מייאש, מאוד מייאש. משחק שבו הלכנו כמה צעדים אחורה, היו דקות שזה היה נראה לא כוחות אפילו. הצורה שבה אילת הצליחה להגיע לאיזורי הנוחות שלה, הקלות שבה היא ניצלה כל מיס מץ', ואיך שהיא יוצאת למתפרצת פעם אחר פעם מבלי שאנחנו מוכנים.
צריך להגיד את זה, למרות רצף הניצחונות אנחנו עדיין רחוקים מהמקום שממנו אנחנו צריכים להיות. עכשיו כשפגשנו קבוצה מהרביעייה הראשונה ראינו את זה הכי טוב. קבוצה עם חומר שחקנים כזה, שרצה סיבוב יחד עם שינוי אחד צריכה לשחק הרבה יותר טוב.
הכדור לא זז מספיק, אין מי שימצא את הקלעים, צפיתי כרגע בשידור החוזר ולא מעט פעמים שולר וסטו עמדו לבד ולא קיבלו את הכדור. אין שטף משחק, והכי חשוב אין פליימייקר - הפיק אנד רול שלנו מאוד מצופף ותקוע ואין מישהו שיודע לפרוץ את זה, רביב וג'רל נוטים לאבד את הכדור.
גם קבוצה שרצה כבר כמה חודשים יחד צריכה באיזשהו מקום לייצר ביטחון בינה ובין עצמה, לדעת לייצר מומנטומים, לצבור יותר פעולות נשמה, לרוץ במסלולים הנכונים ולייצר נקודות קלות. אצלנו פשוט כלום לא קורה, אלא להפך. מגיעים למשחק ומתנהגים כמו לוזרים - האוול מחובק ע"י בריימו ואוכל את המלכודת הזו ודוחף אותו וצובר עבירה 3, ובכלל יותר עבירות טיפשות מעבירות של כדורסל, לא מבין איך זה לא זוכה ליותר התייחסות, איך זה שונה משחקן כדורגל שמפקיר את הקבוצה של ב10 שחקנים. או רביב שלא שלט ביצריו, ג'רל שבעט בכדור וים שעשה טכנית מכוונת, שלושתם קיבלו טכנית. ברגע שמשהו לא הולך כולם מאבדים את זה, לא ככה קבוצת צמרת מתנהגת ולא מפתיע אותי שאנחנו לא שם.
אחרי 2 ההפסדים האלה עברו, וימי החסד שהיו לקבוצה החדשה שנבנתה באמצע העונה הזו גם עברו. וזה בעיקר ביכולת שאנחנו מציגים, משאיר מעט מאוד אופטימיות לקראת סוף העונה (שגם ככה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לנו זו סדרה עם חולון).
_________________ "תסתכלו על הקהל הזה, שבא לראות אותנו בכל שבוע וממלא את בלומפילד, שהולך איתנו לכל מקום גם בחו"ל, ולא מפסיק לעודד. ככה אנחנו צריכים להראות, מאוחדים וביחד, אנחנו צריכים להחזיר להם את החיוך והכבוד". וואליד באדיר
|