אם אתה לא מסוגל או לא רוצה לעשות את ההבחנה בין קניין פרטי ואישי.
כך או כך המחשבה שאנשים (שהם לא רפובליקנים מטורפים שיושבים עם שוטגאן במרפסת) שמים את הזכות לקניין פרטי בראש פירמידת הזכויות האנושיות, מעל דברים כמו פאקינג הזכות לחיים ולביטחון, קצת מעוררת בי חלחלה.

הרעיון שמישהו יכול לגור בדירה של אחר מבלי לשלם אינו שונה מהרעיון שמישהו יכול לקחת אוכל מהסופר או מיכשור רפואי ממוכר או בגדים מחנות מבלי לשלם עליהם. ספק רב אם זה חוקי.

כי שכר דירה זה המרכיב העיקרי בהוצאות של משק בית והרבה אנשים לא יוכלו לעמוד בזה אם המצב הנוכחי ימשך. למה כל העובדים במשק צריכים להתמודד עם פגיעה בכושר ההשתכרות שלהם אבל רק במגזר בעלי הדירות אסור לפגוע?
ובממוצע יותר אמיד?
אם המצב נמשך ככה עוד מספר חודשים ואני צריך להמשיך לשלם שכר דירה רגיל, אני אגיע די מהר למצב שבו אצטרך להחליט בין לקנות אוכל לבין לעזוב את החיים שלי וללכת לגור עם ההורים כשברשותי אפס עגול בחשבון בנק. למרבה המזל אני יכול ללכת לגור עם ההורים אם אצטרך, יש אנשים שגם את זה לא יוכלו לעשות.
בעל דירה בוורסט קייס סנריו מוכר את הנכס ויש לו עודפים גם לעוד 5 שנים של משבר. כל זאת תוך כדי כך שכמובן הוא גר בבית משלו בנוסף לכך.
לא בר השוואה בכלל

כי שכר דירה זה המרכיב העיקרי בהוצאות של משק בית והרבה אנשים לא יוכלו לעמוד בזה אם המצב הנוכחי ימשך. למה כל העובדים במשק צריכים להתמודד עם פגיעה בכושר ההשתכרות שלהם אבל רק במגזר בעלי הדירות אסור לפגוע?
ובממוצע יותר אמיד?
אם המצב נמשך ככה עוד מספר חודשים ואני צריך להמשיך לשלם שכר דירה רגיל, אני אגיע די מהר למצב שבו אצטרך להחליט בין לקנות אוכל לבין לעזוב את החיים שלי וללכת לגור עם ההורים כשברשותי אפס עגול בחשבון בנק. למרבה המזל אני יכול ללכת לגור עם ההורים אם אצטרך, יש אנשים שגם את זה לא יוכלו לעשות.
בעל דירה בוורסט קייס סנריו מוכר את הנכס ויש לו עודפים גם לעוד 5 שנים של משבר. כל זאת תוך כדי כך שכמובן הוא גר בבית משלו בנוסף לכך.
לא בר השוואה בכלל

אז סבבה. מותר למישהו לטעמך לגור בדירה של אחר מבלי לשלם, או לקחת אוכל מהסופר או מהירקן (או מהמקרר שלך) בלי לשלם, או לקחת בגדים מהחנות (ולמה רק מחנות? מהבית שלך מותר?) בלי לשלם?

אשר להבחנה בין "קניין פרטי ואישי", אולי תאיר את עיני. אני עוסק בתחום רק שני עשורים ולא שמעתי על ההבחנה הזאת.

מה הקשר שזה המרכיב העיקרי בהוצאות משק הבית?

למה שבמקום שהמדינה תדאג לכך שאנשים יוכלו לשלם שכר דירה שהם צריכים לשלם, אתה מעדיף שלכולם פשוט יהיה מותר לא לשלם שכר דירה לבעלי הדירות? מה המניע פה חוץ מהשנאה שלך לבעלי דירות?

אם מישהו חולם שאחרי שהמשבר יעבור שב"כ יוותר על המתנה שהוא קיבל - כדאי לו להתעורר מהחלום.
הארדואניזציה של ישראל הוא תהליך שמאד עצוב לראות.

אם מישהו חולם שאחרי שהמשבר יעבור שב"כ יוותר על המתנה שהוא קיבל - כדאי לו להתעורר מהחלום.
הארדואניזציה של ישראל הוא תהליך שמאד עצוב לראות.

אני לא זוכר מה המקצוע שלך אבל אני משער שאתה עוסק בתחום מנקודת מבט תאגידית, מה גם שאתה גר בארה"ב שזו מדינה שהפרויקט הלאומי שלה הוא לטשטש את ההבחנה בין שני המושגים. (עריכה: שכחתי לכתוב שמקור ההבחנה, לפחות כפי שאני מכיר אותה, במניפסט הקומוניסטי)
בקשר לחלק הראשון של ההודעה שלך - כמובן שאם זכות הקניין שלך משמידה את זכויות היסוד הטבעיות של הציבור, שמנקודת מבט מוסרית (למרבה הצער לא משפטית) קודמות בהרבה לזכויות הקניין (הפרטי) שלך, אז מותר לפגוע בה. אם הברירה היא בין לזרוק משפחה החוצה לרחוב לבין לשמור על זכותך להרוויח את הסכומים המופקעים שאתה גובה על הקופסא הלא ראויה למגורים שאתה משכיר ("אתה" כלומר בעל דירה גנרי) אז לי ברורה התשובה.
ואם יוצאים מהדיון התאורטי-היפותטי, כי למעשה עד עכשיו לא כתבתי את זה, לי הצעד שצריך לעשות ברור - לחתוך ב60 אחוז את חוזי הדירות, בהתאם ל60 אחוז שנחתך לציבור המוצא לחל"תים במשכורת, ושהמדינה תיתן הקלות בתשלום המשכנתא לאלו מבעלי הדירות שעדיין משלמים אותה. אין שום סיבה שבעל דירה ימשיך להרוויח כרגיל בזמן שכל שאר הציבור חווה גיזרות כלכליות.
אנשים בעלי דירה שלישית ומעלה ושיתבכיינו על צעד כזה, בלשון עדינה שילכו להזדיין.

סליחה, אבל אפילו בתור סמולני עוכר ישראל, הזעקה בשמאל על נושא המעקב והחדירה לפרטיות היא חסרת פרופורציות שלא לומר קשקוש לא מחובר למציאות.
הכלים שניתנו למשטרה ולשב"כ, בהתחשב במטרה שלשמה הם ניתנו ובסיטואציה שבה הם ניתנו - הם סופר לגיטימיים, וכנראה שגם נחוצים מאוד.

זה גדול שהימין הכניס את אמצעי המעקב והחדירה לחופש הפרט והשמאל הוא זה שמתנגד.
הכל הפוך במדינה בזאת. עוד לא הבנתי באמת את החלוקה לימין-שמאל כאן.

בכל אופן אני חושב שזאת התערבות סבירה אבל אני לא סומך על ביבי וארדן ביום שאחרי.

סליחה, אבל אפילו בתור סמולני עוכר ישראל, הזעקה בשמאל על נושא המעקב והחדירה לפרטיות היא חסרת פרופורציות שלא לומר קשקוש לא מחובר למציאות.
הכלים שניתנו למשטרה ולשב"כ, בהתחשב במטרה שלשמה הם ניתנו ובסיטואציה שבה הם ניתנו - הם סופר לגיטימיים, וכנראה שגם נחוצים מאוד.
סיבות הרבה יותר קונקרטיות לדאגה ולמחאה הן הצעדים הכלכליים שהמדינה תבצע (או לא תבצע) עבור האזרחים, והשיתוק של הכנסת על ידי ביבי ויולי אדלשטיין, שלדעתי על מה שהוא עשה היום הוא צריך לשבת בכלא יחד עם ביבי.

Lilach Ben David
55 mins ·
כפי שכולם יודעים, משבר הקורונה התחיל במזרח הרחוק, אבל מרכז המגיפה עבר מאז לדרום-מערב אירופה. המזרח הרחוק נותן שתי דוגמאות למדינות שנראה שהצליחו לבלום את התפשטות הנגיף.

המקרה הראשון הוא כמובן סין, המדינה שבה החלה המגיפה, המדינה שהסתירה את המגיפה במהלך החודש הקריטי הראשון, והמדינה שאחרי למעלה מ-80 אלף חולים ושלושת אלפים מתים, נמצאת במצב שבו המגיפה נבלמה כל כך, שהיום התגלו רק 13 מקרים חדשים, ומספר המקרים הפעילים (אלה שלא הסתיימו בהחלמה או במוות) צנח למתחת לזה של ארה"ב. כולנו יודעים איך סין הצליחה לעשות את זה. היא עשתה את זה כמו שרק דיקטטורה כמו סין יכולה: 50 מיליון אנשים הוכנסו לסגר מוחלט במשך יותר מחודש, שני בתי חולים חדשים נבנו מהיום להיום, וחולים הוכנסו למה שתואר כמחנות ריכוז.

אבל המקרה שמדברים עליו הרבה פחות הוא ההצלחה של דרום קוריאה, מדינה דמוקרטית שחטפה את הווירוס מוקדם וקשה. אלא שדרום קוריאה לא הטילה סגר כללי על ערים שלמות בשום שלב. ובכל זאת, אחרי יותר מ 8,000 מקרים, פי עשרים ממספר המקרים בישראל, בדרום קוריאה היו היום פחות מקרים חדשים מאשר בישראל, והיא אחת המדינות היחידות שבהן מספר החולים הפעילים נמצא בירידה כבר שבוע (ולא בגלל שהרבה אנשים מתו, למעשה שיעור החולים שמתו במדינה הוא מהנמוכים בעולם: 0.1%).

איך זה קרה? ב-2015, מגיפת ה MERS תפסה את דרום קוריאה לא מוכנה. התגובה היתה איטית ולא יעילה. עד שהבינו מה קורה, 186 אנשים נדבקו ו-36 מתו. אבל דרום קוריאה למדה את הלקח. עם התפרצות מגיפת הקורונה, בעוד שמדינות אחרות היו שקועות בשאננות או בסגרים דראקוניים, דרום קוריאה התחילה לבדוק עשרות אלפי אנשים כל יום, יותר מכל מדינה אחרת בעולם. פרוייקט הבדיקות המאסיבי איפשר לנהל בחכמה את המשאבים הרפואיים, ולמקד את מאמצי הבידוד באנשים שיש סיכוי שנחשפו לנגיף.

נכון, דרום קוריאה היתה יעילה פחות מסין, אבל הרבה יותר מכל מדינה אחרת, כולל ישראל. והמודל הדרום קוריאני לעצירת המגיפה פשוט מתאים יותר למדינות דמוקרטיות מאשר המודל הסיני.

באופן לא מפתיע, בעוד שמשרד הבריאות ביקש מכולם להכנס לסגר, נתניהו הודיע היום שמספר הבדיקות יועלה ל-3,000 ליום, עדיין שבריר ממה שנחוץ במדינה שבה המגיפה ממשיכה להתפשט בגידול שגבוה באופן עקבי מ-10% ליום, והיום ספציפית הגיע לכמעט שליש ביום אחד.

אז כן, צריך בהחלט שאנשים יקפידו על זהירות ולא יצאו מהבית אם הם לא חייבים, אבל צריך גם לשאול למה מדינה שקוראת לעצמה "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" משקיעה הרבה יותר משאבים במודל הסיני מאשר במודל הקוריאני. לעניות דעתי, וזאת רק השערה, יכול להיות שזה קשור לזה שהשלטון שלנו די מורגל להסתמך על פאניקה ציבורית כדי להשיג כל מה שהוא רוצה, ואחד הדברים שהוא רצה בעשור האחרון זה לפרק את מערכת הבריאות הציבורית.

באמת מה נורא כל כך שהמדינה תלאים רכוש פרטי ותחליט מה לעשות איתו.
מה כבר יכול להשתבש?

זה עבד נפלא כל כך הרבה פעמים בהיסטוריה.

אני לא זוכר מה המקצוע שלך אבל אני משער שאתה עוסק בתחום מנקודת מבט תאגידית, מה גם שאתה גר בארה"ב שזו מדינה שהפרויקט הלאומי שלה הוא לטשטש את ההבחנה בין שני המושגים. (עריכה: שכחתי לכתוב שמקור ההבחנה, לפחות כפי שאני מכיר אותה, במניפסט הקומוניסטי)
בקשר לחלק הראשון של ההודעה שלך - כמובן שאם זכות הקניין שלך משמידה את זכויות היסוד הטבעיות של הציבור, שמנקודת מבט מוסרית (למרבה הצער לא משפטית) קודמות בהרבה לזכויות הקניין (הפרטי) שלך, אז מותר לפגוע בה. אם הברירה היא בין לזרוק משפחה החוצה לרחוב לבין לשמור על זכותך להרוויח את הסכומים המופקעים שאתה גובה על הקופסא הלא ראויה למגורים שאתה משכיר ("אתה" כלומר בעל דירה גנרי) אז לי ברורה התשובה.
ואם יוצאים מהדיון התאורטי-היפותטי, כי למעשה עד עכשיו לא כתבתי את זה, לי הצעד שצריך לעשות ברור - לחתוך ב60 אחוז את חוזי הדירות, בהתאם ל60 אחוז שנחתך לציבור המוצא לחל"תים במשכורת, ושהמדינה תיתן הקלות בתשלום המשכנתא לאלו מבעלי הדירות שעדיין משלמים אותה. אין שום סיבה שבעל דירה ימשיך להרוויח כרגיל בזמן שכל שאר הציבור חווה גיזרות כלכליות.
אנשים בעלי דירה שלישית ומעלה ושיתבכיינו על צעד כזה, בלשון עדינה שילכו להזדיין.

קיבלת וירוס שגעת?

על מה אתה מדבר לעזאזל?

אני לא יודע אם אתה לא מסוגל או לא רוצה לעשות את ההבחנה בין קניין פרטי ואישי.
כך או כך המחשבה שאנשים (שהם לא רפובליקנים מטורפים שיושבים עם שוטגאן במרפסת) שמים את הזכות לקניין פרטי בראש פירמידת הזכויות האנושיות, מעל דברים כמו פאקינג הזכות לחיים ולביטחון, קצת מעוררת בי חלחלה.

אני מדבר על זה שחדירה לפרטיות באופן כללי והכלים שניתנו לשב"כ ולמשטרה בפרט, לא מזיזים לי בכלל בכלל ביחס לחשיבות שיש לעצירת המגפה. ושהכלים האלה נחוצים. זה צריך לבוא עם הגדלה משמעותית של מספר הבדיקות שזה כלי יותר יעיל לפי כל מה שאני קורא, אבל הצעד הזה הוא בהחלט סביר בעיניי.